אסטוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת אֶסְטוֹנְיָה (באסטונית: Eesti Vabariik) היא מדינה בצפון-מזרח אירופה. במערב היא גובלת בים הבלטי, בצפון במפרץ פינלנד, במזרח ברוסיה ובדרום בלטביה. היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה וליטא.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 שלטון מקומי 5 גאוגרפיה 6 דמוגרפיה 6.1 יהדות אסטוניה 7 תרבות 7.1 ספרות אסטונית 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אסטוניה

אבותיו הקדמונים של העם האסטוני חיו בשבטים באיים הדרום־מזרחיים של הים הבלטי, לפני מעל ל־5,000 שנים. בימי הביניים, רוב האסטונים היו בעלי קרקעות קטנות ומשקים. הממשלה האסטונית הייתה מבוזרת, בעלת חלוקות־משנה פוליטיות ומנהליות מאז המאה הראשונה לספירה. אז, אוכלוסיית אסטוניה מנתה מעל ל־150,000 איש, והייתה האחרונה להתנצר באירופה הביניימית.

ב־1193, האפיפיור סלסטין השלישי קרא לערוך מסע צלב נגד פגאנים בצפון־אירופה. צלבנים גרמנים הקימו את מבצר ריגה בלטביה המודרנית, והחלו לפשוט על אסטוניה בעזרת שבטי לטביה. השבטים האסטונים התנגדו להתקפות, ולעתים חמסו שטחי צלבנים. מאוחר יותר, צפון אסטוניה נכבש על־ידי צלבנים דנים, וב־1227, מסדר צלבנות גרמני הביס את אחרון מבצרי האסטונים. לאחר הכיבוש, האסטונים הונצרו וחיו במושבות; ניסיונות לשמר את העצמאות דוכאו, ואסטוניה חולקה בין מסדר לווני, בישופות טאלין ובישופות אוסל־וויק. אסטוניה הצפונית הייתה בבעלות דנמרק עד 1346.

ב־1343, אנשי אסטוניה הצפונית והאי סארמאה החלו במרד (התקוממות ליל ג'ורג' הקדוש) נגד חוק הגרמנים המקומיים, אך הוכנעו. למרות שרשרת מרידות, פשיטות רוסיות מצליחות ופלישות ב־1481 וב־1558, הברונים הגרמנים המקומיים המשיכו לשלוט באסטוניה. ב־1561, אסטוניה הצפונית נמסרה לשליטה שבדית, וב־1625, אסטוניה היבשתית כולה הייתה תחת שליטת שבדיה. ב־1721, הביסה רוסיה את שבדיה במלחמה, והחוק הרוסי נכפה באזור.

עד 1819, המחוזות הבלטיים היו הראשונים באימפריה הרוסית בהם האצילות האוטונומית הרשתה לאיכרים בעלות על אדמות ומעבר לערים. המהלכים תרמו לייסוד "הקרן האקונומית למען תרבות אסטוניה הלאומית", שדוכאה במשך 600 שנות שליטה זרה, ואסטוניה החלה נסחפת על־ידי גל התעוררות לאומית. התנועה קידמה את נושא אימוץ האסטונית כשפת בתי־ספר, ומ־1869, שירי פסטיבלים אסטוניים התקיימו כשורה והתפתחה ספרות לאומית באסטונית.

בעוד מהפכת 1905 ברוסיה התפשטה לאסטוניה, קראו האסטונים לחופש העיתונות והמחוקקים, לזכות הצבעה אוניברסלית ולאוטונומיה לאומית. התוצאות היו מינימליות, אך היציבות המתוחה שגברה בין 1905 ל־1917 הרשתה לאסטונים להתקדם לשאיפת המדיניות הלאומית. עם התמוטטות האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה, העניקה ממשלת רוסיה אוטונומיה לאומית לאסטוניה. נוסד בית־מחוקקים שאולץ במהרה, על־ידי כוחות פוליטיים קיצוניים, לרדת למחתרת. ועדת הבוגרים של המחתרת הכריזה על רפובליקת אסטוניה ב־24 בפברואר 1918, יום אחד טרם פלישת הגדודים הגרמנים; וב־2 בפברואר, 1920, חוזה טארטו נחתם על־ידי רפובליקת אסטוניה ורוסיה הבולשביקית, בו רוסיה הצהירה על ויתור גורף על כל הזכויות על שטח אסטוניה.

העצמאות נמשכה 22 שנים. אסטוניה עברה מספר רפורמות כלכליות, חברתיות ופוליטיות הדרושות להגעה לתנאים עם מעמדה כמדינה ריבונית, במהלכן שווקיה העיקריים נעשו סקנדינביה, בריטניה ואירופה המערבית, יחד עם ייצוא לארצות הברית ולרוסיה. בתי־ספר דוברי אסטונית הוקמו, חיים אמנותיים מכל סוג שגשגו וניתנה אוטונומיה תרבותית למיעוטים הכוללים כ־3,000 איש ויהודים.

אסטוניה שאפה לפוליסת ניטרליות, אך החתימה על הסכם מולוטוב-ריבנטרופ ב־23 באוגוסט 1939, סימנה את תום העצמאות. ההסכם העביר לידי הכיבוש הסובייטי את אסטוניה, לטביה, חלק מפינלנד ומאוחר יותר את ליטא, בתמורה לשליטת גרמניה הנאצית על מרבית פולין. ב־21 ביולי 1940, הוכרזה הרפובליקה הסוציאליסטית האסטונית (ESR), חודש אחד אחרי שאסטוניה נכבשה על־ידי גדודים סובייטים. ה־ESR התקבלה רשמית לאיגוד הסובייטי ב־6 באוגוסט, והשם הרשמי של הארץ נהיה "רפובליקה סוציאליסטית אסטונית־סובייטית". הכיבוש לווה בהחרמת רכוש, סובייטיזציית החיים התרבותיים וקומוניזם סטליניסטי שחדר לפוליטיקה. ב־14 ביוני 1941, גרוש המוני התרחש בשלוש המדינות הבלטיות, וב־22 ביוני, גרמניה הנאצית תקפה את האיגוד הסובייטי, והאסטונים בירכו את חייליה וקיוו לשמר את העצמאות, אך מדינתם הייתה לחלק מ"אוסטלנד". הגדודים הגרמנים עצרו כ־5,500 איש. במלחמת העולם השנייה, אסטוניה סבלה הפסדים ענקיים: נמלים הושמדו, ו־45% מהתעשייה ו־40% מהמסילות ניזוקו. אוכלוסיית אסטוניה קטנה בחמישית (כ־200,000 איש) ו־10% מהאוכלוסייה (מעל 80,000 איש) גלו למערב. יותר מ־30,000 חיילים נהרגו בפעולה. ב־1944, פשיטות אוויר רוסיות השמידו את נרווה, ושליש מאזור המגורים בטאלין הושמד גם הוא. עד סוף ספטמבר, כוח סובייטי גרש את הגרמנים מאסטוניה, מוביל את השלב השני בחוק הסובייטי. באותה שנה, מוסקבה העבירה את מחוזות הגבול נרווה ופטסרי האסטוניים, שהחזיקו ברוסים אתניים רבים, לשליטה רוסית, ונערכו מעצרים מסיביים של תומכים בפועל בכיבוש הגרמני או חסרי־נאמנות לאיגוד הסובייטי.

לאחר המלחמה, המפלגה הקומוניסטית של הרפובליקה הסוציאליסטית האסטונית־סובייטית נהייתה ארגון, ונתח אסטוניה האתנית בחברות ברפובליקה פחת. לאחר מות סטלין, המפלגה הרחיבה את בסיסה החברתי כדי לכלול יותר אסטונים אתניים, ועד אמצע שנות ה־60, אחוז חברות האסטונים האתניים התייצב ל־50%. בשנות ה־80 המאוחרות, כאשר הרפובליקה הצטמצמה, תנועות פוליטיות, קבוצות ומפלגות אחרות נעו למלא את ואקום העוצמה: באפריל 1988 נוסדה הראשונה והחשובה ביותר - החזית האסטונית הפופולרית, עם פלטפורמה משל עצמה, מנהיגות וציבור בוחרים רחב, וב־1989, הספקטרום הפוליטי המשיך מתרחב כשמפלגות חדשות עברו רפורמה על בסיס יומי. אז, ה"סובייטי עליון" של הרפובליקה נהפך לגוף אותנטי ועושה־חוק, ורשות מחוקקת זו עברה הכרזת ריבונות מוקדמת (16 בנובמבר, 1988), חוק עצמאות אקונומית, חוק המעמיד את האסטונית כשפה רשמית וחוקי הצבעה מקומיים ורפובליים. אסטוניה ערכה בחירות חופשיות עבור 105 חברי ה"סובייטי עליון" ב־18 במרץ 1990; כל האנשים היו זכאים להשתתף בבחירות, כולל 50,000 הגדודים הסובייטים. לבסוף, קואליציית החזית הפופולרית, מורכבת ממפלגות שמאלניות ומרכזניות, צברה רוב פרלמנטרי. במאי 1990, שם רפובליקת אסטוניה נשמר ורק חוקים שאומצו באסטוניה הוכרזו תקפים.

אחרי יותר מ־3 שנות משאים ומתנים, ב־31 באוגוסט 1994, הכוחות החמושים של הפדרציה הרוסית נמשכו מאסטוניה, ומאז, לאסטוניה הייתה עצמאות מלאה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אסטוניה

צורת השילטון הראשית היא דמוקרטיה פרלמנטרית. באספה הלאומית ישנם 101 צירים הנבחרים אחת ל־4 שנים ב־11 מחוזות בחירה. נשיא המדינה נבחר בידי האספה הלאומית.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אסטוניה

כ־92% מכוח העבודה באסטוניה הם עובדים מועסקים (שכירים). אחוז האנשים המועסקים־עצמית הוא 5%, ומספר העסקים הפרטיים בעלי העובדים המקבלים משכורת הוא 16,500, שמקבץ כ־3% מהאוכלוסייה העובדת. נשים מהוות כ־49% מכוח העבודה. יש פחות אבטלה בקרבן, ו־51.4% מהנשים הנמצאות בגיל העבודה אכן עובדות.

המשכורת החודשית הממוצעת היא 430 אירו. המשכורת היא מקור ההכנסה החשוב ביותר עבור המשפחות באסטוניה (65%), ואחר כך פנסיונים (18%) והטבות שונות (7%). עבודה אינדיבידואלית, בעיקר חקלאות, מספקת 6% מההכנסה.

לעומת הנתונים החיוביים, 10% מאוכלוסיית אסטוניה מובטלים, ושיעורם הולך ועולה. סיבת האבטלה העיקרית היא שמבוגרים רבים חסרים את הכישורים החדשים הדרושים לכך, וחלק מהאנשים מתנגד לשינוי תחום עיסוקו או לקבלת הדרכה מקצועית, וזאת על רקע העובדה שאפשרויות ההדרכה בדרך־כלל אינן בנמצא או יקרות מדי עבור האדם המובטל. שינוי מקום המגורים מהווה בעיה גם הוא, שכן קיימים הבדלים משמעותיים במחירי הנדל"ן באסטוניה, ומכאן ששיעור האבטלה במדינה מלווה בחוסר בכוח עבודה מוסמך.

כ־62% מכוח העבודה באסטוניה עוסקים בענפים שונים של מגזר השירותים ו־32% בתעשייה. כ־6% עובדים לפרנסתם בחקלאות, כ־2.5% עובדים בדייג ו־1.5% ביערות. ענף החקלאות מספק בעיקר תפוחי־אדמה, ירקות, דגים, מוצרי מקנה ומוצרי מחלבות. היער נמנה על המשאבים הטבעיים החשובים ומתפקד כמקור לכמות משמעותית של חומר גלם (אסטוניה עשירה גם בפצלי שמן, כבול, פוספט, ענבר, חימר כחול קמבריאני, אבן סיד ודולומיט). למרות קוטן הענף, הוא אחראי ל־2% מהתוצרת הכוללת, המסופקת כחומר גלם לתעשיות הרהיטים, הנייר והעץ.

בתוך התעשייה, מגזרי הכלכלה החשובים הן תעשיות העיבוד (9% מהתוצרת הכוללת), המשלוח, המחסנאות והתקשורת (15.5%), ההובלה (יותר מ־14%) והנדל"ן, ההשכרה ושירותי העסקים (יותר מ־11%). החשובות שבתעשיות העיבוד הן תעשיות העץ, הנייר והריהוט, אחריהן תעשיית עיבוד המזון (16% מהתעשייה), המפיקה בעיקר בשר וחלב, ושלישית היא תעשיית ייצור המשקאות, הלחמים ודברי המתיקה. בתעשיות העיבוד, שיותר מחמישית מהן משתייכת לתחום התעשייה הקלה, המייצרת ביגוד והנעלה אך משתנה תדיר, כ־12% חולשים על תעשיית המתכות ויותר מ־14% על ענפי הנדסאות שונים. מוצרי הנדסאות וציוד המיוצרים באסטוניה נעים מכבלים, טלפונים ניידים ומחשבים עד לציוד בטיחותי למכוניות, ציוד מעבדה, מנופים מגוונים וציוד אחר עבור תעשיות שונות.

בגלל זעירותה של אסטוניה, לא ניתן להקים ולייצר מקומית את כל השירותים והמוצרים להם נזקקת האוכלוסייה, ולכן, על־מנת לייבאם, יש לייצא, וזו סיבת גודל ענף הייצוא. למעשה, יותר משני שלישים מתעשיית הייצור מיועדים לכך. בממוצע, ייצוא הסחורות השנתי מכניס כ־4.075 ביליוני דולרים. מוצרי הנדסאות ומכונאות הן הסחורות המיוצאות החשובות ביותר, ואחריהן מוצרי-עץ (נייר, רהיטים, בתי־עץ). אסטוניה מייצאת גם מוצרי מתכת, מוצרים כימיים, מוצרי תעשייה קלה (ביגוד, הנעלה), מוצרי מזון וחומרי בניין. בין המזונות המיובאים ישנם מוצרי חלב, דובדבנים מעובדים ופראיים, פטריות והפקה טהורה אקולוגית.

33% מהייצוא הוא בצורת שירותים. אסטוניה מייצאת שירותי הובלה, תיירות, בנייה, טלקומוניקציה (עקב אירוחה את מרכזי ההתקשרות המחוזיים והבינלאומיים של חברות רבות), פיננסיים ועוד. 7% מסחורות הייצוא מיועדים ללטביה, 4% מיועדים לרוסיה, 2.5% מיועדים לארצות־הברית ו־1.8% מיועדים לאוקראינה. בנוסף, אסטוניה מייצאת לפינלנד, שבדיה וגרמניה, ובמידות קטנות יותר להונגריה, פולין, בריטניה, דנמרק והולנד.

בקרב הסחורות המיובאות לאסטוניה נמצאים מוצרי הנדסאות, מכוניות, רכבים שונים, אמצעי הובלה, חומר גולמי (דלק, מתכות, עץ וכו'), מאכלים, ביגוד ומוצרי עיצוב. כמו־כן, אסטוניה מייבאת שירותים; מרביתם שירותי טיולים והובלה. הסחורות המיובאות מורכבות מ־33.5% מכונאות וציוד, 11.6% מוצרים כימיים, 10.3% טקסטיל, 9.4% מוצרי מזון ו־8.9% אמצעי הובלה. הייבוא מגיע בעיקר מפינלנד, כמו גם מגרמניה, שבדיה, איטליה, צרפת, בריטניה ודנמרק.

אסטוניה מבוקרת על־ידי 3.3 מיליון תיירים בשנה, רובם באים מפינלנד. אספקת סוגים שונים של שירותים – משירותים אישיים (ספרות, קוסמטיקאיות וכו') ועד לספורט ובידור – מתפתחים במהירות גבוהה. התיירות עודדה את התפתחות עסקי הקייטרינג וההתאכסנות, ותיירות פנים צוברת פופולריות גם היא.

[עריכה] שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות אסטוניה

אסטוניה מחולקת ל-15 מחוזות (Maakond) שונים והם:

• האריו
• היו
• ידה וירו (וירו המערבית)
• לאנה-וירו (וירו המזרחית)
• יארבה
• יוגבה
• לאנה
• פרנו
• פולבה
• ראפלה
• סארה
• טרטו
• ולגה
• ויליאנדי
• וורו

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של אסטוניה

אסטוניה היא ארץ נמוכה ושטוחה, המכסה 45,226 קילומטרים רבועים: 43,211 קילומטרים רבועים של יבשה, ו־2,015 קילומטרים רבועים של מים. לאסטוניה קו חוף רדוד וארוך לאורך הים הבלטי המסתמן על־ידי אינספור מפרצים ומיצרים לאורך 3,794 קילומטרים, יחד עם 1,520 איים המנקדים את החוף. הגדולים שבאיים הם סארמאה והיומאה. אסטוניה היא טריטוריה בה רמות מתחברות לסירוגין עם מישורים ועמקים. צורות נוף אלו, לצד צוקי אסטוניה הצפונית והמערבית, הן התכונות הבולטות יותר של אסטוניה. כמו־כן, אדמתה ביצתית ובה שפלות; היא שטוחה בצפון והררית בדרום. אסטוניה מכוסה ב־1.8 מיליון הקטרים מיוערים, והאחאים בה מכסים 252,000 הקטרים. גדול אגמיה הוא פייפסי (3,555 קילומטרים רבועים), המעצב את רוב הגבול בינה לבין רוסיה.

רמות אסטוניה הן בדרך־כלל שטוחות, ותבליטן מושפע ממישורי מורנה. מראן תלוי בעיקר ביסוד הטופוגרפי. שתי הרמות הגבוהות באסטוניה הן רמת פנדיורה, המגיעה עד ל־166 מטרים מעל פני הים, ורמת הסאקאלה, המגיעה עד ל־146 מטרים מעל פני הים. לרמות המצטברות, לעומת זאת, יש טופוגרפיה הררית; מראן אינו תלוי בטופוגרפיה היסודית, אלא מושפע מגבעות ועמקים. שלוש הרמות המצטברות באסטוניה הן רמת האנג'ה, המגיעה עד ל־317 מטרים מעל פני הים, רמת אוטפה, המגיעה עד ל־217 מטרים מעל פני הים ורמת קארולה, המגיעה עד ל־137 מטרים מעל פני הים. אזורים גבוהים יותר כוללים גם רמות מסוג נוסף, בהן המשטח השטוח בדרך־כלל נחתך על־ידי עמקי נהר וביטויי תכונות הקרסט. רמות מסוג זה הן הרג'ו ו-ווירו, הממוקמות באסטוניה הצפונית. שתיהן מגיעות עד ל־30-70 מטרים מעל פני הים.

המישורים מכסים עד חצי משטח אסטוניה; המישורים הגדולים ביותר נמצאים במערב אסטוניה. המישור המערבי הוא ביצתי, עם גבעות אבן-סיד המגיעות עד ל־20 מטרים מעל פני הים, מלבד לאזורים הגבוהים יותר, בהם התבליט שטוח ברובו. מישור זה מגיע לארכיפלג המערבי (גבעות קירבלה, מיהקיל סאלומאגי, סאלוורה סאלומאגי ועוד). מישורים ביצתיים מכסים יותר מחמישית שטחה של אסטוניה, ונמצאים בחלקם מערבה וצפונה לאגם פייפסי ובאגם וורסטג'ארו.

שקעים ועמקים הם חלקים אופייניים לתבליט דרום אסטוניה, שם הם מפרידים את הרמות. העמקים תלולים, ובאגניהם שוכנות שרשראות אגמים. שקע ולגה, לדוגמה, שגובהו 40-80 מטרים מעל פני הים, ממוקם בין רמות הסאקארולה והקארולה, ושקע ההרלגה, שגובהו 70-100 מטרים מעל פני הים, ממוקם בין רמות האנג'ה וקארולה. כמו־כן, מאפיין נוסף של הדרום הוא שפלות גדולות, המהוות גם רמות מצטברות נפרדות.

אסטוניה המעברית, שטח מיוער וזרוע ביצות, מתפרשת מלהמה עד לטביה; ניתן להגדירה כחגורות נפרדות של יערות. חלקה הצפוני, מקרקע הרג'ו ועד רמת פנדיורה, נקרא קורבמאה; חלקה הדרומי, על המדרון המערבי של רמת סאקאלה, נקרא סומה. קרקעות אסטוניה המעברית הן קרקעות סידיות־קרחוניות בגבהי 40-70 מטרים מעל פני הים, ורמת שפלתם גבוהה. עיצובי קרח שוליים רבים – תלוליות, מורנות, תלי־קרח קטנים וצורות שפלות אחרות קמות כנגד רקע זה.

האיים הגדולים – סארמאה, היומאה ווורמסי – שוכנים למערבה של אסטוניה היבשתית. סארמאה (2,672 קילומטרים רבועים), האי הרביעי בגודלו בים הבלטי, הוא אי נמוך המשופע ביערות עצי־מחט. שפלתו שטוחה, וישנם 80 אגמים בו. היומאה (989 קילומטרים רבועים) הוא האי השני בגודלו באסטוניה. קו חופו (310 קילומטרים) שקוע, ומרבית שטחו מכוסה יערות. וורמסי (98 קילומטרים רבועים) נמצא בקרבת חוף אסטוניה הצפון־מערבי; קו חופו שקוע גם הוא. האי נמוך ושטוח, והוא מכוסה בעיקר בסבך ערער, יערות ואחאים (יערות מכסים 3\1 משטח האי).

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אסטוניה

• מבנה גילאים:
  • 0-14: 16% (גברים: 110,452; נשים: 104,363).
  • 15-64: 67.5 (גברים: 431,493; נשים: 474,255).
  • 65 ומעלה: 16.5 (גברים: 72,819; נשים: 148,282).
• שיעור פוריות: 1.39 ילדים על כל אישה.
• שיעור פטירות: 13.27 פטירות על כל 1,000 איש.
• שיעור הגירה: 3.16- הגירות על כל 1,000 איש.
• האסטונים מהווים כ־65.3% מהאוכלוסייה, הרוסים – 28.1%, האוקראינים – 2.5%, הבלארוסים – 1.5%, הפינים – 1%, מיעוטים אחרים – 1.6%.
• דתות: הכנסייה האוונגליסטית הלותרנית, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, הכנסייה האורתודוקסית האסטונית, בפטיסטית, מתודיסטית, אדוונטיסט יום-שביעי, קתולית, פנתקוליסטית, מילת-חיים ויהדות.
• שפות: אסטונית, רוסית, אוקראינית, פינית, בלארוסית ועוד.

[עריכה] יהדות אסטוניה

ערך מורחב – יהדות אסטוניה

אסטוניה לא הייתה חלק מתחום המושב היהודי, לכן יהודים רבים לא ישבו בה. ב־1897 הקהילה היהודית מנתה כ־ 4,000 יהודים, רובם חיילים משוחררים בימים בהם אסטוניה נתנה ליהודים חופש תרבותי, אולם כשברית המועצות כבשה אותה, מוסדות הקהילה ו"מפעליה" נסגרו. כאשר גרמניה פלשה לאסטוניה ברחו רוב היהודים לברית המועצות, אך אלה שנשארו נספו בשואה. בשנת 1974 נמצאו באסטוניה 5,000 יהודים. אסטוניה נחשבה עד לא מזמן למדינה היחידה באירופה בה לא קיים בנין המיועד כבית כנסת (אך תמיד היו מקומות ששימשו לתפילות) .לפני המלחמה היו בתי כנסת מפוארים בערים טאטרו וטאלין (זאת מלבד בתי הכנסת הקטנים שהיו בערים: נרווה, פרנו, רקוורה, וולגה, ווירו, וויליאנדי) אך הופצצו במלחמת העולם השנייה על ידי חיל האוויר הגרמני בשנת 1944 ונחרבו כליל. בשנת 2005 הונחה אבן פינה להקמת בית כנסת ראשון במדינה בעיר הבירה , טאלין.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות אסטוניה

[עריכה] ספרות אסטונית

תרגום כתבי הקודש באסטונית נדפס בשנת 1730. בשנת 1861 נוסד העיתון האסטוני הראשון והחברה הספרותית האסטונית. בין הסופרים החשובים במאה ה־20: פ. טוגלאס, א. יעקובסון, א. מלק, ג. סויטס, יאן קרוס וויוי לואיק. בשנת 2005 ראה אור בארץ הספר האסטוני הראשון שתורגם לעברית - "מדינת גבול" מאת אמיל טודה (שם העט של טנו אנופאלו) בסדרת "צפון" של הוצאת הקיבוץ המאוחד ובתרגום רמי סערי. בין משוררי אסטוניה שראו אור בעברית ראוי לציין את אלן ניט, יאן קפלינסקי ומרי וליסו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסטוניה