F-14 טומקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

F-14 (מכונה Tomcat) - מטוס קרב של חיל הים האמריקני (מוצב על נושאות מטוסים), מתוצרת חברת גרומן (Grumman). המטוס דו-מנועי, דו-מושבי ובעל כנף עם גאומטריה משתנה(כנף נעה לטיסה במהירויות שונות). משמש כמטוס הקרב העיקרי של חיל הים האמריקאי, לצד מטוס ה-F-18. כוכב הסרט אהבה בשחקים.

המדינה הזרה היחידה שרכשה את המטוס הייתה איראן (79 מטוסים), בתקופת שלטונו של השאה (לפני המהפכה האסלאמית בשנת 1979).

תוכן עניינים 1 תהליך הפיתוח 2 השירות בחיל הים 3 פרטים נוספים 4 טבילות אש והפלות 5 נתונים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] תהליך הפיתוח

המטוס פותח במטרה להחליף את הגרסה הימית של מטוס התקיפה F-111, שהתגלתה ככבדה, מגושמת ובלתי מתאימה לשירות על נושאות מטוסים. הגרסה הימית בוטלה סופית בשנת 1968. המטוס תוכנן להשתמש במערכות ההנעה והנשק של ה-F-111, ולבצע הסבה מדורגת למערכות חדשות. הדגם הראשון (A) צוייד במערכות הישנות, בדגם השני (B) הורכבו מנועים חדשים ובדגם השלישי (D) הוכנסה לשימוש מערכת הנשק החדשה.

דגם A טס לראשונה בדצמבר 1970, דגם B טס לראשונה בנובמבר 1987 ודגם D טס לראשונה בשנת 1990.

המטוס תוכנן כמטוס יירוט, להגנה על ספינות חיל הים. הוא נשא מכ"ם מתקדם לטווח 160 קילומטר, שעקב אחרי עשרות מטרות בו-זמנית. החימוש העיקרי שלו היה טילי אוויר-אוויר פניקס, לטווח 200 קילומטר (הטילים האלו הוצאו משירות בספטמבר 2004). F14 היה המטוס היחיד בעולם הנושא ומשגר טילי פניקס . חימוש נוסף: טילי אוויר-אוויר AIM-7 ספארו, AIM-9 סיידווינדר ותותח M61 וולקן בקוטר 20 מ"מ. בהמשך, המטוס הותאם לנשיאת חימוש מונחה לתקיפת מטרות קרקע.

[עריכה] השירות בחיל הים

המטוס נכנס לשירות בשנת 1973, והחליף את מטוסי ה-F-4 "פאנטום" הוותיקים. בנובמבר 1987 הוצג דגם B, עם מנועים חדשים מתוצרת ג'נרל אלקטריק. בשנת 1990 הוצג דגם D, שצוייד במערכות חדשות ומתקדמות. כל המטוסים הותאמו לתקיפה בחימוש מונחה ולפעולה בלילה והותקנו בהם מערכות חדשות.

המטוסים מתוכננים לשרת עד שנת 2008, ומוחלפים על ידי מטוסי F-18 חדשים ("סופר-הורנט") מתוצרת בואינג.

[עריכה] פרטים נוספים

• מקור הכינוי "Tomcat" באות הקריאה (כינוי) בקשר שניתן לאדמירל תומס קונולי.

• המטוס לא נמכר בהצלחה למדינות זרות, בגלל מחירו הגבוה וחוסר היכולת שלו לתקוף מטרות קרקע. איראן רכשה 79 מטוסים, והם נפלו לידיהם של מנהיגי המהפכה האיסלאמית בשנת 1979. מהנדסים של חברת גרומן חיבלו במערכות המטוסים, וארצות הברית סירבה לספק תמיכה טכנית מכל סוג. האיראנים העבירו את מערכות המטוס לבדיקה בברית המועצות, שמיהרה לפתח מערכות מקבילות. כיום לא ידוע מה מצב המטוסים וכמה מהם כשירים לטיסה.

• חברת גרומן התמודדה במכרז לפיתוח מטוס תקיפה חדש עבור חיל הים והציעה דגם משופר (בשם "סופר-טומקט 21"), אך הפסידה למטוס ה-F-18 "סופר-הורנט" של בואינג בשל מחירו הגבוה של ה"סופר-טומקט". ראוי לציין שה-F-14 וה"סופר-טומקט" הם המטוסים היחידים המסוגלים להתחמש בטילי הפיניקס (AIM-54) לטווחים ארוכים במיוחד (מעל ל-210 ק"מ) בעוד ה-F-18 יכול לשאת טילים עד לטווח בינוני (מסוג AIM-120 AMRAAM לטווח של כ-75 ק"מ בדגמים הראשונים ו-110 ק"מ בדגם D האחרון).

• בשנת 1994 חברת גרומן נרכשה על ידי יצרנית התעופה נורת'רופ.

[עריכה] טבילות אש והפלות

• ב-19 באוגוסט 1981, שני מטוסי F-14A הפילו שני מטוסי סוחוי 22 לוביים בטילים.

• ב-4 בינואר 1989, שני מטוסי F-14A הפילו שני מטוסי מיג 23 לוביים בטילים.

• ב-6 בפברואר 1991, במהלך מבצע "סופה במדבר" (מלחמת המפרץ הראשונה), מטוס F-14A הפיל מסוק מי 8 עיראקי בטיל.

• ב-21 בינואר 1991, מטוס F-14B הופל מפגיעת טיל קרקע-אוויר (נ"מ) עיראקי מדגם SA-2. אנשי הצוות נטשו את המטוס - אחד מהם נמלט והסתתר עד שחולץ כעבור שמונה שעות, והשני נפל בשבי העיראקי ושוחרר בסיום המלחמה.

• במסגרת הלחימה ביוגוסלביה בשנת 1999, מטוסי F-14 ביצעו משימות תקיפה וסיור.

• במסגרת הלחימה באפגניסטן משנת 2002, מטוסי F-14 ביצעו משימות תקיפה.

• מטוסי F-14 איראניים השתתפו בהצלחה במלחמת איראן-עיראק (1980 - 1989).

[עריכה] נתונים

• אנשי צוות: שניים (טייס וקצין מכ"ם)

• אורך: 18.5 מטר

• מוטת כנפיים: מכונסות - 11.5 מטר, פרושות - 19 מטר

• גובה: 5 מטר

• משקל מירבי: 33 טון

• הנעה: שני מנועי טורבו-מניפה מתוצרת ג'נרל אלקטריק

• מהירות מירבית: 2,500 קמ"ש (מאך 2.34)

• טווח טיסה: 930 קילומטר

• תקרת גובה: 15,000 מטר

• חימוש: תותחים, טילים ופצצות במשקל כולל של 6 טון

• מחיר: 38 מיליון דולר

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: F-14 Tomcat

סקירה מקיפה על המטוס בפורום פרש