Web Analytics
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions ליטאית - ויקיפדיה

ליטאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ליטאית (Lietuvių kalba)
מדינות שבהן השפה מדוברת: ליטא ועוד כ-18 מדינות
אזורים שבהם השפה מדוברת: צפון אירופה (המדינות הבלטיות)
סך כל הדוברים: 4,000,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם: 4,000,000
דירוג: לא בין המאה המדוברות ביותר
סיווג משפחתי: הודו אירופאית

 בלטו-סלאבית
  בלטית
   בלטית מזרחית
    ליטאית

חומר נוסף: ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות: ליטא, האיחוד האירופי
גוף מפקח: אינה מפוקחת על ידי אף גוף
ראו גם: שפה - רשימת שפות

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. הליטאית שגורה כשפת אם בפי כ־4 מיליון בני אדם 3.5 מליון מתוכם בליטא שהם בערך 80 אחוז מן האוכלוסייה. מאז 1918 הליטאית היא שפתה הרשמית של ליטא, ומאז 2004 אחת מן השפות הרשמיות באיחוד האירופאי. בספרות ישנה יותר הנוגעת לשפות הבלטיות, השם "ליטאית" מתייחס לעתים לשפות הבלטיות בכללותן.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

השפה הליטאית שומרת עדיין על חלק גדול ממערכת הצלילים המקורית ומן הייחוד המורפולוגי של השפה ההודו אירופאית הפרוטוטיפית, ולכן מהווה מוקד משיכה למחקר בלשני. ישנן עדויות המצביעות על כך כי ייתכן כי קבוצת השפות הבלטיות (כלומר, הליטאית והלטבית) התקיימו בנפרד מהשפות ההודו-אירופיות האחרות כבר במאה העשירית לפני הספירה. אם כי המצאותם של מאפיינים ארכאיים מסוימים בשפה אינה ניתן להכחשה, האופן המדויק בו נפרדו השפות הבלטיות מן השפה ההודו אירופאית הפרוטוטיפית עדיין נתון לויכוח.

השפות הבלטיות המזרחיות נפרדו מאלו המערביות (או, ייתכן, מן השפה הבלטית הפרוטוטיפית) בין 400 לבין 600 לספירה. הפרוד בין הליטאית ללטבית החל לאחר שנת 800, לאחר תקופה ארוכה בה התקיימו כשפה אחת אך כשני ניבים שונים. ניבי-מעבר התקיימו לפחות עד המאות ה־14 או ה־15, ואולי אף עד המאה ה־17. כמו כן, הכיבוש שהתחולל במאה ה־13 של שטחה של לטביה בידי אבירים גרמניים תרם רבות להתפתחותן הנפרדת של השפות.

הטקסט הליטאי הקדום ביותר הידוע הוא תרגום של ספר מזמורים משנת 1545. ספרים מודפסים התקיימו משנת 1547, אך רמת האוריינות בקרב העם הליטאי הייתה נמוכה עד המאה ה־18 וספרים לא היו נפוצים. ב־1864, בעקבות "מרידת ינואר" הכושלת, בה התקוממו ליטא, לטביה ובלארוס כנגד שלטונה של רוסיה, מיכאיל ניקולאיביץ' מוראביוב, המושל הכללי של ליטא, הטיל איסור מוחלט על שימוש בשפה הליטאית. ספרים בליטאית הודפסו מעבר לגבול, בפרוסיה המזרחית ובארצות הברית. הטקסטים הללו הוברחו למדינה למרות עונשי מאסר כבדים, ועזרו ללבות את הרגש הלאומי עד להסרתו של האיסור בשנת 1904.

ליטאית שימשה כשפתה הרשמית של ליטא מאז 1918. בזמן השלטון הסובייטי היא שימשה בעניינים רשמיים לצד הרוסית, שקיבלה עדיפות כשפתה הרשמית של ברית המועצות.

[עריכה] תפוצה גאוגרפית

השפה הליטאית מדוברת בעיקר בליטא. כמו כן, היא שגורה בפיהם של ליטאים אתניים המתגוררים כיום בבלארוס, לטביה, פולין ורוסיה, ובפיהם של קהילות מהגרים ליטאיות בארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, קנדה, אסטוניה, בריטניה, קזחסטן, קירגיזסטן, רוסיה, שבדיה, טג'יקיסטן, אורוגוואי, ארצות הברית ואוזבקיסטן.

2,955,200 נפש בליטא (ובכלל זה 3,460 טטארים), או בערך 80 אחוז מן האוכלוסייה (נכון ל־1998) דוברים ליטאית. ברחבי העולם, כארבע מיליון נפשות דוברים ליטאית (1992).

[עריכה] ניבים

לליטאית שני ניבים עיקריים - "אאוקשטיאצ'יו" (Aukštaičių בליטאית, "ליטאית-של-הרמה"), ו"ז'מאיצ'ו" (Žemaičių בליטאית, "ליטאית-של-השפלה"), ועוד תתי-ניבים של שני אלו. הליטאית התקנית מבוססת על אאוקשטיאצ'יו מערבית. ז'מאיצ'ו, לעומת זאת נחשבת לקרובה יחסית ללטבית ואף קיימת ויקיפדיה בניב זה.

בדרך כלל, דוברי ניב אחד אינם מתקשים להבין דוברי הניב השני, אך מזהים את הניב המדובר מיד. ההבדלים בין הניבים השונים הם בעיקר בהגייה, ולא בדקדוק.

[עריכה] הגיית וכתיבת הליטאית

[עריכה] תנועות הליטאית

בליטאית 12 תנועות המיוצגות באמצעות אותיות האלפבית הלטיני וסימנים דיאקריטיים מסוימים כמו סימן ה"אוגונק" (זנבון - שימוש בקרס מתחת לאות. לדוגמה: ę) המשמש לציון תנועות ארוכות יותר, כשריד היסטורי לשימוש בו לציון תנועות מאונפפות שנעלמו מהשפה הליטאית.


אות גדולה A Ą E Ę Ė I Į Y O U Ų Ū
אות קטנה a ą e ę ė i į y o u ų ū
ייצוג באמצעות IPA a :a ɛ :e i :i :i o u :u :u

[עריכה] עיצורי הליטאית

בליטאית קיימים עשרים עיצורים שונים המיוצגים באמצעות אותיות האלפבית הלטיני ואותיות נוספות המורכבות מאות בסיסית וסימן דיאקריטי.


אות גדולה B C Č D F G H J K L M N P R S Š T V Z Ž
אות קטנה b c č d f g h j k l m n p r s š t v z ž
ייצוג באמצעות IPA b ʦ ʧ d f g ɣ j k l m n p r s ʃ t ʋ z ʒ

[עריכה] דקדוק ליטאי

הליטאית היא שפה בה היחס בין המלים נקבע לפי הנטייה ולא לפי סדר המלים במשפט. בליטאית שבע יחסות שם.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ויקיפדיה בשפה זו: ליטאית
THIS WEB:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2006:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu