מוחמד רזה שאה פהלווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מוחמד רזה שאה פהלווי


למניין:	שאה ה-2 של שושלת פהלווי
מנהיג קודם:	אביו רזה שאה פהלווי
מנהיג הבא אחריו:	רוחאללה ח'ומייני
תחילת כהונה:	1941
סוף כהונה:	1979
תאריך לידה:	26 באוקטובר 1919
מקום לידה:
תאריך פטירה:	27 ביולי 1980
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום קבורה:
מפלגה:	{{{מפלגה}}}
בעל:	{{{בעל}}}
אישה:	{{{אישה}}}
שם בשפת אם:	محمدرضا شاه پهلوی (פרסית)
חתימה:	{{{חתימה}}}

מוחמד רזה שאה פהלווי (פרסית: محمدرضا شاه پهلوی, תעתיק מדויק: מחמדרצ'א שאה פּהלוי) (26 באוקטובר 1919 - 27 ביולי 1980), השאה האחרון של איראן, שלט בשנים 1941 ל-1979. הוא ירש את השלטון מאביו, רזה שאה (1877 - 1944), ומשל במדינה בשלטון אוטוקרטי בסגנון של שושלת אימפריאלית שראתה באומה האיראנית כצאצאית של הארים. הוא הודח מהשלטון בעת המהפכה האיראנית בשנת 1979.

בתקופת שלטונו התפתחו מאוד יחסי ישראל ואיראן וקשר טוב נוצר בין המדינות, אך קשר זה נותק והפך לעויינות מוחלטת לאחר המהפכה האיראנית.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] רקע, נעורים ותחילת דרכו כשאה

אביו מוחמד רזה החל את שושלת פהלווי בת שני הדורות. ראשית כהונתו הייתה במאה ה-19, כאשר הממלכה הפרסית (שהפכה לאיראן רק ב-1935), ניצבה על פרשת דרכים. מצפונה, סיפחה רוסיה הצארית את חלקיה הצפוניים של המדינה והפכה אותם למה שידוע כיום כטג'יקיסטן, מהמזרח נלחצה פרס על ידי האימפריה הבריטית. זאת השתמשה בעוצמתה הצבאית והדיפלומטית דרך שלטונה האימפריאלי בהודו בכדי להטיל סנקציות על פרס, ועל תעשיית הנפט המתעוררת שלה.

בשנת 1941 הודח מהשלטון מוחמד רזה, אביו של מוחמד רזה שאה פהלווי. זאת לאחר עשורים של ניסיונות לכרות ברית עם האיטלקים והגרמנים, שהגיעו לשיא במלחמת העולם השנייה. למרות שאיראן הכריזה על נייטרליות במהלך מלחמת העולם השנייה, השאה הצעיר התיר לאמריקנים להוביל כוחות דרך ארצו בכדי לסייע למאמץ הסובייטי במלחמה בנאצים במה שכונה "המסדרון הפרסי". במערב גברו הציפיות כי מוחמד רזה הבן יהיה פתוח יותר למערב.

בשנת 1953 נבחר לראש ממשלת איראן ד"ר מוחמד מוסאדק. הבחירות היו דמוקרטיות והתבצעו לפי חוקת המדינה. אך אחד המהלכים הראשונים של ראש הממשלה הנבחר היה הלאמת תעשיית הנפט האיראנית. המערב הגיב בחרם על מוצרי הנפט מאיראן, דבר שהכביד על הכלכלה. כדי להשיג שליטה על עתודות הנפט המולאמות של איראן, מימן ה-CIA הפיכה צבאית שהדיחה את ראש הממשלה מהשלטון. המהלך היה חלק ממבצע שכונה מבצע אייג'קס. המהלך נכשל בתחילה, והיה על השאה לברוח מאיראן לתקופה קצרה, אך לאחר מכן בוצע ניסיון שני מוצלח יותר, ראש הממשלה הודח - והשאה חזר.

[עריכה] שלטונו

השאה ביטל את שיטת המפלגות באיראן ועבר לשלוט בה דרך מפלגה בודדת (ראסטחיז). השאה גם ייסד משטרת צללים חשאית שהייתה ידועה בשיטותיה האימתניות. המשטרה החשאית, שכונתה "סאוואכּ" (ساواک, SAVAK, ראשי תיבות בפרסית של "הארגון למודיעין ולביטחון המדינה") ואומנה על ידי ה-CIA והמוסד הישראלי, החלה לפעול נמרצות כדי לדכא התנגדות פוליטית, במיוחד מצד השמאל הפרו-קומוניסטי. עם זאת, השאה פעל לחילון המדינה. במה שכונה אחר כך כמהפכה הלבנה, הוא החל לתת זכויות לנשים, לדרוש לבוש חילוני, ולפעול ללימודים מעורבים בבתי ספר. אנשי הדת התנגדו למהלכים הללו, אך קולם דוכא על ידי המשטר. כדי למשול בעולם הדת, הוביל השאה למנגנון בחינות הסמכה לתפקיד איש הדת: המולה. בכך הוא שבר מסורת עתיקה של הסמכה קהילתית מסורתית לתפקידי המולות, ויצר התמרמרות נוספת.

[עריכה] אחרית דבר - ההדחה והבריחה מאיראן

הרפורמות שביצע השאה הובילו לצמיחה כלכלית ולשגשוג בכלכלת המדינה בשנות ה-60 וה-70. היחסים עם ארצות הברית ועם מדינת ישראל התהדקו והובילו לעסקים כלכליים בין המדינות, לרבות חילופי ידע וציוד צבאי. עם זאת, במהלך תקופה זאת גברה ההתנגדות הדתית ותחושת ההתמרמרות על ידי אנשי המסורת והדת באיראן. ב-16 בינואר 1979, פרצה לבסוף המהפכה האיראנית, שהובילה את השאה לצאת אל הגלות.

בעלי בריתו של השאה הפרסי בגדו בו במערב. הוא נאלץ לעזוב למצרים, אחר כך המשיך למרוקו, המשיך לאיי בהאמה, ולבסוף הגיע למקסיקו. גידול סרטני שהחל להתפשט בגופו אילץ אותו לקבל טיפול רפואי דחוף, שהוא ביצע לתקופה קצרה תחת משטר ג'ימי קרטר בארצות הברית. התוצאה של המהלך הייתה זעם בקרב אנשי המהפכה האיראנית. הזעם הוביל אותם בין היתר לבצע מהלך חטיפה אלים של אנשי השגרירות האמריקנית בטהראן. כך נוצר משבר בני הערובה באיראן. השאה אולץ לעזוב את ארצות הברית לשהות קצרה בפנמה, ולאחר מכן נפטר במצרים ב-27 ביולי 1980.