ניצחון הרצון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ניצחון הרצון | |
 |
|
| שם הסרט במקור: | Triumph des Willens |
| בימוי: | לני ריפנשטאהל |
| הפקה: | לני ריפנשטאהל אדולף היטלר |
| תסריט: | לני ריפנשטאהל וולטר רוטמאן |
| שחקנים ראשיים: | אדולף היטלר הרמן גרינג |
| חברת הפצה: | סרטי המפלגה הנאצית |
| יצא לאקרנים בתאריך: | 8 במרץ, 1935 |
| משך הקרנה: | 114 דקות |
| שפת הסרט: | גרמנית |
| תקציב: | לא ידוע |
| מוזיקה: | הרברט וינדט ריכרד ואגנר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
ניצחון הרצון (בגרמנית: Triumph des Willens) הוא סרט שהופק בגרמניה הנאצית כסרט דוקומנטרי לכאורה, אולם למעשה היווה סרט תעמולה. הסרט הופק על ידי הבמאית הגרמנייה לני ריפנשטאהל והוא מתעד את המפלגה הנאצית בשנת 1934 עת שערכה קונגרס בנירנברג. הסרט מציג את המצעדים שנערכו במהלך הקונגרס לצלילי מוזיקה של ריכרד ואגנר, וכן את הנאומים של מנהיגי המפלגה הנאצית - בעיקר נאומיו של אדולף היטלר. הסרט מומן על ידי היטלר, שהיה אחד המפיקים של הסרט. התמה שבבסיס הסרט היא עלייתה של גרמניה הנאצית ככוח עולמי, כאשר היטלר הוא המשיח והמושיע של גרמניה.
הסרט, שהופץ בשנת 1935, הפך לסמל לסרטי תעמולה בהיסטוריה של הקולנוע. הטכניקות בהן השתמשה ריפנשטאהל, כגון השימוש בעדשות שאיפשרו את עיוות הפרספקטיבה ובתצלומי אוויר, היו מקוריות וייחודיות. ריפנשטאהל זכתה במספר פרסים בגין הסרט (בגרמניה, כמובן, אך גם בארצות הברית, צרפת ושבדיה). הסרט השפיע על מספר רב של סרטים ועדיין משפיע על יוצרי סרטים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הסרט
ניצחון הרצון היה סרט אשר, לדברי מפיקיו, נועד להיעשות על ידי נאצים, להיות עבור נאצים, ולתאר את הנאציזם. הסרט מתחיל במבוא - דברי ההסבר (דברי רקע) היחידים הנאמרים בסרט. על קיר אבן מופיע הכיתוב "ב-5 בספטמבר 1934 - 20 שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם, 16 שנים לאחר תחילת סבלנו, 19 חודשים לאחר תחילת הרנסנס הגרמני, אדולף היטלר טס לנירנברג לראות את שורות מאמיניו הנאמנים".
[עריכה] יום 1
הסרט מתחיל בתצלום של העננים מעל העיר נירנברג, ולאט לאט עוברת המצלמה דרך העננים ומראה את ההמונים המתכנסים מתחת. ניתן לראות את צל מטוסו של היטלר על הקרקע (הסצנה צולמה ממטוס אחר), וכן את הצועדים על הקרקע. ברקע מושמעת יצירה של ריכארד ואגנר - "אמני השירה של נירנברג" ("Die Meistersinger von Nürnberg") ובהמשך הופכת המנגינה ל"שיר הורסט וסל" ("Horst Wessel Lied"). עם הגעת המטוס לנמל התעופה של נירנברג ניתן לראות את היטלר יוצא מהמטוס אל עבר הקהל המריע, ומשם נוסע אל תוך העיר.
[עריכה] יום 2
היום השני של הסרט מתחיל בתצלומים של אנשים העומדים ומחכים לפתיחת הקונגרס של המפלגה הנאצית, ובתמונות של ראשי המפלגה המגיעים לארנת לויטפולד. הסצנה הבאה היא סצנת הפתיחה בה מכריז רודולף הס על פתיחת הקונגרס. המצלמה מראה את ראשי המפלגה, והסרט מציג בהרחבה את נאומי הפתיחה של יוזף גבלס, אלפרד רוזנברג, הנס פרנק, פריץ טודט, רוברט לייפ ויוליוס שטרייכר. הסצנה הבאה מתארת התכנסות של הרייכסארבייטסדינסט (כוחות העבודה) עושים תרגילי סדר בעודם נושאים אתי חפירה. היטלר נושא נאום על חשיבותה של העבודה ומודה לכוחות העבודה על עזרתם בבניינה של גרמניה. היום מסתיים בתהלוכת לפידים של האס אה.
[עריכה] יום 3
היום השלישי מתאר את עצרת ההיטלריוגנד במגרש המסדרים. המצלמה עוקבת אחרי ראשי המפלגה המגיעים לעצרת שבראשה עומדים היטלר ובאלדור פון שיראך. היטלר נושא נאום לבני הנוער ומתאר להם כיצד הם צריכים להקשיח את עצמם ולהתכונן להקריב עצמם למען המולדת. לאחר מכן נערכת תהלוכה של הוורמאכט הכוללת פרשים וכלי רכב משוריינים. בסוף היום השלישי נושא היטלר נאום לאור לפידים לחברי מפלגה מדרג נמוך, בטקס להנצחת שנה מאז עלו הנאצים לשלטון והפיכת המפלגה הנאצית והמדינה הגרמנית ליישות אחת.
[עריכה] יום 4
היום הרביעי הוא שיאו של הסרט. ביום זה היטלר, ולצדו היינריך הימלר וויקטור לוטזה, עוברים על פני 150,000 אנשי אס אה ו-אס אס ומניחים זר על אנדרטה לזכר חללי גרמניה במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן היטלר נושא נאום בו הוא מתאר את ליל הסכינים הארוכות שאירע חודש קודם לכן, לוטזה מכריז על נאמנותו של האס אה להיטלר ולשלטונו, והיטלר סולח לאס אה על כל הפשעים שביצעו בתקופת שלטונו של ארנסט רהם.
הדגלים הנאציים "נגאלים" אז מ"חטאיהם" בכך שהם נוגעים ב"נס הדם" - הדגל שנישא על ידי הנאצים בפוטש בבית הבירה. התהלוכה צועדת לפני "כנסיית הבתולה" של נירנברג, והיטלר נושא את נאום הסיכום של העצרת, ובסוף הנאום מצדיע הקהל להיטלר במועל יד. הסרט מסתיים בכך שהקהל שר את "שירו של הורסט וסל".
[עריכה] הפקת הסרט
הסרט הופק להזמנתו של היטלר אשר רצה לעשות סרט על קונגרס המפלגה. היטלר רצה שריפנשטאהל תפיק ותביים את הסרט. לני ריכנשטאל טוענת בראיונות מאוחרים שהיא לא רצתה להפיק את הסרט מאחר שלא ידעה כיצד מאורגנת המפלגה הנאצית ומה עליה להציג, בייחוד לאור העובדה שמעולם לא עשתה סרטים דוקומנטריים. היטלר שיכנע אותה שרק היא תוכל להציג את המפלגה הנאצית בצורה אמנותית, שכן הוא רצה סרט שיעניין קהל שלא מתעניין בפוליטיקה.
ריפנשטאהל התרשמה מאוד מהיטלר ומנאומיו והתכתבה עמו שנים רבות. היטלר, שהתרשם מסרטה "הלילה הכחול" משנת 1932, בחר בה להפקת הסרט.
ריפנשטאהל טוענת כי סירבה בתחילה להצעתו של היטלר משום שרצתה לעשות סרטים עלילתיים (ולא, חלילה, בשל התנגדות כלשהי להיטלר ולמפלגה). ריפנשטאהל הסכימה בסופו של דבר לעשות סרט שנקרא "ניצחון האמונה" (Der Sieg des Glaubens) אולם היו לה רק ימים מעטים לצלמו. היטלר לא אהב את המוצר המוגמר, והסרט זכה להצלחה מועטה בבתי הקולנוע ואף הביך את ראשי המפלגה הנאצית מאחר שארנסט רהם, המנהיג הנאצי שהופיע במרבית סצנות הסרט, הוצא להורג זמן קצר לאחר הפצת הסרט.
ריפנשטאהל חששה מכישלון קופתי נוסף ולכן הציעה את וולטר רוטמן כבמאי, אולם היטלר ביקש ממנה שוב לביים (לטענתה - היא סירבה והוא לחץ עליה, מעדויות אחרות - היא דווקא הייתה נלהבת ליצור סרט אמנותי יותר שיצליח בקופות ויפאר את המפלגה הנאצית).
[עריכה] שיטות צילום
בניגוד לסרט הקודם שצילמה עבור המפלגה הנאצית, הפעם ניתנו לריפנשטאהל תקציבים כמעט בלתי מוגבלים ועזרה רבה מראשי המפלגה שהתאימו את כנס המפלגה ללו"ז הצילומים של ריפנשטאהל. ריפנשטאהל השתמשה בצוות צילום עצום וכמעט חסר תקדים באותה עת, שכלל 172 אנשי צוות מהם 36 צלמים ו-30 מצלמות. אנשי הצוות התלבשו במדי ה-אס אה על מנת שישתלבו בצילומים.
ריפנשטאהל השתמשה בטכניקות צילום חדשניות על מנת ליצור אשליות ולעזור להפוך את הסרט לסרט תעמולה ולא סרט תעודי. את העצרות צילמה על עמוד מאחורי בימות הנאומים על מנת לעורר אשליה שישנם הרבה יותר אנשים (אף שהיו מאות אלפי "ניצבים" חברי אס אה ואס אס בסרט) וכן אשלייות של גודל. היא המשתמשה בעדשות מיוחדות על מנת ליצור תמונות מעוותות, וכן חפרה בורות מתחת בימת הנאומים ובהם עמדו הצלמים על מנת להעצים את הנואמים וליצור אשליות של גובה ולהרשים את הצופים.
הסרט מתאפיין בחיתוכים מהירים בין הסצנות. כמו כן אין בו דיאלוג למעט הנאומים. הסרט מלווה בפס קול ואגנריאני שהיה חביב במיוחד על ראשי המפלגה הנאצית.
מאחר והיו רק 200 ימים בין הצילומים לבכורה, נראה שריפנשטאהל עשתה לילות כימים על מנת להשלים את הפיכת 61 השעות המצולמות לסרט של שעתיים.
[עריכה] תמות
הסרט ידוע לשמצה בהיותו סרט תעמולתי המשתמש באמצעים אמנותיים על מנת לעוות את מחשבותיו של הצופה ולנסות לגרום לו להעריץ את גיבורי הסרט. הסרט משתמש באלמנטיים דתיים להעצים את ההערצה לגיבורי המפלגה ולגרום להם להיראות כ"גואלי" העם הגרמני, ולהיטלר להיראות כ"משיח" הבא לגאול את העם הגרמני מיסוריו ולהעניש את יתרת העולם על ייסורים אלה. הסרט יוצא מנקודת מבט שהעם הגרמני כבר "ניצח" את העולם כולו תוך מתן אלמנטים דתיים לסרט - כך לדוגמה עומד על במת הכבוד הבישוף הנאצי לודוויג מיולר בבגדי הכנסייה.
הצועדים המגיעים לעצרת נועדו להזכיר לצופים עולים לרגל למקום קדוש, ואין זה מקרי שהתהלוכה בסיום הסרט מתרחשת למול הכנסייה המרכזית של נירנברג. טקס "טיהור הדגלים" בא להזכיר לצופים טקסים כנסייתיים ולמעשה לעודד אותם להצטרף ל"פולחן" של המפלגה הנאצית. סצנת הפתיחה המראה את מטוסו של היטלר מנסה לרמוז שהוא "משיח" היורד מהעננים או "אל גרמני" הבא לצוות על מאמיניו לצאת לקרב.
[עריכה] תגובות לאחר הפצת הסרט
הקרנת הבכורה של הסרט נערכה ב-28 במרץ 1935 בתיאטרון ארמון אופא שבברלין. הסרט, שזכה לברכת המפלגה הנאצית, זכה, כמובן, גם להצלחה מרובה ובתוך חודשיים ראו אותו בגרמניה 815,000 מתומכי המפלגה. ריפנשטאהל זכתה, כמובן, בפרס גרמניה כבמאית הטובה ביותר, אך גם במדליית זהב בביאנלה שבוונציה, ופרס נוסף בתערוכה העולמית שנערכה בפריז בשנת 1937.
הסרט לא הופץ כמעט מחוץ לגרמניה. במדינות אחרות הצופים ראו מבעד לסרט אל האמת התעמולתית שבבסיסו. ההיסטוריון הבריטי פול רותה קרא לסרט "מבחיל" ואילו הבמאי האמריקאי פרנץ קפרה יצר מקטעים מהסרט את סרטו "מדוע אנו עפים" - המסביר באמצעות הסרט מדוע חשוב ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה על גרמניה הנאצית. הסרט הבריטי "גנרל אדולף משתלט" השתמש בסצנות מהסרט למנגינת "הליכת למבת'" על מנת להציג את השלטון הנאצי כשלטון רשע.
ריפנשטאהל זוהתה עם סרט, ולאחר ניצחון בעלות הברית נעצרה לזמן קצר כאוהדת השלטון הנאצי. לאחר מכן היא נכנסה ל"רשימה השחורה" ואף אחד ממפיקי הסרטים לא רצה להעסיקה בשל דעותיה הפרו-נאציות.
[עריכה] מחלוקות בעקבות הסרט
לאחר תום מלחמת העולם סווג הסרט אף בגרמניה עצמה כתעמולה פרו-נאצית והוא אסור להצגה למעט בהקשר חינוכי. ריפנשטאהל ניסתה לטעון כי הסרט אינו מעלה אף טענה אנטישמית (תוך שהיא שוכחת את הנאום של יוליוס שטרייכר האומר בסרט: "אנשים שאינם טהורים גזעית ייעלמו מן העולם"), אולם ישנן ראיות לכך שהסרט ניסה להסתיר במודע את האג'נדה האנטישמית והכוונה הגזענית של המשטר הנאצי - לאור בחירת הנאומים בסרט מתוך כל הנאומים שנישאו בקונגרס ובחירת קטעי הנאומים של ראשי המפלגה (תוך השמטת קטעים אחרים).
[עריכה] התנגדות הוורמכט לסרט
יצויין כי הביקורת הבלתי חיובית היחידה שהועלתה כנגד הסרט, בגרמניה הנאצית, הייתה ביקרותם של ראשי הוורמכט אשר סברו שהצבא לא מואדר מספיק בסרט. היטלר ריצה את דרישותיהם בכך שנוספה סצנה לסרט המראה בתחילתו את הגנרלים של הצבא עומדים בתחילת העצרת, דבר ש"דיבר" אל ה"אגו" של כל אחד ואחד מהם. למעט "ביקורת" זו, סרט התעמולה זכה להצלחה רבה בגרמניה, ואיש לא העז לטעון שמדובר בתעמולה גרידא או לבקר את התמות של הסרט.
[עריכה] השפעת הסרט על עולם הקולנוע
ההיסטוריון פיליפ גאבין סבור שהסרט השפיע על סרטים רבים מאז הקמתו, וישנם סרטים רבים המציגים סצנות דומות לסצנות מניצחון הרצון (לרוב הדבר נעשה במודע). שתי דוגמאות לכך הן השפעת הסרט על סרטיו של הבמאי ג'ורג' לוקאס ובהם מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה, וכן סרטי הבמאי פיטר ג'קסון והבמאי רידלי סקוט.
 סצנה בסרט מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה הדומה בצליליו ובתמונותיו. |
 סצנה דומה מניצחון הרצון. |
 אנשי אס אה צועדים לעבר דוכנו של היטלר. |
 סצנות רבות ב-שר הטבעות ובייחוד צבאות הרשע בסרט מזכירים את ניצחון הרצון. |
ההתייחסות הקולנועית הראשונה לסרט הייתה בסרטו של צ'רלי צ'פלין - הדיקטטור הגדול שנועד להיות פרודיה אנטי-נאצית ואירונית של הסרט. כך גם סצנות בקומדיה משנת 1968 של מל ברוקס - המפיקים. סרטים אחרים בהם יש סצנות דומות הם: "האזרח קיין", "מלך האריות", "גלדיאטור" ועוד. קטעים מהסרט ניצחון הרצון שולבו בסרטו של סטנלי קובריק "התפוז המכני" והשתמשו בהם על מנת "לרפא" את אלכס מרשעותו.
הסרט מוזכר ב"מופע הקולנוע של רוקי" כאשר העוזרת של ד"ר פרנק נ. פורטר אומרת לו "זה ניצחון הרצון שלך" במבטא גרמני כבד.
[עריכה] ראו גם
- עצרת נירנברג
- ניצחון האמונה
- התעמולה הנאצית
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונות רבות מהסרט
- תאור הסרט מאת נתן וורדינסקי
- ביוגרפיה של לני ריפנשטאהל - אתר לא רשמי, הנתמך על ידי עזבונה של ריפנשטאהל
- הסרט הבריטי "הגנרל אדולף משתלט" - פרודיה על הסרט שנעשתה במהלך מלחמת העולם השנייה כסרט תעמולה בריטי
- מספר קטעים מהסרט - אתר אוניברסיטת סאן דייגו
- "ניצחון הרצון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
