טרפז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במרובע טרפז. לערך העוסק בפירושים אחרים למילה טרפז, ראו טרפז (פירושונים).

טרפז הוא מרובע אשר לו שתי צלעות נגדיות מקבילות (אין שום תנאי על הצלעות האחרות). אם הצלעות האחרות מקבילות זו לזו, הרי שהטרפז הוא מקבילית. במקורות רבים מוגדר הטרפז בצורה מצמצמת, כ"מרובע אשר לו זוג אחד בלבד של צלעות מקבילות" (ראו דיון נרחב בהמשך ערך זה), כך שמקבילית איננה טרפז. בוויקיפדיה העדפנו את ההגדרה המרחיבה, לפיה טרפז הוא "מרובע בעל זוג אחד לפחות של צלעות מקבילות".

כאשר הטרפז איננו מקבילית, נקראות שתי הצלעות המקבילות "בסיסי הטרפז" (לפעמים קרויה "בסיס" רק הצלע הארוכה יותר), ושתי האחרות "שוקי הטרפז". בטרפז כזה ניתן להמשיך את שתי הצלעות הלא מקבילות עד שהן ייפגשו בנקודה, ובצורה זו נוצר משולש אשר מכיל את הטרפז.

מרובע הוא טרפז אם ורק אם הוא מכיל שתי זוויות סמוכות שסכומן 180 מעלות (או π רדיאנים).

את שטח הטרפז ניתן לחשב כמכפלת המרחק בין שתי הצלעות המקבילות והממוצע האלגברי של אורך הצלעות הללו. דבר זה מוביל לנוסחה הידועה של שטח משולש, כאשר אנו מחשיבים את המשולש כטרפז שאחת הצלעות המקבילות כווצה לנקודה בודדת (כלומר אורך 0).

לטרפז יש, כאמור, לפחות שתי צלעות מקבילות. בטרפז שאלכסוניו שווים, שתי הצלעות האחרות שוות בארכן, והוא נקרא טרפז שווה שוקיים. בטרפז שווה שוקיים, זוויות הבסיס משני צידיו, שוות.

קטע אמצעים בטרפז, הוא קטע אשר מחבר בין אמצעי שוקי הטרפז. קטע האמצעים בטרפז מקביל לבסיסי הטרפז ושווה למחצית סכומם.

[עריכה] הגדרה מצמצמת לטרפז

מקורות רבים העוסקים בגאומטריה (וביניהם, האנציקלופדיה העברית, ונכון ל-2005, גם האתר של משרד החינוך בישראל), מגדירים טרפז כ"מרובע אשר לו זוג צלעות מקבילות, וזוג צלעות שאינן מקבילות" (או, "מרובע אשר לו זוג אחד בלבד של צלעות מקבילות"). הגדרה זו מוציאה את המקבילית ממשפחת הטרפזים, ויש לה מספר חסרונות בולטים:

• בעוד שכל ריבוע הוא סוג מיוחד של מלבן וכל מעוין הוא סוג מיוחד של דלתון, הרי על-פי ההגדרה המוציאה, המעוין איננו טרפז. בין משפחות המרובעים שוררים יחסי הכלה, וההגדרה המוציאה הופכת את הטרפזים לחריג.
• כמעט בכל משפט העוסק בטרפזים, התוצאה נכונה גם עבור מקביליות. ההגדרה שהובאה בתחילת הערך מאפשרת לנסח את שתי התוצאות במשפט אחד, בעוד שבהגדרה המוציאה יש צורך לחזור על הטענה (וההוכחה) פעמיים, שלא לצורך.
• כל סוגי המרובעים מוגדרים על-פי שוויון (צלעות שוות, זוויות שוות, זווית ישרה), ורק הגדרה מוציאה של הטרפז תדרוש אי-שוויון.
• הסעת קודקוד אחד של הטרפז לאורך אחת הצלעות המקבילות תשמור על תכונות הטרפז עד ששניים מקודקודיו מתלכדים. הגדרה מוציאה תוסיף לתהליך כזה נקודה מיוחדת שבה הטרפז חדל לרגע מלהיות טרפז - תופעה שאין לה אח ורע במשפחות המרובעים האחרות (וגם לא בהגדרות גאומטריות כלליות יותר).

עם כל זאת, יודגש שאין משמעות לשאלה איזו הגדרה "נכונה" יותר. הגדרות (המנוסחות כראוי) אינן יכולות להיות נכונות או שגויות - הגדרה נבחנת בכך שהיא מפשטת את הדיון במונחים שאליהם היא מתייחסת. משום כך בחרנו בוויקיפדיה להגדיר טרפז כמרובע בעל זוג אחד לפחות של צלעות מקבילות.