מערכת העצבים המרכזית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת העצבים המרכזית היא החלק הגדול ביותר של מערכת העצבים. מערכת זו כוללת את המוח וחוט השדרה. מערכת זו מקבלת אותות חשמליים מממערכת העצבים ההיקפית. היא המכוונת את כל התפקודים העצביים הגבוהים יותר שבתודעה, כלומר תנועה, חשיבה, למידה וכו'. מערכת זו מורכבת בעיקר מנוירונים ותאי גליה.
התחום הרפואי העוסק בהפרעות ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית הוא הנוירולוגיה, פסיכיאטריה עוסקת בתוצאות ליקויים בצערכת זו, הדמיה ממוחשבת נותנת תמונה אנטומית ותפקודית של פעילות המוח ונוירופסיכולוגיה בודקת קשר בין הפרעות נפשיות לבין פגיעות במוח.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
