שארל החמישי מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שארל החמישי (31 בינואר 1338 - 16 בספטמבר 1380), בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ־1364 עד מותו.

שארל היה בנם בכורם של ז'אן השני מלך צרפת ושל בון מלוכסמבורג, בתו של ג'ון מלוכסמבורג מלך בוהמיה. הוא היה יורש העצר הראשון שזכה בתואר "דופַן", על שם חבל דופִינֶה בדרום מזרח צרפת, שהפך לנחלת הכתר הצרפתי ב־1343. ב־8 באפריל 1350 הוא נישא לז'אן מבורבון (1338 - 1378), שילדה לו תשעה ילדים. אחרי שאביו, המלך ז'אן השני נלקח בשבי על ידי האנגלים בקרב פואטייה (1356), נפל על שארל נטל ניהול ענייני המדינה.

המעמד הבינוני של פריז ניצל את העובדה שהמלך היה בשבי באנגליה, כדי לדרוש זכויות תחוקתיות. בכינוסה של אספת המעמדות הצרפתית (האצולה, הכמורה והמעמד הבינוני), ביקש יורש העצר, הדופן שארל, את אישורה של האספה לגבות מסים נוספים כדי לשלם כופר נפש לשחרורו של אביו מן השבי, וכדי להגן על הממלכה מפני האנגלים. האספה הציבה את התנאים הבאים: אין גביית מסים ללא הסכמת האספה, וגם לא פיחות של המטבע. תחול גם הפחתה בהוצאות בית המלוכה. בראש המעמד הבינוני עמד מרסל אטיין, ראש איגוד הסוחרים של פריז, ששימש כראש העיר. ב־1358 התחולל מרד נגד שארל, ששימש כעוצר בשמו של אביו, והוא נאלץ לברוח מפריז, אך חזר לעיר אחרי מותו של מרסל אטיין ב־1 באוגוסט של אותה שנה. ב־1358 התחולל בצרפת גם מרד האיכרים (זַ'אקֵרִי). מכוח סמכותו כעוצר, ציווה שארל על האצילים, בעלי האחוזות, לבצר את טירותיהם ולהצטייד במזון לקראת התקפה אפשרית מצדם של האנגלים. לשם כך החרימו האצילים את תוצרתם החקלאית של האיכרים. כתוצאה, פרץ מרד ששארל הצליח לדכא בעזרתם של האצילים.

ב־1364, עם מותו של אביו, המלך ז'אן השני בשבי באנגליה, ירש שארל את כתר צרפת בשם שארל החמישי. הוא דאג לבצר את פריז, בנה מחדש את החומה בגדה השמאלית של העיר, הקים חומה חדשה בגדה הימנית, ובנה את הבסטיליה. בין 1369 ל־1375 הצליח שארל החמישי, בעזרת שר צבאו, ברטרן די גקלאן, לגרש את האנגלים מצרפת, להוציא מספר ערים שנשארו בשליטתם, וביניהן קאלה ובורדו.

שארל החמישי היה פעיל גם בשטח התרבותי. הוא היה פטרונם של אמנים, בנה את ארמון הלובר בפריז (1367), וייסד את הספרייה המלכותית הראשונה בצרפת. שארל החמישי נפטר ב־1380, ונקבר לצד אשתו, ז'אן מבורבון, בבזיליקה של סנט דני שליד פריז. בנו שארל ירש את הכתר בשם שארל השישי.