ז'אן השני מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ז'אן השני מלך צרפת

ז'אן השני "הטוב" (16 באפריל 1319 - 8 באפריל 1364), בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ־1350 עד מותו.

ז'אן היה בנם הבכור של פיליפ השישי מלך צרפת ושל ז'אן מבורגונדיה. ב־28 ביולי 1332, בהיותו בן 13 בלבד, הוא נישא לבון מלוכסמבורג, בתו של ג'ון מלוכסמבורג מלך בוהמיה. היא ילדה לו תשעה ילדים, שהבכור שבהם ירש את כתרו אחרי מותו.

ז'אן הוכתר למלך צרפת אחרי מותו של אביו, המלך פיליפ השישי ב־1350. הוא העדיף ליהנות מחיי העושר שמלכותו אפשרה לו, והשאיר את ניהול ענייני המדינה בידיהם של אנשים מושחתים. המאורע החשוב של תקופת מלכותו היה קרב פואטייה שבמערב צרפת (1356), אחד הקרבות של מלחמת מאה השנים בין צרפת לבין ממלכת אנגליה. בקרב זה ז'אן השני מלך צרפת הובס בידי אדוארד הנסיך השחור, בנו של אדוארד השלישי מלך אנגליה ונלקח בשבי לאנגליה. כשבוי של האנגלים הוא נהנה מזכויות מלכותיות והותר לו לנהל אורח חיים מלכותי. בהסכם ברטיני שנחתם ב־1360 נקבע כופר נפש של שלושה מליון כתרים עבור שחרורו מן השבי של המלך ז'אן השני. כמו כן הוסכם שלואי מאנז'ו, בנו של ז'אן השני, יוחזק כבן ערובה בעיר קאלה בצפון צרפת, שהייתה בשלטון האנגלים. המלך ז'אן השני הורשה לחזור לצרפת כדי לגייס את הכספים לתשלום כופר הנפש. בעודו מנסה לעשות זאת, בנו לואי מאנז'ו, שניתנו לו זכויות מלכותיות בשביו, ניצל עובדה זו ונמלט מקאלה ומן האנגלים.

המלך ז'אן השני ראה בכך הפרה של ההסכם המלכותי ופגיעה בכבודו, והיות שלא עלה בידו לגייס את הסכום הנדרש לשחרורו, חזר לשביו באנגליה בתחילת 1364, ונפטר שם באפריל של אותה שנה. גופתו הוחזרה לצרפת והוא נקבר בבזיליקה של סנט דני שליד פריז. בנו בכורו שארל ירש את כתרו בשם שארל החמישי.