שולחן ערוך הרב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולחן ערוך הרב (נקרא גם שו"ע אדה"ז - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ושו"ע הגר"ז - שולחן ערוך הגאון רבי זלמן) הוא ספר הלכה שנתחבר על ידי הרבי הראשון מחב"ד, רבי שניאור זלמן מליאדי, שנודע בימי חייו בשם 'הרב'.
תוכן עניינים |
[עריכה] כתיבת הספר
את חיבורו כתב רבי שניאור זלמן במשך שנים אחדות, עוד בהיותו כבן 25, לבקשת רבו המגיד ממזריטש. כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:
"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו..."
בתחילה הו"ל החלק של הלכות תלמוד תורה, שי"ל בעילום שם המחבר, הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי הרמב"ם לא זכה להערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, בהיותו בדרך הרחק מביתו בשנת תק"ע (1810), פרצה בעירו לאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.
החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחד מעשר הזכויות שזכה בהן הרב ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.
[עריכה] מבנה הספר
ב'שולחן ערוך הרב' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.
חשוב לציין, שבשנת תשנ"ו הודפס ספר הנקרא בשם "פסקי אדמו"ר הזקן" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע אדה"ז שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. ח"א הוא על החלק הראשון של יורה דעה, ובעתיד יופיעו גם שאר הכרכים, על שאר חלקי הספר. הספר נכתב ונערך על ידי הגאון החסיד הרב אריה לייב קפלן, ועל ידי בנו הרב הגאון מנחם מענדל קפלן.
[עריכה] קונטרס אחרון
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב הרב את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.
בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.
בכדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: 'רב להושיע' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום־טוב, ועוד.
[עריכה] תפוצת הספר
בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הלכתי לכל מקהלות החסידים. בשל חוסר ספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי חסידות חב"ד שהייתה כלואה במשך שנים ברוסיה הסובייטית) עברו רבים לפסוק לפי המשנה ברורה. בהווה חזר ה"שולחן ערוך הרב" לשמש את (חלק מ) כלל החסידים. אך ציטוטים ממנו מצויים גם במקורות שאינם חסידיים, כגון משנה ברורה ובן איש חי. בשנים האחרונות, אף היה לספר זה עדנה כשנערך מחדש עם ציוני מקורות, בעריכת חסידי חב"ד בניו יורק.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב ש.י. זוין שולחן ערוך ושו"ע הרב
- שולחן ערוך הרב - (תפריט ניווט מימין הדף כלפי מטה)
