תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וכי זויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה-CIA. זאת כדי להשיג הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית ולבלום את התקדמות ברית המועצות בחלל משום שהם כבר היו על סף פרויקט דומה, לפי הטענות הללו, ולאחר שהאמריקנים הקדימו אותם הם נאלצו לוותר.

במשאל דעת קהל בארצות הברית, שערך מכון גאלופ בשנת 1999 נמצא כי 6% מהנשאלים הטילו ספק בכך שהאסטרונאוטים של אפולו הילכו על הירח. כל המדענים, הטכנאים והמומחים דחו את הטענה ואמרו כי היא חסרת בסיס.
תומכי תיאורית המתיחה מאמינים כי הנחיתה של אפולו 11 ב-20 ביולי 1969, והמשימות שהיו בעקבותיה, לא התרחשו, אלא בוימו על כדור הארץ. הרעיון תפס תאוצה ומאמינים בעקבות הסרט "קפריקורן 1" (משנת 1978), שתיאר ניסיון של נאס"א לביים נחיתה מאוישת על מאדים. ייתכן גם כי סצנה קצרה בסרט "יהלומים לנצח" מסדרת ג'יימס בונד (1971), המראה סימולציה של הנחיתה על הירח גרמה לאנשים לחשוב שהנחיתה הייתה מזויפת. המחזאי הבריטי דזמונן לודן כתב בשנת 1967 מחזה בשם "מכופפי החדשות" ('The News-Benders'), ובו טען כי התפתחויות טכנולוגיות גדולות שהתרחשו מאז 1945 היו בעצם סימולציות ולא התרחשו באמת. המחזה צולם לטלוויזיה בשנת 1968 והראה נחיתה מזויפת על הירח באמצעות דגמים.

הראשון שפרסם מצגת של הטענות היה ביל קייסינג (Bill Kaysing) בספרו "מעולם לא הגענו לירח" משנת 1974, וספר נפוץ יותר נקרא "נאס"א שיטתה באמריקה" (באנגלית יש גם משחק מילים NASA Mooned America) מאת ראלף רנה.

[עריכה] מניעים

כמה מניעים הוצעו בידי תומכי התאוריה לכך שהממשל זייף את הנחיתה על הירח. הנה כמה מהעיקריים שבהם:

1. הסחת דעת – ממשלת ארצות הברית יכלה להרוויח מהסחת הדעת של הציבור הרחק ממלחמת וייטנאם. תומכי תאורית הקשר מעירים כי הפעילות על הירח הופסקה באחת, כאשר בוטלו שלוש משימות, בערך באותו הזמן שבו ארצות הברית החליטה להפסיק את מעורבותה במלחמה.
2. יוקרה של המלחמה הקרה – ממשלת ארצות הברית ראתה בסדר עדיפות גבוה ניצחון במירוץ החלל מול ברית המועצות. להגיע לירח, אם הדבר אפשרי, היה מסוכן ויקר מדי. הם טוענים כי למרות הניטור ההדוק בידי ברית המועצות, היה קל לארצות הברית לפברק את הנחיתה ולטעון לנצחון אחרי שורה ארוכה מאוד של הפסדים (הלוויין הראשון, הטיסה המאוישת הראשונה וכו').
3. כסף – נאס"א גייסה כ-30 מיליארד דולר כדי להגיע לירח. סכום זה שימש לתשלום למספר רב של אנשים, ואיפשר להם לקנות אותם ולהפוך אותם לשותפים לפשע. בגרסאות שונת של הרעיון הזה, תעשיית החלל מאופיינת ככלכלה פוליטית, שיצרה קרקע פוריה לשרידותה שלה עצמה.
4. סיכון – הטכנולוגיה שהייתה זמינה באותו הזמן, הייתה כל כך בעייתית והאמריקנים לא רצו לקחת סיכון.

[עריכה] משדר הטלוויזיה של פוקס

בשנת 2001, הובאו פרטים אלו בתחקיר שערכה רשת הטלווזיה האמריקאית, "פוקס". בתוכנית זו נטען כי ניל ארמסטרונג וחבריו לצוות "אפולו 11" מעולם לא דרכו על אדמת הירח, אלא על רצפת אולפנים מאוד משוכללים בארצות הברית, כאשר את שלוש המשימות הראשונות ביים לא פחות ולא יותר מאשר במאי 2001: אודיסיאה בחלל - סטנלי קיובריק.

בפוקס, לא השתכנעו מהצילומים וההקלטות שהפיצה נאס"א, וטוענים כי לא היו דברים מעולם. ארצות הברית רצתה לנצח בתחרות, אבל ידעה שהיא רחוקה מניצחון. על פי הפרסומים נטען כי הוחלט לביים את הנחיתה הראשונה כדי להסיר את האיום הרוסי ולפעול ללא לחץ לביצוע המשימה. התחקירנים שמסתמכים על טענות ישנות של תומכי תאוריית הקשר, מעלים לכאורה כמה נקודות למחשבה. הטענה הראשונה היא שדגל ארצות הברית כפי שנקלט במצלמות נאס"א צולם מתנופף ברוח, והרי לא יתכנו רוחות על הירח. טענה שנייה היא שבצילומים לא ניתן לראות כוכבים ברקע והשאלה הנשאלת היא הכיצד? ואילו הטענה השלישית נוגעת לצל שמופיע על הקרקע שלטענתם לא ממוקם בזווית הנכונה.

[עריכה] טיעונים בולטים של מצדדיה של תאוריית הקשר, ותגובות עליהם

[עריכה] תמונות

תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח: איכותה הטובה יחסית של התמונה על אף הקרינה והחום, היעדרם של כוכבים ברקע, צילו של הדגל הפונה לצד המנוגד, הדגל המתעופף למרות היעדרה של רוח על הירח

• הכוונת של המצלמות (עיגולים וצלב בעלי מרכז משותף) נראית לעיתים מאחורי עצמים במקום לפניהם, כאילו התמונה עברה שיפוצים.
  • כאשר ישנם עצמים בהירים מאחורי הכוונת, הדבר גורם לכוונת לא להיראות בשל הרוויה.

• איכות התמונות טובה באורח חשוד.
  • העיתונות בחרה את התמונות הטובות ביותר.

• אין כוכבים באף אחת מהתמונות וגם לא באלו שצולמו מחלונות תא הנחיתה.
  • הדבר דומה גם בצפיה החוצה מתחנת החלל הבינלאומית, מיר, וממעבורות החלל. לא רואים כוכבים כי הירח עצמו מחזיר את אור השמש והוא בהיר ביותר, כה בהיר עד שעל פני כדור הארץ יכולים אנשים לקרוא לאורו של הירח המלא. "כשהם לוקחים את האסטרונאוט המואר, על הקרקע המוארת של הירח, זה כמו לצלם ביום על פני כדור הארץ. אף כוכב לא יכול לחדור דרך אור זה".^{[דרוש מקור]}

• צלו של כל עצם מוטל בכיוון שונה והדבר מעיד על כך שמדובר בתאורה של אולפן ולא בתאורת השמש – המגיעה תמיד מאותו כיוון.
  • על הירח יש כמה מקורות אור: השמש, כדור הארץ וקרקע הירח עצמה. האור מתמונות אלה עובר דרך אבק הירח בכיוונים רבים. בנוסף, פני הירח אינם חלקים והאור על קרקע המכתשים או ליד גבעות נראה ארוך יותר או קצר יותר (בהתאם לזווית). גם הפרספקטיבה משפיעה. הדבר מביא לכך שצללים לא מקבילים גם אם העצמים קרובים. דבר שקל לראות גם על כדור הארץ בכל מקום שבו יש עצים או גדרות.

• רקע זהה באתרים שאמורים להיות מרוחקים קילומטרים זה מזה.
  • השוואת הפרלקסה שמתבטאת בתזוזה היחסית של הגבעות המרוחקות מוכיחה שאכן התמונות צולמו במרחק של קילומטרים זה מזה. מכיוון שעל הירח אין אטמוספירה, מה שנראה בתמונות כגבעות קטנות וקרובות, הם למעשה הרים גבוהים במרחק של 10-20 ק"מ.

[עריכה] קרינה מייננת וחום

• הקרינה בחגורת ואן-אלן לא תאפשר לאסטרונאוטים לשרוד עד לירח.
  • הירח מרוחק פי 10 מחגורת ואן-אלן. החללית חצתה את החגורה במשך 30 דקות והדבר שקול לצילום חזה אחד - כ-1 מיליגריי.

• הסרטים במצלמות יהפכו מעורפלים בשל הקרינה הזו.
  • סרטי הצילום אוחסנו בקופסאות מתכת כדי להגן עליהם מפני הקרינה.

• החום על הירח במשך היום הירחי כל כך גבוה שהסרטים במצלמות יותכו.
  • שימוש נכון בכיסויים מתכתיים ובצבעים מסייע לבקר את הטמפרטורה של הסרט בתוך המצלמות.

• • אמנם הקרקע מתחממת בצהרי היום הירחי (הנמשך שבועיים שלנו), אך הנחיתות תוכננו כך שיבוצעו זמן קצר לאחר זריחת השמש באתר הנחיתה ובתנאים אלה, מערכות החימום והקירור הפעילות והסבילות של האסטרונאוטים הספיקו.

[עריכה] עניינים טכניים

• אין מכתש נחיתה כתוצאה מפעולת מנועי מודול הנחיתה.
  • אין סיבה שיהיה, המנועים מושתקים הרבה לפני ההתקרבות לקרקע.

• טיל השיגור (בחזרה מהירח) לא מראה סימנים של בעירה.
  • הידרזין (הדלק) והטטרוקסיד הדי-ניטרוגני (חומר מחמצן) היו חומרי הדלק של נחתות הירח, והם נבחרו בשל היותם ניצתים בקלות רק מהמגע ביניהם, ובמקרה הם גם יוצרים פליטה שקופה.

• הסלעים שהובאו מהירח זהים לאלו שנאספו באנטארקטיקה.
  • ניתוח כימי של הסלעים מראה כי הם מכילים הרכב אזוטופי שונה וחסרים בהם יסודות חשובים. ישנם רק כמה סלעים זהים להם, כאלה שמקורם במטאוריטים שנפלטו מהירח ומצאו דרכם לאנטארקטיקה במהלך התרסקויות מטאוריטים. המשקל הכולל של מטאוריטים אלה זניח לעומת 340 הקילוגרמים של דוגמאות הירח שהובאו במשימות אפולו. כמו כן הרכב סלעי אפולו זהה לזה שהובא לארץ בידי חלליות רוסיות בלתי מאוישות.

• מדוע לא הועף אבק לאחר המראתם בחזרה של רכבי הנחיתה, אם זה נמצא בשפע באזורי הנחיתה?
  • האבק סביב רכבי הנחיתה נקרא רגוליט, ומקורו במטאוריטים. עומקה של שכבת האבק באזור הנחיתה של אפולו 11 היה כמה סנטימטרים. אילו הייתה אטמוספירה היינו מצפים להעפה של האבק גם במרחק של עשרות מטרים בשל ההפרעות שיוצר החומר שנפלט מהטיל. ואולם בתנאי הירח, הועף רק האבק שנמצא מידית מתחת למנוע. מאותה הסיבה גם לא נמחקו עקבות נעלי האסטרונאוטים.

• איך יתכן שהדגל מתנפנף בהיעדר רוח על הירח?
  • האסטרונאוטים סובבו את מוט הדגל כדי לנעוץ אותו בקרקע, והתנועה הסיבובית גרמה להתנופפות הבד. בקלטות ניתן לראות שהחל משלב מסוים הדגל מפסיק להתנפנף.

[עריכה] ראו גם

• אפולו 11

[עריכה] קישורים חיצוניים

• Fox TV and the Apollo Moon Hoax באתר Bad Astronomy
• בלדד השוחי, הנחיתה על הירח - אמת או זיוף?, באתר נענע
• נאס"א נגד תאוריית הקשר: כן נחתנו על הירח, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)