שיכוך כאב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיכוך כאב - בלועזית אנלגזיה, דרך (לרוב תרופתית) להורדת סף הרגישות לכאב אצל אדם הסובל מכאבים, מבלי שהאדם יגיע למצב אבדן הכרה ומבלי לפגוע בתחושת המגע. (כאב הוא תגובה חושית של הגוף לנזק פיזי או לדלקת). שיכוך כאב יכול להעשות בדרך פרמקולוגית, או באחת ממגוון הדרכים המשלימות, שיכוך כאב יכול להיות מקומי או לכלול את כל הגוף.
צורך בשיכוך כאב - הכאב הוא תשדורת של הגוף המיועדת להפנות את התודעה לבעיה אקוטית. אולם לעיתים, הגוף לא יודע לחדול או להנמיך את רמת הכאב, לכן פותחו שיטות להפחית את רמת הכאב לרמה נסבלת או להפסיקו כלל.
הרדמה - (או אלחוש; בלועזית: אנסתזיה) היא פעולה מכוונת של עירפול כל החושים לעיתים עד למצב של חוסר הכרה (הרדמה מלאה). ההרדמה נועדה לחסום תחושות בכלל וכאב בפרט. הרדמה שונה מאלחוש בכך שהיא פוגעת בכל התשדורת החושית ולא רק בחישת כאב. ביצוע ההרדמה מתבצע ברפואה המערבית בעזרת תרופות. גישות משלימות מציעות הרדמה על ידי דיקור, היפנוזה רפואית או שילוב של כמה מן השיטות.
תוכן עניינים |
[עריכה] החלוקה הפרמקולוגית של תרופות לשיכוך כאב
[עריכה] אופיאטים - Opioids
נקראים גם תרופות נרקוטיות, אלו הן נגזרות תרופתיות של אופיום - מורפין, קודאין, אוקסיקודון, מתדון ועוד. האופיאטים גורמים לתחושה של אופוריה, שיכוך כאבים, דיכוי נשימתי (כולל שיכוך שיעול) דיכוי תנועתיות המעי (כולל עצירות) ותלות פיזית (התמכרות פיזית).
האופיאטים עוברים את מחסום הדם מוח ופועלים בצורה ישירה על מערכת העצבים המרכזית על מנת לשכך כאב.
מנגנון: האופיאטים פועלים על חוט השדרה על ידי עיכוב של שחרור מתווכי כאב למוח. וישירות על סינפסות של הגרעין הקשתי (arcuate nucleus) במוח. פעולה כפולה זו הופכת אותם מאוד יעילים בדיכוי כאב. הם מפעילים רצפטורים לאופיאטים, בעיקר מסוג μ - מדכאי GABA. רצפטורים אלה אחראים על שיכוך כאב ותחושה טובה גם באופן פזיולוגי. הם מופעלים באופן אנדוגני על ידי אנדורפינים, פפטידים קצרים המתווכים תחושה טובה.
אופיאטים משמשים בעיקר לטיפול בכאבים שאינם ניתנים לבלימה באמצעים אחרים, כטיפול ראשוני לפציעות טראומטיות קשות (למשל לפצועים בשדה הקרב), לחולי סרטן בשלבים מסוימים או סופניים של המחלה, בזמן ניתוח וכדומה.
[עריכה] מדכאי דלקת שאינם סטרואידים
Nonsteroidal anti-inflammatory Drugs נקראים בקיצור NSAIDs. הקבוצה העיקרית והנפוצה של משככי כאבים. בהם: אספירין, איבופרופן (אדוויל, נורופן, אדקס ועוד), דיקלופנק (ולטרן, אביטרן ועוד) נפרוקסן (נקסין, פוינט ועוד) ועוד רבים. כשמם כן הם, אינם רק משככי כאב אלא גם מדכאים את שאר התגובות הדלקתיות ובעיקר מורידים חום (אנטיפיורטיים).
מנגנון: הNSAIDs פועלים על ידי עיכוב (חלקם עיכוב תחרותי וחלקם עיכוב קבוע) של האנזימים ממשפחת ציקלואוקסיגנאז - Cyclooxygenase או בקיצור COX. אנזים זה הכרחי ביצור האנדוגני של פפטידים קצרים בשם פרוסגלנדינים. הפרוסטגלנדינים אחראים על גירוי תחושת כאב, הגדלת חדירות הרקמה (בצקת), כיווץ הברונכי והצמדות טסיות דם (הגורמת לקרישת דם).
NSAIDs משמשים בעיקר לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים והורדת חום. שימושים נוספים:
- עיכוב הצמדת טסיות הדם (נקרא גם באופן שגוי "דילול דם"). בעיקר על ידי אספירין במינון נמוך של 100-75 מ"ג (קרטיה, טבעפירין, מיקרופירין ועוד).
- שימוש כמשככי דלקת במחלות אוטואימוניות (בעיקר כקו ראשון או טיפול משלים).
[עריכה] מאלחשים, (חומרי הרדמה)
משפחת תרופות גדולה בפני עצמה. המאלחשים גורמים ל 4 שלבים של אלחוש:
- שיכוך כאב
- ריגוש (כולל שיכחה)
- אלחוש כירורגי
- דיכוי המדולה (כולל דיכוי נשימתי חמור).
מאלחש מפורסם שכבר כמעט ואינו משמש בטיפול רפואי הוא הקוקאין. כיום ניתן למצוא אותו בהכנות גלניות כטיפות עיניים לשימוש בבתי חולים בלבד. מאלחש נוסף ששמו מוכר לציבור הוא האפידורל הניתן ליולדות כחומר אלחוש מקומי על מנת להקהות את כאבי צירי הלידה. מאלחש פופולרי נוסף הוא הלידוקאין הנמצא בקרם עורי (אמלה), בג'ל לשיניים ובזריקות (עזראקאין).
מנגנון: רוב המאלחשים באינהלציה ובהזרקה פועלים על ידי דיכוי לא סלקטיבי של מערכת העצבים. בהיותם מולקולות שומניות הם חודרים למשטית השומנית של תאי העצב ומונעים הולכה חשמלית. חלקם מעקבים ישירות תעלות יונים מופעלות נוירוטרנסמיטורים.
המאלחשים משמשים לשיכוך תחושה וכאב לזמן קצר. בעיקר בביצוע ניתוחים. הרדמה בניתוח דורשת רופא מרדים מומחה. מאלחשים משמשים לשיכוח כאב במינון נמוך יותר ולהרדמה חלקית או מלאה במינונים גבוהים יותר.
[עריכה] תרופות נוספות
- פארצטמול (אקמול, טינלול, דקסמול) ודיפירון (אופטלגין, ודלגין) משככי כאבים ומורידי חום שפעילותם דומה ל NSAIDs, אך אינם בעלי פעילות אנטידלקתית או עיכוב הצמדת טסיות.
- תרופות אנטידיכאוניות, מחקרים חדשים מראים שמנגנון הדיכאון ומנגנון הכאב הכרוני בעלי פיזיולוגיה דומה. וכיום יותר ויותר חולים הסובלים מכאב כרוני מקבלים נוגדי דיכאון לטיפול בכאב (גם שלא מלווה בתסמיני דיכאון). למשל דולקסטין - Duloxetine (סימבאלתה) וציטלופרם - Citalopram (ציפרמיל, רסיטל).
- מייצבי ממברנות, תרופות המייצבות את ההולכה העיצבית. משמשות היום גם לטיפול בכאבים נורפטיים (של העצב) ובכאבי פנטום (כאב באיבר שכבר אינו קיים). למשל קרבאמאזפין - carbamazepine (טגרטול, טריל).
[עריכה] סדר הטיפול
נוהגים לשכך כאב בהתחלה על ידי מתן תרופה שאינה נרקוטית, במידה ולא חלה הקלה משלבים מתן תרופה שאינה נרקוטית עם תרופה נרקוטית חלשה, והיה וגם שילוב זה לא גורם שיכוך הכאב , עוברים למתן אופיאטים.
[עריכה] שיטות משלימות לשיכוך כאב
- ליצנות רפואית - הכוח של ההומור והצחוק הוכח במספר מחקרים כמסייע להרפיה ומפחית כאב באמצעות ייצור אנדרופין, (אנדרופינים הינם הורמונים משככי כאבים הנוצרים בגוף באופן טבעי).
- דיקור סיני במחטים (אקופונקטורה) עשוי לתרום לשיכוך כאב - הרפואה המערבית מכירה ביכולתו של הדיקור הסיני להפחית כאב. לפי אחד ההסברים ידעו כבר הסינים להשתמש בדיקור כדי לעודד הפרשת אנדרופינים בגוף. גם שיאצו, שיטה דומה המשתמשת בידיים במקום מחטים עוזרת בהתמודדות עם כאב כרוני ובמיוחד יעילה לטיפול במיגרנות.
- היפנוזה - מתאימה לטיפול בכאב אצל אנשים להם יש כאבים כרוניים וכן לכאלו שאינם יכולים לקבל תרופות. היפנוזה יכולה להסב את תשומת ליבו של האדם מהכאב למשהו אחר, הסבת תשומת הלב מכהה את תחושת הכאב.
- שיטה אחרת היא גירוי חשמלי מקומי (סטימולציה) של העור. מעבירים זרם חשמלי לפרקי זמן קצרצרים לקצות העצבים מתחת לעור, הזרם ממיר את תחושת הכאב בתחושת דיגדוג, והשפעתו נמשכת פרק זמן ארוך.
- גירוי חשמלי למוח, נעשה על ידי השתלת אלקטרודות במוח, חולה הסובל מכאב מפעיל בעצמו את הגירוי וקובע לכמה זמן יישלח הגירוי למוח.
- שימוש במגנטים, יש הטוענים שלשדות מגנטיים יש תרומה לשיכוך כאבים.
- פסיכותרפיה – (טיפול פסיכותרפי קבוצתי או אישי). פיתוח של כישורים נפשיים ורגשיים להתמודדות עם כאב יגרום להפחתת תחושת הכאב.
- בריכה טיפולית, למים חמים (עד טמפרטרת הגוף) יש חשיבות בטיפול אלטרנטיבי, המים מפחיתים את משקלו הסגולי של הגוף, ובכך מקלים על ביצוע תנועות, מים חמים הם אמצעי הרפיה כללי, אמצעי להפחתת נוקשות ובכך מפחיתים את רמת הכאב.
- תרופות עממיות (תרופות סבתא), יש במגוון הטיפולים העממיים כאלו העוזרים בהפחתת הכאב.(למשל לטבול פיסת צמר גפן באלכוהול ולהצמיד לשן כואבת).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משככי כאבים |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
