פעילות דיפלומטית במלחמת העולם השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בזמן מלחמת העולם השנייה נערכה פעילות דיפלומטית ענפה בעיקר בין המדינות השונות שלחמו בגרמניה הנאצית וביפן - בעלות הברית.

תוכן עניינים 1 האמנה האטלנטית 2 ועידת קזבלנקה 3 ועידת קהיר 4 ועידת טהרן 5 ועידת יאלטה 6 ועידת פוטסדאם

[עריכה] האמנה האטלנטית

ערך מורחב – האמנה האטלנטית

ביטוי נאמן לרוח הידידות ששררה בין בריטניה לארצות הברית היה המפגש ההיסטורי בין וינסטון צ'רצ'יל לפרנקלין דלאנו רוזוולט ליד חופי ניו-פאונדלנד (מזרח קנדה), ב- 14 לאוגוסט 1941, על סיפונה של אניית קרב אמריקנית. המפגש הוליד את "המגילה האטלנטית"- הצהרת עקרונות משותפת, אשר כללה את הנקודות הבאות:

1. ארצות הברית ובריטניה אינן שואפות לספח לעצמן שטחים לא שלהן.
2. הן לא תסכמנה לשום שינוי טריטוריאלי, שאינו תואם את רצון העמים הנוגעים בדבר.
3. תכובד זכות העמים להגדרה עצמית.
4. יובטח חופש שיט בימים.
5. שתי המעצמות תדאגנה למציאת דרכים לשיפור הביטחון על ידי פירוק נשק.
6. שאיפה לשיתוף פעולה כלכלי בין כל העמים.

משמעות המגילה/אמנה הייתה הן במישור המוסרי - "רצון מוסרי" משותף ל- 2 העמים, והן במישור המעשי - עקרונות שעל-פיהם קבעו שתי המדינות את דרכן המשותפת בתקופת המלחמה ואף לאחריה.

[עריכה] ועידת קזבלנקה

ערך מורחב – ועידת קזבלנקה

הועידה נערכה בקזבלנקה, מרוקו בינואר 1943 בין צ'רצ'יל לרוזוולט. הוחלט על פתיחת חזית שנייה באירופה כדי להקל על ברית המועצות, על החזית הדרומית 1945-1943 מצפון אפריקה, על חיסול צוללות גרמניות, על הגברת ההפצצות על גרמניה ועל מתן סיוע לסין. במהלך הועידה הופגשו הגנרל אנרי ז'ירו והגנרל שארל דה גול (אשר התחרו שניהם על הפיקוד על הכוחות הצבאיים הצרפתיים במושבותיה של צרפת, ועל כוחות צרפת החופשית), על מנת לנסות ולהשיג הסכמה שתאפשר פעולה משותפת. על אף שניתנה הצהרה משותפת מטעם שני האישים (בלחצם של צ'רצ'יל ורוזוולט) נותר הסכסוך בעינו, עד לפרישתו של ז'ירו בשנת 1944. החלטה נוספת שהתקבלה במהלך ועידת קזבלנקה היא לדרוש מגרמניה ומבעלות בריתה כניעה ללא תנאים.

[עריכה] ועידת קהיר

ערך מורחב – ועידת קהיר (1943)

ועידת קהיר נערכה בקהיר, מצרים בין 22 בנובמבר ל-26 בנובמבר 1943, בין רוזוולט, צ'רצ'יל, וגנרליסימו צ'יאנג קאי שק מסין. הועדה עסקה בהיערכות של בעלות הברית נגד יפן, ובמצב הרצוי באסיה שלאחר המלחמה.

החלטות הועדה פורסמו ב"הצהרת קהיר", הצהרה לא חתומה לעיתונות שדנה בכוונתם של בעלות הברית לחלק את האימפריה היפנית לאחר כניעתה הצפויה של יפן. על פי ההצהרה, כל הטריטוריות שכבשה יפן מאז מלחמת העולם הראשונה, כולל טייוואן ואוקינאווה, יוחזרו לסין. בנוסף קבעה ההצהרה שעל קוריאה ליהפך למדינה חופשית.

[עריכה] ועידת טהרן

ערך מורחב – ועידת טהרן

ועידת טהרן, שבה נפגשו לראשונה צ'רצ'יל ורוזוולט עם סטלין, נערכה בין 28 בנובמבר ל-1 בדצמבר 1943 בטהרן, איראן.

החלטות:

1. אושרה התוכנית לפלישה לנורמנדי כדי לפתוח "חזית שלישית" ואחרונה באירופה.
2. בעלות הברית הסכימו שסטלין יתפשט במזרח אירופה לאחר מפלת גרמניה.
3. סטלין הביע התנגדות נחרצת להקמת גרמניה מאוחדת.
4. המנהיגים דנו באופיו של ארגון האומות המאוחדות העתיד לקום.
5. הוסכם לשמור על עצמאות איראן, שהייתה למעשה תחת כיבוש בעלות הברית.
6. הוחלט על הגשת סיוע לטיטו ביוגוסלביה, שנחשב בעיני כל כמורד הגדול ביותר בנאצים.

חשיבות הוועידה הייתה בעצם כינוס שלושת המנהיגים של המעצמות המובילות את המלחמה בגרמניה. כמו כן הושגה הסכמה על הפלישה לנורמנדי שתביא להכנעתה הסופית של גרמניה.

[עריכה] ועידת יאלטה

ערך מורחב – ועידת יאלטה

הכינוס השני של "שלושת הגדולים" היה ביאלטה, חצי האי קרים, רוסיה, בינואר 1945. על רקע התבוסה המתקרבת של גרמניה ועליית כוחן של רוסיה וארצות הברית (וירידת כוחה של בריטניה), שררו חילוקי דעות מהותיים בתחום הפוליטי בין המעצמות.

חילוקי הדעות התמקדו בכמה נושאים שהוחלט בהם:

1. לגבי גרמניה החליטו כי תחולק לארבעה אזורים - רוסי, בריטי, אמריקני וצרפתי. כמו-כן תוקם ועדת פיקוח צבאית משותפת לבעלות הברית שמרכזה בברלין (מזרח גרמניה).
2. לגבי פולין (שהייתה תחת כיבוש הצבא האדום ותחת שליטת ממשלה זמנית פרו - קומוניסטית) הוחלט שגבולה המזרחי יהיה כפי שהיה לפני המלחמה ("קו קירזון") וגבולה המערבי ייקבע בוועידת השלום (למרות שסטלין רצה להרחיקו מערבה ככל האפשר).
3. לגבי בעיית הפיצויים מגרמניה שאף סטלין לזכות בפיצויים מרביים, אך בעלות הברית סרבו לרושש את גרמניה. הוחלט למסור את ההכרעה לועדת פיצויים משותפת.
4. נוסף על כך דנו בועידה על הקמתו וארגונו של האו"ם ורוסיה הסכימה להיכנס למלחמה נגד יפן תמורת הזכויות הכלכליות והצבאיות בסין שנלקחו ממנה לאחר מפלתה מיפן ב-1904.

[עריכה] ועידת פוטסדאם

ערך מורחב – ועידת פוטסדאם

הועידה השלישית של שלושת הגדולים נערכה בפוטסדאם (ליד ברלין) באמצע יולי ועד ראשית אוגוסט 45. הפעם הרכב הועידה היה שונה: את ארצות הברית יצג הנשיא הארי טרומן, שנבחר במקום רוזוולט שנפטר. את בריטניה יצג רה"מ אטלי, מפני שצ'רצ'יל עזב באמצע הדיונים עקב תבוסת מפלגתו בבחירות בבריטניה. יוסף סטלין המשיך לייצג את ברית המועצות. מצב המלחמה גם הוא היה שונה: גרמניה הובסה, ויפן עמדה לפני איון שתיים מעריה.

לשתי תופעות אלו משמעות רבה בהחרפת היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית ובריטניה. סטלין הרגיש שהוא נמצא בעמדה מצוינת נוכח כיבושיו הצבאיים. הוא זעם על הפסקת הסיוע האמריקאי לרוסיה וכן על הניסוי המוצלח של ארצות הברית בטריניטי, ניו-מקסיקו– פצצת ביקוע גרעיני. טרומן נקט גם הוא בעמדה תוקפנית. הוא חש, כמו גם שר-החוץ שלו, בירנס, בסכנה הרוסית ובצורך לבלמה בניגוד לקודמו. באו ידיעות מהארצות הכבושות במז' אירופה שהוכיחו שהן הופכות להיות קומוניסטיות. רוסיה גם סרבה להצהיר שהעמים המשוחררים יבחרו את ממשלותיהם. ארצות הברית חוזקה בזכות פצצת האטום, כלי הנשק האדיר.

בוועידת פוטסדאם הוחלט לגבי הדרכים שבהן יש לעקור את הנאציזם מגרמניה, נקבע קו הגבול המזרחי של גרמניה עם פולין ואושרה מחדש חלוקתה של גרמניה ואוסטריה. לא היה בכל זה לפתור את הבעיות הקשות שנתגלעו בין ברית המועצות לבין המערב.