בלארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלארוס (בלארוסית: Белару́сь, רוסית: Белору́ссия) היא מדינה הגובלת עם רוסיה ממזרח, עם אוקראינה מדרום מזרח, פולין ממערב וליטא ולטביה מצפון. הייתה שייכת לברית המועצות ואחרי התפרקות ברית המועצות הפכה למדינה עצמאית.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 היסטוריה 3 פוליטיקה 4 חלוקה אדמיניסטרטיבית 5 כלכלה 5.1 תחבורה ותקשורת 6 גאוגרפיה 7 דמוגרפיה 7.1 יהודי בלארוס 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור השם

פירוש השם "בלארוס" הוא "רוסיה הלבנה". לעתים קרובות היא עדיין נקראת בעברית ובשפות אחרות "רוסיה הלבנה" (באנגלית White Russia, בגרמנית Weissrussland וכו'), דבר שהיסטוריונים בלארוסים מתנגדים לו, מכיוון ש"רוסיה" הוא כינוי למדינה הרוסית שמרכזה במוסקבה, שעלתה לגדולה לאחר המאה ה-13, בעוד ש"רוס" הוא הכינוי העתיק יותר לארץ הסלאבים המזרחית שמרכזה היה בקייב ושבלארוס רואה את עצמה כאחת מיורשותיה (יחד עם אוקראינה); גם הכינוי "בלורוסיה" או "ביילורוסיה" שהגיע מהשפה הרוסית אינו נכון בעיניהם. עם זאת, השלטון הרשמי הנוכחי של בלארוס אינו מקפיד על כך ואף מטפח קשרים והזדהות עם רוסיה.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של בלארוס

העמים הסלאביים והבלטיים התיישבו בשטחה של בלארוס בין המאות ה 6 ו 8 לספירה. במאות ה 9 ו 10 לספירה קמו הממלכות הבלארוסיות הראשונות - פולאצק, טורוב וסמולנסק. במאה ה 13 שטחה של בלארוס הפך לחלק מהדוכסות הליטאית הגדולה. נבגרודוק , אשר נמצא בשטחה של בלארוס, הפכה לבירתה של הדוכסות. ב1569 הדוכסות הליטאית הגדולה התאחדה עם פולין, והפכה ל "רפובליקה של שני עמים" (Rzeczpospolita Obojga Narodów). ב1795 , לאחר חלוקתה של הממלכה המאוחדת של פולין ליטא, שטחה של בלארוס עבר לקיסרות רוסיה.

לאחר מהפכת אוקטובר ב 1917, בלארוס הכריזה על עצמאותה מרוסיה וכתוצאה מכך הוקמה הרפובליקה העממית של בלארוס. ב1919 הקומוניסטים עלו לשלטון בבלארוס והפכו אותה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, אשר ב 1922 הפכה לאחת המייסדות של ברית המועצות.

עד 1991 הייתה בלארוס "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס", כלומר רפובליקה סובייטית בברית המועצות. עם זאת, בלארוס הייתה חברת ארגון האומות המאוחדות מראשיתו, במקביל לחברות של אוקראינה ושל ברית המועצות. כאשר החל המשבר בברית המועצות, התעורר העם לעצמאות ובאותה שנה החלו הפגנות ושביתות שהסתיימו כאשר הפרלמנט הכריז על תהליכי שחרור מברית המועצות. בחודש אוגוסט שלאחר כשלון ההפיכה במוסקבה הכריזה בלארוס על עצמאותה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של בלארוס

בלארוס היא רפובליקה שבראשה עומד נשיא בעל סמכויות נרחבות, הנבחר בבחירות כלליות אחת ל־7 שנים. הנשיא ממנה את ראש הממשלה, האחראי על מינוי השרים בממשלתו. במוסד המחוקק שני בתים: בית עליון ובו 64 צירים, 8 מהם ממונים על־ידי הנשיא ו־56 נבחרים על־ידי נציגים של מועצות מקומיות לתקופה של 4 שנים, ובית תחתון ובו 110 צירים הנבחרים בבחירות כלליות אחת ל־5 שנים. בחירות כלליות לבית הנבחרים נערכו לראשונה בשנת 1995. כל שופטי בית המשפט העליון ממונים על־ידי הנשיא; מחצית משופטי בית המשפט הגבוה לחוקה ממונים אף הם על־ידי הנשיא והמחצית השנייה - על־ידי הבית העליון של הפרלמנט.

השלטון הנוכחי בבלארוס מתאפיין בשליטה אוטוריטרית של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, שזכה לביקורת מהאיחוד האירופי וארצות הברית לכינוי "הדיקטטור האחרון באירופה". תנועות האופוזיציה רבות הוצאו מחוץ לחוק ומנהיגיהן נאסרו או יצאו לגלות. מאז שנת 1996 תוצאות הבחירות ומשאלי־העם לא מוכרים על־ידי משקיפים בינלאומיים. תומכי לוקשנקו טוענים מנגד שסגנון שלטונו שומר על היציבות הפוליטית והכלכלית במדינה.

מנהיגי האופוזיציה הבולטים כיום הם אלכסנדר קאזולין ואלכסנדר מילינקביץ'. בבחירות לנשיאות בשנת 2006 הם הפסידו ללוקשנקו. שניהם נאסרו כשהובילו הפגנות מחאה ודרשו חקירת זיופים בבחירות.

[עריכה] חלוקה אדמיניסטרטיבית

ערך מורחב – חלוקה אדמיניסטרטיבית של בלארוס

מבחינת שלטון מקומי, בלארוס מחולקת ל־6 אובלסטים (מחוזות) ועיר הבירה המתפקדת כמחוז עצמאי.

עיר הבירה מינסק הנחשבת יישות אדמינסטריבית עצמאית ברסט שבירתה היא ברסט ליטובסק הומל שבירתה היא גומל הורדנה שבירתה היא הורדנה מוהילב שבירתה היא מוהילב מינסק ויטבסק שבירתה היא ויטבסק

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת בלארוס

ענפי התעשייה העיקריים הם ייצור מזון, כימיקלים, טקסטיל, חומרי בניין, ציוד חקלאי וציוד תעשייתי. 30% משטח המדינה (63 מיליון דונם) משמשים את החקלאות. הגידולים העיקריים הם שעורה, שיבולת שועל, חיטה, תפוחי אדמה, פשתן, טבק, סלק סוכר, ירקות ופירות. כ־14% מהשטח (בעיקר בצפון המדינה) משמשים למרעה. מגדלים בעיקר בקר, חזירים, כבשים וסוסים.

בתקופה הסובייטית בלארוס הייתה אחת הרפובליקות העשירות בבריה"מ. לאחר התפרקות בריה"מ נכנסה בלארוס למשבר כלכלי עקב היפרדותה מבריה"מ והפיכתה למדינה עצמאית. בשנים הראשונות שרר מחסור בחומרי גלם. בשנים הראשונות התבצעה הפרטה של הכלכלה, אך ב־1995 הנשיא אלכסנדר לוקשנקו הכריז על מדיניות כלכלית חדשה: "כלכלת השוק הסוציאליסטית". שיטה זו אינה שונה מכלכלה ריכוזית נוסח קומוניזם: המדינה שולטת על המחירים, השכר, שער החליפין. השלטון אינו אוסר על עסקים פרטיים אך עושה הכול כדי שלא יוכלו להתקיים. בשנים האחרונות המדינה מלאימה מפעלים ובנקים ומגדילה את שליטתה על הכלכלה. ההפרטות המעטות שמתבצעות הן ברמת עירייה/עסקים קטנים.

סחר החוץ מתנהל בעיקר עם רוסיה, פולין, גרמניה, אוקראינה ולטבייה. תקציב הממשלה גבוה (בין 45%־50% התמ"ג) מלמד על כך שהכלכלה הסוציאליסטית ושיש מעורבות גדולה של המדינה במשק. ב־1997 חתמו רוסיה ובלארוס על הסכם איחוד מוניטרי ביניהם. במשבר הפיננסי שפקד את רוסיה ב־1998 - משבר הרובל, פגע קשות בבלארוס שתלויה בביקוש מרוסיה שצנח. מאז שנת 2000 עם השתפרות המצב הכלכלי ברוסיה נהנית בלארוס מצמיחה גבוהה (6.7% בממוצע בין 2000-2006). ואולם צמיחה זו אינה נשענת על בסיס יציב בעקבות היעדר תנאים מתאימים להשקעות, היעדר רפורמות ותלות גבוהה ברוסיה.

כלכלת בלארוס מורכבת מ־44% תעשייה, 42% שירותים ו־14% חקלאות. האבטלה במדינה נמוכה ועומדת על 2.7% מכוח העבודה; העובדים מפולגים כך: 26.5% בייצור, 53.5% בשירותים ו־20% בחקלאות.

[עריכה] תחבורה ותקשורת

ישנם בבלארוס 3,969,400 קווי טלפון, כ־8,500 טלפונים סלולריים, 3 מיליון מקלטי רדיו ו־3.2 מיליון טלוויזיות. בתחבורה היבשתית יש 53,500 ק"מ כבישים, כ־1,133,000 מכוניות נוסעות, וכ־5,520 ק"מ מסילות ברזל. יש נמל תעופה במינסק ובהומל.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של בלארוס

לבלארוס אין גישה לים. נופה גבעי ומישורי ברובו שיפוע כללי דרומה שטחים רבים בדרום הם ביצות או ביצות שיובשו. אקלימה יבשתי למדי ולכן בחורף הטמפרטורה הממוצעת בה היא מינוס 6 מעלות צלזיוס ובקיץ 18 מעלות צלזיוס.

חבל דזרזי'נסקי הוא האזור ההררי היחיד במדינה, ופסגתו היא 356 מטר.

מקווי המים של המדינה הם 21,000 נהרות ונחלים כאשר החשובים שבהם: דניפר ונימן.

הערים הגדולות במדינה הן: הבירה מינסק (1,671,000 תושבים), מוגילב (367,000 תושבים), ויטבסק (356,000 תושבים) וגרודנו (302,000 תושבים).

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של בלארוס

האוכלוסייה בבלארוס מורכבת מ־78% בלארוסים, 13% רוסים, 4% פולנים, 3% אוקראינים, 1% יהודים ואחוז אחד של אחרים. 7.25 מיליון מהאוכלוסייה מתגוררים בערים.

קצב גידול האכלוסיה השנתי הוא שלילי ועומד על 0.2%-.

התפלגות דתית: 31% נוצרים אורתודוקסים ו־18% קתולים.

לפני השואה חיו בבלארוס כ־750,000 יהודים. הקהילות הגדולות היו במינסק, גרודנו, פינסק, גומל, מוגילב וויטבסק. רוב היהודים נספו בשואה, אך החיים היהודיים קמו לתחיה די מהר והתקיימו תקופה מסוימת ברמה די גבוהה יחסית לברית המועצות. במינסק התנהל תיאטרון יהודי בהנהלת שלמה מיכאלס, בקהילות רבות המשיכו להתקיים רבנים, ובתי כנסת. לאחר רצח מיכאלס ומשפט הרופאים ב־1953, רוב הפעילות חוסלה.

בשנות ה־90 החיים היהודיים שוב התעוררו. הוקמו בתי ספר במקומות שונים, חזרו הרבנים לעמוד בראש הקהילות. לפני תחילת העלייה לישראל היו בבלארוס 112,000 יהודים. בין השנים 1990-2004 עלו לארץ כ־70,000 עולים מבלארוס. בבלארוס עצמה פעילים מאוד התנועות: חב"ד - ברוב הערים, קרלין - בעיקר בפינסק, הליטאים - במינסק ובבריסק. כמו כן במינסק קיימת קהילה רפורמית, שלא מושכת אליה קהל רב.

[עריכה] יהודי בלארוס

עד למלחמת העולם הראשונה הייתה בבלארוס אוכלוסייה יהודית גדולה ובעלת תרבות מפוארת. בערים כגון מינסק, ויטבסק וגרודנו היו קהילות יהודיות בנות כמה עשרות אלפים. עם כיבושה של בלארוס על־ידי גרמניה הנאצית ב־1941 הצליחו חלק מן היהודים להימלט מזרחה בעוד אלו שנשארו נכחדו ברובם. לאחר המלחמה חזרו חלק מן הניצולים לבלארוס. בשלהי שנות השמונים עם התחלת הליברליזציה בבריה"מ ובמיוחד לאחר פירוק בריה"מ ב־1991 עלו רבים מיהודי בלארוס לישראל. כיום יש בבלארוס כ־25,000 יהודים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלארוס