נושאת מטוסים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נושאת מטוסים (נומ"ט) - אוניית מלחמה עצומת ממדים, המשמשת כשדה תעופה נייד לכלי טיס. אורכה של נושאת מטוסים מגיע ליותר מ־300 מטרים בדגמים הגדולים יותר (בעיקר נושאות המטוסים האמריקניות), והיא נושאת בעיקר מטוסי יירוט ותקיפה, אך גם מסוקים ומטוסים ללוחמה אלקטרונית. נושאות מטוסים קטנות מגיעות לאורך של מעט יותר מ־100 מטרים. על נושאת מטוסים גדולה משרתים אלפי מלחים, והיא כוללת כל מה שנדרש כדי לקיים עיר קטנה, כולל תחנת טלוויזיה, רדיו פנימי, עיתון ובתי תפילה.
בעקבות מלחמת העולם השנייה, נושאות המטוסים נחשבות לאוניות המלחמה העיקריות בחילות הים שמפעילים אותן, בזכות חשיבותם של מטוסי הקרב. נושאות המטוסים נחשבות לפגיעות בגלל גודלן, ולכן הן שטות בליווי כלי שיט נוספים, כחלק מקבוצת קרב, הכוללת גם משחתות, פריגטות, צוללת אחת או שתיים, נחתות וספינות סיוע לוגיסטי. צי כזה משמש כזרוע אסטרטגית לתקיפת מטרות הרחק מחופי המדינה. ארצות הברית מפעילה מספר קבוצות קרב מסוג זה ברחבי העולם.
נכון לשנת 2006, תשע מדינות מפעילות נושאות מטוסים - ארצות הברית (12 נושאות), בריטניה (שתי נושאות), צרפת, הודו, רוסיה, ספרד, ברזיל, איטליה ותאילנד (כל אחת מפעילה נושאת אחת).
תוכן עניינים |
[עריכה] שנים מוקדמות
בעקבות פיתוח כלי הטיס הראשונים בתחילת המאה ה-20, חילות הים של ארצות הברית ובריטניה ערכו ניסויים במטרה להכניס לשירות מטוסי סיור ימיים. הטייס האמריקני יוג'ין איליי ביצע את ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה עוגנת, ב-14 בנובמבר 1910 בוירג'יניה. איליי ביצע גם את הנחיתה הראשונה על אוניית מלחמה עוגנת, ב-18 בינואר 1911 בסן פרנסיסקו. הטייס הבריטי צ'ארלס סמסון ביצע את ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה נעה, ב-2 במאי 1912 בדורסט.
נושאת המטוסים הראשונה בעולם - ארק רויאל הבריטית - נכנסה לשירות בדצמבר 1914, הוצבה בים התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה והוצאה משירות בפברואר 1944.
התקיפה הראשונה של מטוסים מנושאת מטוסים נערכה ב-19 ביולי 1918. שבעה מטוסי קרב בריטיים המריאו מנושאת המטוסים פיוריוס ותקפו את בסיס הצפלינים הגרמני בטונדרן שבדנמרק.
[עריכה] בין המלחמות
אוניות המלחמה הראשונות בעולם שתוכננו במקור כנושאות מטוסים היו ההרמס הבריטית שנכנסה לשירות ביולי 1923, וההושו היפנית שנכנסה לשירות בדצמבר 1922. נושאות המטוסים הראשונות של חיל הים האמריקני היו הלקסינגטון (CV-2) והסרטוגה (CV-3), שנכנסו לשירות בשנת 1928.
נושאות המטוסים של שנות ה-30 הפעילו מטוסי סיור, תקיפה ויירוט, שעסקו בהגנה על ספינות ומפציצים ובתקיפת מטרות ימיות וקרקעיות. בגלל מגבלות השטח המטוסים היו קטנים, חד-מנועיים ובעלי כנפיים מתקפלות.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
בתחילת מלחמת העולם השנייה הופעלו נושאות מטוסים בחילות הים של יפן (10), בריטניה (7) וארצות הברית (6), ובמהלך המלחמה נבנו נושאות מטוסים נוספות, לרבות נושאות מטוסים קלות (CVL). נושאות המטוסים נטלו חלק משמעותי במלחמה, והוכרו במהלכה כאוניות המלחמה העיקריות, בזכות חשיבותם של מטוסי הקרב - מעמד שהיה שמור בעבר לספינות הקרב. נושאות מטוסים אמריקאיות היו מטרה לתקיפות חוזרות ונשנות בחזית האוקיינוס השקט (במזרח הרחוק) מצד היפנים. נושאת המטוסים הגדולה ביותר שפעלה במלחמה הייתה השינאנו היפנית, שנכנסה לשירות ב-19 בנובמבר 1944 והוטבעה כעבור עשרה ימים על ידי צוללת אמריקנית.
מבצעים בולטים במלחמה בהשתתפות נושאות מטוסים:
- תקיפת חיל הים האיטלקי בנמל טרנטו בנובמבר 1940, על ידי 21 מטוסים שהמריאו מנושאת המטוסים הבריטית אילסטריוס (R87).
- תקיפת בסיס חיל הים האמריקני בפרל הרבור ב-7 בדצמבר 1941, על ידי 440 מטוסים שהמריאו משש נושאות מטוסים יפניות - התקיפה שהובילה לכניסת ארצות הברית למלחמה.
- הגנה על האי הנצור מלטה בים התיכון, על ידי הגנה אווירית וימית לשיירות אספקה, במטרה למנוע מגרמניה ואיטליה שליטה בים התיכון.
- הגנה על שיירות האוקיינוס האטלנטי, מארצות הברית לאירופה.
- כל המבצעים הגדולים בזירת האוקיינוס השקט - לרבות קרב מידוויי ביוני 1942, במהלכו מטוסים שהמריאו משלוש נושאות מטוסים אמריקניות הטביעו ארבע נושאות מטוסים יפניות.
- הטבעת אוניית המערכה היפנית יאמאטו, ספינת הקרב הגדולה ביותר שנבנתה מעולם, באפריל 1945 צפונית לאוקינאווה, על ידי מטוסים שהמריאו מנושאות מטוסים.
[עריכה] הנעה גרעינית
נושאת מטוסים, כמו כל כלי שיט בגודלה, יכולה להיות מונעת במנוע דיזל או טורבינת קיטור. עם זאת, מרבית נושאות המטוסים האמריקאיות מונעות במנוע גרעיני.
נושאת המטוסים הראשונה שמונעת על ידי כורים גרעיניים, האנטרפרייז (CVN-65) האמריקנית, נכנסה לשירות בנובמבר 1961. המדינה היחידה מלבד ארצות הברית שמפעילה נושאת מטוסים בהנעה גרעינית היא צרפת, שמפעילה את נושאת המטוסים שארל דה גול (R91) מאפריל 2001.
[עריכה] נושאות מטוסים פעילות (2006)
- ארצות הברית - 12 - קיטי הוק (CV-63) מאפריל 1961, אנטרפרייז (CVN-65) מנובמבר 1961, ג'ון קנדי (CV-67) מספטמבר 1968 ותשע נושאות מטוסים מסדרת נימיץ (פירוט בפסקה הבאה)
- בריטניה - 2 - אילסטריוס (R06) מיוני 1982, ארק רויאל (R07) מנובמבר 1985
- צרפת - 1 - שארל דה גול (R91), מאפריל 2001
- הודו - 1 - ויראט (R22), מאפריל 1986
- רוסיה - 1 - קוזנצוב, משנת 1985
- ספרד - 1 - פרינס דה אסטוריה (R11), ממאי 1988
- ברזיל - 1 - סאו פאולו, מנובמבר 2000
- איטליה - 1 - ג'וזפה גריבלדי (C551), מספטמבר 1985
- תאילנד - 1 - צ'אקרי נרובט, מאוגוסט 1997
נושאות המטוסים הבריטיות נטלו חלק עיקרי במלחמת פוקלנד בשנת 1982, ונושאות המטוסים האמריקניות נטלו חלק עיקרי בעימותים הצבאיים במפרץ הפרסי, באפגניסטן ובעיראק. ארצות הברית היא המפעילה העיקרית של נושאות המטוסים - כל נושאות המטוסים בעולם נושאות כ-1,250 כלי טיס, ו-12 הנושאות האמריקניות מובילות מעל 1,000 מתוכם. שתי נושאות המטוסים של המפעילה השנייה בגודלה, בריטניה, מובילות כ-50 כלי טיס בלבד. נושאות מטוסים חדשות מפותחות בנפרד בצרפת, הודו, איטליה, סין, בריטניה, רוסיה, ספרד וארצות הברית.
[עריכה] נושאות המטוסים מסדרת נימיץ
- ערך מורחב – נושאות המטוסים מסדרת נימיץ
נושאות המטוסים האמריקניות מסדרת נימיץ, על שם האדמירל צ'סטר נימיץ, הן נושאות המטוסים הגדולות ביותר בעולם. הנושאת הראשונה בסדרה - נימיץ (CVN-68) - נכנסה לשירות במאי 1975. הנושאת העשירית והאחרונה בסדרה - ג'ורג' בוש (CVN-77) - הושקה ב-7 באוקטובר 2006, ואמורה להיכנס לשירות בשנת 2009.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נושאת מטוסים |
