פילוסופיה מזרחית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתרבות המערבית, המונח פילוסופיה מזרחית מתייחס באופן רחב לכמה פילוסופיות של "המזרח", כולל איראן, סין, הודו, יפן, ועוד.
אוניברסיטאות מערביות רבות מתמקדות בפילוסופיות המערביות בקורסי הפילוסופיה שלהם (עם כמה יוצאי דופן). כשמשתמשים במונח "פילוסופיה" במערב האקדמי, בדרך כלל הכוונה למסורת המערבית המתחילה ביוונים הקדומים. לפילוסופיות מזרחיות מתייחסים פחות, אף שקשרים רבים בין המזרח והמערב בעשורים האחרונים משנים את המצב הזה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מסורות דתיות ופילוסופיות
להלן נביא תקציר של כמה מהמסורות המזרחיות העיקריות.
[עריכה] הינדואיזם
- ערך מורחב – הינדואיזם
הינדואיזם נחשבת לדת העתיקה ביותר בעולם שעדיין קיימת, וכאמונת הדהרמה הראשונה. ההינדואיזם מאופיין במגוון של מערכות אמונה, מנהגים וכתבי קודש. מקורו בתרבות הוודית העתיקה, לפחות מ2000 לפנה"ס אם לא לפני כן. היא הדת השלישית בגודלה בעולם, עם בערך 1.05 מליארד מאמינים, 96% מהם בתת היבשת ההודית.
ההינדואיזם מבוסס על הוודות, והחלקים המיסטיים שלהם, האופנישדות, וכן על התורות של גורו הינדים רבים במשך הדורות. זרמי מחשבה רבים נמשכים מששת האסכולות ההינדיות/וודיות, אסכולות הבאקטי והטנטרה אגמי, וכולם חלק מההינדואיזם.
משותפת לכל ההינדים היא האמונה בדהרמה, גלגול נשמות, קארמה, ומוקשה (גאולה) של כל נשמה על ידי מגוון של פעולות מוסריות, מדטטיביות, ופעולות אחרות (כל הפעולות האלה מכונות יוגה). עקרונות בסיסיים עוד יותר הם האהימסה (חוסר האלימות), החשיבות של הגורו, המילה האלוהית "אום" וכוחן של המנטרות, אהבה של האמת בגילויים רבים כאלים ואלות, והבנה שניצוץ של האלוהי (אטמן/ברהמן) קיים בכל אדם ובכל דבר חי, וכך ישנם דרכים רוחניות רבות לאמת האחת המאוחדת.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] אייווזי
אייווזי (טאמילית: "דרך האב") היא דת מוניסטית שמקורה בדרום הודו באמצע המאה ה-19. מבחינה רשמית היא ענף של ההינדואיזם. אם כי היא לא הוכרה באופן רשמי, היא נחשבת כאוטונומית מבחינה פילוסופית, ומבחינת מנהגים דתיים ואמונות. מחשבת האייווזי מתבססת על התורות של איה ואיקונדר והספר הדתי אקילטירטו אמאני. יש לדת את המיתולוגיה שלה. על פי האייווזי האדמה שסביב קניאקומארי היא מקורן של החיים האנושיים הראשונים על פני כדור הארץ. כמה מהתורות של הדת קרובות לסמרטיזם ולאדווייטה, ואמונות לגבי יום הדין האחרון דומות לאלה של הדתות האברהמיות.
[עריכה] קונפוציאניזם
- ערך מורחב – קונפוציאניזם
קונפוקיאניזם התפתח סביב תורותיו של קונפוציוס, ומבוסס על הטקסטים הסיניים הקלאסיים. היא הייתה האידאולוגיה המרכזית בסין ובאזורים הרחבים המושפעים על ידה מאז שושלת האן והיא עדיין מרכיב חשוב בתרבות המזרח הרחוק. אפשר לראות את הקונפוציאניזם כמערכת הומניסטית ואתית-חברתית, המתמקדת בבני אדם וביחסים ביניהם. קונפוציאניזם מדגיש טקסים רשמיים בכל היבט של החיים, מטקסים דתיים-למחצה ועד לנימוסים קפדניים וכבוד רב לאבות ולזקנים, בעיקר להורים ולמדינה בדמות הקיסר הסיני.
[עריכה] טאואיזם
- ערך מורחב – טאואיזם
טאואיזם, שהתורה המרכזית שלו היא לתת לדברים ללכת במסלולם הטבעי, הוא הניגוד המסורתי לקונפוציאניזם. הספרים המרכזיים של הטאואיזם הם הטאו טה צ'ינג, המיוחס על פי המסורת ללאו צה והצ'ואנג צה. לטאואיזם יש יסודות בעבר הסיני הרחוק, והוא כולל בו מרכיבים מיסטיים מתקופות פרה היסטוריות, והוא קשור גם לאיי-צ'ינג (ספר השינויים), ספר שעל פיו ניתן לחזות את העתיד על ידי 64 צורות גאומטריות המתארות מצבים ושינויים בעולם. הטאואיזם מדגיש את הטבע, החופש האישי, וההתנגדות לגבולות חברתיים, והיה דוקטרינה שבה אחזו אלא ש"נדדו להרים". בסוף חייהם – או בלילה – גם פקידים קונפוציאנים התנהגו לעתים כמו טאואיסטים, כשהם כותבים שירה או מנסים "להגיע לאלמוות". אך טאואיזם היא גם דוקטרינה פוליטית, שטוענת כי הכוח של השליט הוא בשלטון על ידי "חוסר-פעולה".
[עריכה] בודהיזם
- ערך מורחב – בודהיזם
הבודהיזם הוא מערכת אמונות המבוססת על תורותיו של סידהרתה גאוטמה, נסיך הודי שלאחר מכן נודע כבודהה, או "זה שהתעורר", "מקבל ההארה" – מהמילה "בוד" בסנסקריט – "להתעורר". בודהיזם היא דת לא-תאיסטית, כלומר שאינה עוסקת או תלויה בקיום או קיום של אל או אלים. הבודהה עצמו בפירוש אמר כי אין לו כל מעמד או השראה אלוהית, ואמר כי כל אחד בכל מקום יכול לקבל את ההשראה שהייתה לו. השאלה של אלוהים אינה רלוונטית ביותר בבודהיזם, אם כי יש ענפים של הבודהיזם (הטיבטי, בעיקר) שעובדים לכמה אלים שהגיעו ממערכות אמונה מקומיות קודמות.
את תורת הגאולה הבודהיסטית אפשר לסכם ב"ארבעת האמיתות האצילות":
- דוקה: כל החיים בעולם אינם משביעי רצון, לא הרמוניים, וכוללים סבל.
- סמודייה: יש גורם לסבל הזה, והוא המשיכה או התשוקה ("טנהא") ששורשה בבורות וחוסר הבנה
- נירודה: יש סוף לסבל, והוא הנירוונה.
- מרגה: יש דרך המאפשרת לצאת מהסבל הזה, הידועה כ"דרך המתומנת האצילה" (הבנה נכונה:חשיבה נכונה:דיבור נכון:עשיה נכונה:סגנון חיים נכון:מאמץ נכון:מודעות נכונה:התבוננות נכונה)
רוב ענפי הבודהיזם מאמינים בקארמה, יחס של סיבתיות בין כל מה שקרה לבין מה שיקרה. אירועים שקורים הם תוצאה ישירה של אירועים שקרו בעבר. השפעה אחת של הקארמה היא גלגול נשמות. במוות, הקארמה מהחיים האלה היא שקובעת את אופן הקיום בחיים הבאים. המטרה הסופית של הבודהיסט היא להפטר מהקארמה (הטובה והרעה), ולסיים את הגלגל של הלידה מחדש והסבל, ולהגיע לנירוונה – מצב שבו בעצם אין דבר, ובו נעשים אחד עם היקום כולו.
[עריכה] זן בודהיזם
- ערך מורחב – זן בודהיזם
זן הוא הרכבה של מהאיינה בודהיזם ועקרונות טאואיסטיים. בודהידהרמה היה נזיר הודו אגדי-למחצה שנסע לסין במאה ה-5. שם, במקדש שאולין, הוא ייסד את אסכולת צ'אן בבודהיזם, הידועה ביפן ובמערב כאסכולת הזן. פילוסופיית הזן מדגישה את הרגע בהווה.
חסידי הזן עוסקים במדיטציית זאזן ("רק ישיבה"). כמה אסכולות של הזן פיתחו טכניקות אחרותת להבאה להארה (סאטורי), מהכאת המתלמדים במקל על מנת לגרום להם להלם ולהבנה של הרגע, ועד לקואן, חידות זן שנועדו להכריח את התלמיד להפסיק לנסות להבין את היקום באמצעים לוגיים.
[עריכה] מאואיזם
- ערך מורחב – מאואיזם
מאואיזם היא פילוסופיה קומוניסטית המבוססת על דעותיו של המנהיג הקומוניסטי מאו צה-דונג. היא מבוססת במידה מסוימת גם על תאוריות של מרקס ולנין, אך הוא דוחה את ההדגשה הלנינסטית על הפרולטריון העירוני והתיעוש הכבד לטובת מהפכה שיסודה באיכרים, ותומך בכלכלה חקלאית המבוססת על חוות משותפות.
[עריכה] שינטו
- ערך מורחב – שינטו
שינטו היא הדת היפנית המקורית, צורה מורכבת של אנימיזם שעל פיו רוחות הקרויות קאמי שוכנים בכל דבר. הפולחן הוא במקדשים ציבוריים או במקדשים קטנים בתוך הבית.
[עריכה] הבדלים בין הפילוסופיה המערבית למזרחית
[עריכה] טענות כנגד התווית "פילוסופיה מזרחית"
יש שטוענים כי ההבחנה בין פילוסופיה מזרחית למערבית היא שרירותית וגיאוגרפית בלבד, וכי הבחנה מלאכותית זו אינה לוקחת בחשבון את ההשפעה ההדדית הרבה בין ההגות המזרחית והמערבית, ושהיא מטעה יותר מאשר מועילה. יתר על כן, נטען כי המושג "פילוסופיה מזרחית" מביא להבנה שיש קירבה רבה בין אסכולות פילוסופיות מזרחיות, ומטשטש את ההבדלים ביניהם.
טענה אחת כזו היא היסטורית – המקור הראשון שלנו ל"פילוסופיה מערבית" היא באסיה הקטנה. לא ברור מה מקורותיה של פילוסופיה זו – האם היא מהודו, או אולי הפילוסופיה ההודית מקורותיה בפלישה אינדו-ארייאנית. אך יש אפשרות סבירה שהמזרח התיכון היה אזור לתתחלופת והשפעה הדדית של פילוסופיות דתיות קדומות.
טענה נוספת היא מהבלשנות, המבוססת על כך שהסנסקריט שייכת למשפחת השפות ההינדו-אירופאית (ניטשה טען כי הנצרות והבודהיזם הן דתות "קרובות").
המבנה המרכזי שמשותף לפילוסופיה המערבית הקלאסית (ואינו קיים בהגות המזרח אסייתית לפני ה"פלישה" הבודהיסטית) הוא הדיכוטומיות בין הגיון ורגש, מציאות והופעה, האחד והרבים, שינוי וקביעות. ההגות המערבית וההודית, עם דואליזם גוף-נפש חזק, נוטות שניהם לאידאליזם סובייקטיבי או לדואליזם. משותפות להם גם הבסיס של ה"פסיכולוגיה העממית" המערבית – הכוללת אמת ושקר חדים, תחביר של נושא ונשוא (ומטפיזיקת אובייקט-סובייקט מקבילה), ומסקנות והיקשים. מושגים אלה נמצאים בבסיסם של ההתפתחות של הלוגיקה בהודו וביוון (בניגוד לסין הקדם-בודהיסטית). קוי דמיון נוספים אפשר למצוא במאפיינים מבניים של מושגי יסוד כמו זמן, מרחב, וסיבתיות – כולם מושגים שקשה לבודד במרחב המושגי הסיני.
סיבה בסיסית אחת להבחנה היא שלשתי המסורות המזרחיות (הסיניות וההודיות) מתיייחסים הרבה פחות בלימודים המערביים של ה"היסטוריה של הפילוסופיה". לפיכך, שתיהם לרוב נדחים לחוגים נפרדים באוניברסיטאות, או לפעילות "ניו-אייג'" שאינה אקדמית כלל.
[עריכה] התפיסה של אל או/ו אלים
בשל ההשפעה של המונותיאיזם ובמיוחד הדתות האברהמיות, הפילוסופיות המערביות ניצבו בפני השאלה של טבעו של האל והיחס בינו לבין היקום. דבר זה יצר דיכוטומיה בפילוסופיות המערביות בין פילוסופיות חילוניות ודתיות, ביחס לדוגמות מסוימות על האל והיקום.
הפילוסופיות המזרחיות התעניינו פחות בשאלות של טבעו של האל היחיד כבורא והשליט היחיד של היקום. ההבחנה בין החילוני והדתי היא לפיכך הרבה פחות חדה, ובאותה האסכולה עשויים להיות מרכיבים דתיים ופילוסופיים זה לצד זה. כך, יש שמקבלים את הטענות המטפיזיות של הבודהיזם ללא שהם משתתפים בפולחן במקדש. יש שעובדים את האלים הטאואיסטיים ללא הבנה של היסודות הפילוסופיים של השיטה, ואחרים מאמצים את הפילוסופיה הטאואיסטית ואינם מתייחסים להיבטים הדתיים.
דבר זה מנוגד לחלוטין למערב, שם לרוב הייתה אכיפה של מערכת אמונות פילוסופית/דתית אחת מאוחדת (כמו הפילוסופיות של הנצרות, האיסלאם והיהדות) או שלילה חדה ומוחלטת של הדת בכלל על ידי הפילוסופיה (לדוגמה, ניטשה, מרקס, וולטר, וכו'). ההבחנה בין דת ופילוסופיה אינה כה חשובה במזרח.
[עריכה] היחס בין האל לעולם
קו מבדיל נוסף בין המזרח למערב הוא האמונה לגבי היחס בין האל או האלים והעולם. הפילוסופיות המערביות או שטוענות כי האל אינו קיים, או שהם טוענים כי האל נפרד ונבדל מהעולם. תפיסה זו מקורה בהשפעה של הדתות האברהמיות, שמלמדות כי היקום נוצר בידי אל כל-יכול שהיה קיים לפני ובנפרד מהיקום, וכי הברואים שלו – אנחנו – אינם יכולים להבין את טבעו האמיתי של האל הזה.
המסורות המזרחיות לרוב עוסקים פחות בקיום או באי הקיום של האלים. אם כי ברבות מהמסורות ישנם ישויות על טבעיות רבות עוצמה, הם בדרך כלל לא נתפסים כנפרדים מהיקום, אלא כחלק ממנו. לפיכך, רוב הדתות המזרחיות מלמדות כי פעולות אנושיות רגילות עשויות להשפיע על העולם העל-טבעי.
[עריכה] תפקידו ומקומו של היחיד
נטען כי ברוב הפילוסופיות המערביות, אפשר לומר דבר דומה לגבי היחיד: במערב, מקובל כי היחיד הוא משהו נפרד מהיקום, והפילוסופיות המערביות מנסות לתאר ולהגדיר את היקום מנקודת מבט אובייקטיבית ונבדלת. הפילוסופיות המזרחיות, לעומת זאת, לרוב מחזיקות בדעה כי אנשים הם חלק בלתי נפרד מהיקום, וכי נסיונות לדון ביקום מנקודת מבט אובייקטיבית, כאילו האינדבידואל הדובר הוא משהו נפרד ונבדל מהשלם, מגוחכים.
[עריכה] סינתזות של פילוסופיות מזרחיות ומערביות
נעשו נסיונות מודרניים רבים להרכיב ולחבר בין המסורות המזרחיות והמערביות.
הפילוסוף הגרמני הגל היה מעוניין מאוד בטאואיזם. יש שמפרשים את המערכת הדיאלקטית שלו כפורמליזציה של עקרונות טאואיסטיים.
מתנגדו של הגל, ארתור שופנהאואר, פיתח פילוסופיה שהיא למעשה סינתזה של הבודהיזם וההינדואיזם עם המחשבה המערבית. הוא ניבא כי לאופנישדות (אחד מחשובי כתבי הקודש ההינדיים) תהיה השפעה גדולה בהרבה על המערב מאשר בעבר. אולם, שופנהאואר עבד עם תרגומים גרועים מאד, ויתכן כי הוא לא הבין נכונה את הפילוסופיות המזרחיות שעניינו אותו.
נסיונות מהתקופה האחרונה לחבר בין הפילוסופיה המערבית והמזרחית כוללים את אסכולת קיוטו הפילוסופית, שמרכיבים בין הפנומנולוגיה של הוסרל לבין ההבנות של הזן בודהיזם. הרבה מכתביו של קן וילבר גם כן מתמקדים בהרכבה וחיבור של אמיתות מזרחיות ומערביות במערכת קוהרנטית אחת.
[עריכה] ראו גם
- פילוסופיה בודהיסטית
- פילוסופיה סינית
- פילוסופיה הינדית
- פילוסופיה הודית
- פילוסופיה איראנית
- פילוסופיה מערבית
