רבן גמליאל השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנשיאים מזרע הלל הזקן

הלל הזקן שמעון בן הלל רבן גמליאל הזקן רבן שמעון בן גמליאל הזקן (רבן יוחנן בן זכאי) רבן גמליאל דיבנה (רבי אלעזר בן עזריה) רבן שמעון בן גמליאל רבי יהודה הנשיא רבן גמליאל ברבי רבי יהודה נשיאה רבן גמליאל הרביעי רבי יהודה נשיאה השני הלל נשיאה רבן גמליאל החמישי רבי יהודה נשיאה השלישי רבן גמליאל השישי

רבן גמליאל השישי היה נשיא הסנהדרין האחרון, בן למשפחת הנשיאים של הלל הזקן.

עם התחזקות מעמד הנוצרים באימפריה הביזנטית, הם החלו בצעדים נגד הנשיאות היהודית. נסיונותיהם הצליחו ובשנת 415 הואשם רבן גמליאל בשורה של עבירות על פי החוקים שהונהגו באותה עת נגד היהודים: בניית בתי כנסת חדשים, מילת עבדים נוצרים ופסיקת דין במשפט בין שני צדדים נוצרים.

רבן גמליאל טען שפעולות אלו כלולות בזכויות היסוד המוקנות ליהודים, אך טענותיו לא התקבלו. הקיסר פלביוס אוגוסטוס הונוריוס ביטל את תואר "פריפקטוס כבוד" שהיה מוענק לנשיא הסנהדרין במשך דורות, ציווה על הרס בתי הכנסת החדשים, שיחרר את העבדים והתרה בנשיא לבל יעבור שוב על חוקי המדינה.

כאשר נפטר רבן גמליאל, בשנת ד'קפ"ה (425), לא השאיר אחריו בן שיירש את כסאו. הקיסר תאודוסיוס השני מנע מינוי של יורש ויהודי הארץ אכן לא מינו נשיא חדש תחת רבן גמליאל. כתוצאה מכך התבטל התפקיד ותקופת הנשיאות תמה.

רבן גמליאל היה רופא, ותרופותיו מוזכרות לשבח בכתבי הרופא הלטיני Marcellus בן-דורו.