מופע הקולנוע של רוקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מופע הקולנוע של רוקי


שם הסרט במקור:	The Rocky Horror Picture Show
בימוי:	ג'ים שרמן
הפקה:	מייקל וייט
תסריט:	ריצ'רד או'בריין, ג'ים שרמן
שחקנים ראשיים:	ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון, טים קרי
חברת הפצה:	פוקס המאה ה-20
יצא לאקרנים בתאריך:	14 באוגוסט 1975, ארצות הברית
משך הקרנה:	100 דקות
שפת הסרט:	אנגלית
תקציב:	5,000,000$
מוזיקה:	ריצ'רד או'בריין
פרסים:	{{{פרסים}}}
דף הסרט ב-IMDb

מופע הקולנוע של רוקי (The Rocky Horror Picture Show) (הוקרן לראשונה בבריטניה ב-14 באוגוסט 1975) הוא סרט קומדיה-אימה מוזיקלי בבימויו של ג'ים שרמן, ומבוסס על תסריט מאת שרמן וריצ'רד או'בריין שגם הלחין את השירים. הסרט מתבסס על מחזה בשם The Rocky Horror Show שהוצג מ-1973. הסרט הוא פארודיה על סרטי האימה של תקופתו, בין היתר פרנקנשטיין. הסרט נחשב לאחד מסרטי הפולחן המובהקים ביותר, ואולי המפורסם שבהם.

בסרט מככבים ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון וטים קרי. שחקני המשנה בסרט הם נל קמפבל, פטרישיה קווין, פיטר הינווד, ג'ונתן אדמס, צ'ארלס גריי וריצ'רד אובריאן. גם זמר הרוק הפופולרי מיטלוף משתתף בסרט. קרי, אובריאן וקמפבל השתתפו גם בהצגה עליה מבוסס הסרט, ומיטלוף הצטרף אליהם בבכורה בברודווי.

[עריכה] תקציר העלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הסיפור, המסופר כולו דרך דיווחו של דמות הקרימינולוג (גריי), מתחיל בזוג "מרובע", בראד מייג'ורס (בגילומו של בוסטוויק) וג'נט וייס (סרנדון), אשר מודיעים בשירה על אירוסיהם, לאחר שהשתתפו בחתונת חבריהם, בני הזוג האפשט. הם מחליטים לבקר את חברם דוקטור אברט ו. סקוט, המורה לשעבר שלהם והאיש שהכיר ביניהם.

במתכונת סרטי אימה מקובלת, במהלך נסיעתם ארע תקר באחד מגלגלי המכונית שלהם, והם נאלצים לצעוד לטירה מבודדת ביער, בתקווה למצוא שם טלפון. בטירה הם פוגשים בדוקטור פרנק נ. פורטר (קרי), מדען טרנסווסטיט מכוכב הלכת "טרנסקסואל" שבגלקסיית "טרנסילבניה", העורך מסיבה לרגל יצירת גבר מעשה ידיו, רוקי הורור (הינווד), ובמשרתיו ריף-ראף (אובריאן) ומאג'נטה (קווין), זוג אחים מאוד לא אפלטוני. המפגש עם ד"ר פורטר ועם שוכני הטירה הנוספים מוביל את בראד וג'נט לגילויים בלתי צפויים בקשר למיניותם.

ד"ר סקוט (אדמס, בפארודיה על ד"ר סטריינג'לאב של סטנלי קובריק), מגיע בסופו של דבר, בעצמו לטירה, בחיפוש אחר אחיינו, אדי (מיטלוף), נער שליחויות לשעבר, שהיה מאהבם של ד"ר פורטר ושל המזדנבת שלו, קולומביה (קמפבל) עד שנרצח בידי פורטר, ובשרו מוגש כארוחת הערב המוצעת לאורחים.

כתוצאה מהתפתחות העניינים לאחר הסעודה, ד"ר פורטר הופך את אורחיו לאבן, ומעלה באמצעותם מופע במה בורלסקי, שבסופו מודיעים המשרתים, ריף-רף (אובריאן) ומג'נטה (קווין), על הפיכה בכוח, ועל כוונתם לחזור לכוכב הלכת שלהם. הם רוצחים את קולומביה, ד"ר פורטר, ורוקי, מעשים הזוכים לאישורו של ד"ר סקוט, המסכים כי הם נעשו בחוסר ברירה אחרת. המשרתים מניחים לבראד, ג'נט, וד"ר סקוט לעזוב, בעוד הם משגרים עצמם ואת הטירה כולה, בחזרה לכוכב הלכת טרנסקסואל.

[עריכה] השפעות וציטוטים

כשלעצמו, עשוי היה הסרט להחשב כפורץ דרך בהתיחסותו הכנה (גם אם קומית) אל נושאים כגון: טרנסווסטיזם, ביסקסואליות וקניבליזם. בנוסף לכך, מדגימים התסריט ועיצובו את הידע של מחבריו על תולדות הקולנוע, אף מעבר לסוגיות הקולנועיות של אימה ומדע בדיוני. מלבד ההתיחסות הברורות יותר לסרטים כגון "קינג קונג" או "פרנקנשטיין", הסרט מכיל מנעד רחב של התיחסויות לסרטים מסוגות שונות, כגון "מה נשמע, דוק?", "הקוסם מארץ עוץ" ו"נצחון הרצון" של ריפנשטאהל, ואף ליצירות אמנות כגון הציור "גותיקה אמריקאית" של גרנט ווד, "שפתיים" של הצייר הסוריאליסט האמריקאי מאן ריי, המונה ליזה והסעודה האחרונה של לאונרדו דה וינצ'י, פורטרט בשחור ואפור: אמו של האמן של ג'יימס ויסטלר ועוד. איזכור הסעודה האחרונה מתייחס לאכילה הסמלית של בשרו של ישו אל מול בשר הקורבן האמיתי שנאכל בסצנת הסעודה בסרט.

סרטים נוספים אליהם מתייחס הסרט:

היום שבו הארץ עמדה מלכת – 1951 - בכיכוב מייקל רני היה מראשוני סרטי המדע הבדיוני שהציגו חייזרים נוחתים על פני כדור הארץ. הוא מוחה כנגד המחקר הגרעיני והמלחמות.
פלאש גורדון – 1936 – בכיכוב באסטר קראב. סרט עתיר תקציב בו כדור הארץ עומד בסכנת השמדה.
האיש הבלתי נראה – 1933 - קומדיה שחורה ומבריקה בכיכוב קלוד ריינס.
קינג קונג – 1933 – הסרט הידוע עם הסצנה שזכורה לכולם ובה הדמות הראשית, בגילומה של פיי ריי, מוחזקת על ידי הגורילה בראש בניין אמפייר סטייט בניו יורק. סצנה ספציפית זו צוטטה בהמשך 'מופע האימים של רוקי' כאשר רוקי נושא את פרנק על גבו ומטפס על מגדל הרדיו.
זה הגיע מהחלל החיצון – 1953 – סרט נוסף על חדירת עב"מים לכדור הארץ.
כלתו של פרנקנשטיין

בנוסף, מצטט הסרט את נאום ההתפטרות של ניקסון כאזכור של שחיתות שלטונית שבאה לחזק את הביקורת הממסדית בה עוסק הסרט. בסרט חבויים מספר ציטוטים מהמיתולוגיה היוונית כגון אטלס, דמוקלס והמדוזה. כמו כן, חבויים מספר איזכורים של הקהילה ההומוסקסואלית כגון טלאי וורוד וכן בושם בשם '4711' שהיה פופולארי באותה תקופה בקהילה ההומולסבית.

למרות זאת, בתחילת עלייתו למסכים לא השיג הסרט הצלחה קופתית, אולי בגלל שהמבקרים לא ידעו כיצד להתייחס אליו, ולאיזו סוגה קולנועית יש לשייך אותו.

[עריכה] מעמדו כסרט פולחן

הקרנה באוניברסיטת פרינסטון, 2005

למרות (או בגלל) הביקורות הפושרות, זכה הסרט למעמד של סרט פולחן והוקרן מדי לילה בחצות בבית הקולנוע וייברלי בניו יורק. הקהל התחיל לצעוק שורות "השתתפות קהל" (Audience participation lines, או בראשי תיבות AP lines) לדיאלוגים של הדמויות בסרט, שכללו בדיחות מיניות וולגריות, התייחסויות לתרבות הפופ והתבדחויות על חשבון הדמויות והשחקנים. לפי המסופר, שורת השתתפות הקהל הראשונה שנצעקה אי-פעם הייתה "קני מטרייה, כלבה קמצנית!" כאשר ג'אנט יוצאת מהרכב התקוע אל עבר הטירה בגשם, כשהיא משתמשת בנייר עיתון במקום מטרייה. מעריצי הסרט התלבשו בלבוש הדמויות והציגו את הסצינות מול האקרן. השתתפויות נוספות של הקהל היו ריקוד השיר Time Warp. בבית קולנוע בג'ורג'טאון בוושינגטון (שנסגר בינתיים), נהג מנהל הקולנוע לרכוב על אופנועו במורד האולם בזמן שמיטלוף (אדי) שר את השיר "hot patootie - bless my soul". בבית קולנוע ביוסטון בטקסס נהג הקהל לזרוק אורז על-מנת לחגוג את סצינות החתונה בסרט. מנהגים מאוחרים יותר כללו גם השלכה של חפצים אחרים (כגון צנימים, נייר טואלט או נקניקיות) בסצינות שונות בסרט, בהתאם להקשר. הצופים נהגו גם לכסות את ראשם בעיתון ולהשתמש באקדחי מים כדי ליצור גשם מלאכותי בזמן השיר "There's a Light", וכן השתמשו ברעשנים בסצינה בו דמותו של רוקי נחשפת לראשונה, בהתאם להתנהגותן של הדמויות בסרט. התופעה כולה זכתה לחיזוק בשנת 1980, עם יציאתו לאקרנים של הסרט "תהילה", בו משתתפות הדמויות בהקרנה של מופע הקולנוע של רוקי בקולנוע וייברלי.

אנשים שמעולם לא ראו הקרנה של הסרט בבית קולנוע מכונים "וירג'ינים" (Virgins, כלומר, בתולים) ונהוג לסמן אותם באות V על המצח בהקרנה הראשונה אליה הם מגיעים. מנהג נוסף הנוגע להם, הוא קיומו של "הקרבת הבתולים" (Virgin sacrifice) בו נבחרים באקראי אחד או יותר מהוירג'נים בקהל, ומועלים לעולה בטקס סמלי, שעשוי לכלול, למשל, מריחתם בדברי מזון.

מה שהתחיל את דרכו כתגובות מאולתרות של הקהל הפך, במקומות מסוימים, לתסריטים מתוזמנים של ממש. לעתים זוכים צופים אשר מצטטים את שורות השתתפות הקהל בצורה שגויה לגערות כאילו היו מפריעים בסרט רגיל, אם כי הוספה של שורות מקוריות חדשות לרפטואר המקומי זוכה לרוב לעידוד. יתר על כן, בערים רבות בארצות הברית ובעולם נוצר צוות קבוע (cast), המתלבש בהתאם לדמויות בסרט ומחקה את עלילת הסרט על במת הקולנוע, לעתים במדויק ולעתים תוך שינויים שנועדו להצחיק ולהלהיב את הקהל. הצוות הקבוע עושה לעתים קרובות חזרות רבות לפני ההופעה, ורמתם של קאסטים רבים אינה נופלת מזו של צוות תיאטרון מקצועי.

[עריכה] מופע הקולנוע של רוקי בישראל

שלט מופע הקולנוע של רוקי בפתח קולנוע "כוכב" ברמת השרון

לישראל הגיע הסרט לראשונה בשנות השמונים והוקרן בעיקר בקולנוע "פריז" בתל אביב. למרות הנסיונות שנעשו לשחזר בישראל את מעמדו הפולחני של הסרט ואת המנהגים הנלווים אליו בחו"ל, ההיענות הייתה נמוכה. עניין רב יותר בסרט התעורר בשנת 1995, כשהוחל מחדש בהקרנתו בקולנוע "כוכב" ברמת השרון ובסינמטק חיפה, והפעם הצליח לגבש סביבו קהל רחב של מעריצים קבועים. באותה שנה הוקמו לראשונה בישראל (בתל אביב ובחיפה) צוותים מסודרים (קאסטים) המופיעים לאורך כל הסרט, וכן הוקם מועדון המעריצים הישראלי של הסרט. החל מ-1996 ממשיך קולנוע "כוכב" להקרין את הסרט מדי חודש, ברציפות כמעט מלאה (פרט לחודשי הקיץ) ולעתים אף יותר מפעם בחודש. ההקרנות מתקיימות בליל שבת האחרון בכל חודש, בחצות . בנוסף, מוקרן הסרט בסינמטק חיפה מדי שלושה-ארבעה חודשים, ובסינמטק תל אביב כפעם או פעמיים בשנה (בין השאר במסגרת פסטיבל אייקון).

בדומה לנהוג ברחבי העולם, מתקיים לפני ההקרנות בארץ מופע מקדים (Pre-show), הכולל קטעי הומור ברוח הקהילה ואת "הקרבת הבתולים" המסורתית, ובמהלך הסרט משתתף הקהל בצעקת שורות ובריקודים, והסרט מומחז בידי הצוות (קאסט). המופע שמעלה הצוות סוטה לעתים בצורות מקוריות ממסלולו הרגיל של הסרט; בין השאר עשוי הצוות לארגן מחדש את הארוע סביב תימה מסוימת, כגון גיבורי על, מחזות זמר, או דמויות מסרטי דיסני. המופעים לעתים מושקעים מאוד ומהווים יצירה ייחודית בפני עצמה.

כיום פעילים בארץ ארבעה צוותים קבועים, וצוותים רבים נוספים מתארגנים לעתים באורח חד-פעמי. קהל המעריצים של הסרט התגבש לכדי קהילה בעלת צביון מיוחד משלה, המתאפיינת בהווי והומור פנימיים, ומקיימת פעילות חברתית גם מחוץ להקרנות הסרט.