ספר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בטקסט מודפס. לערך העוסק בפירושים אחרים למילה ספר, ראו ספר (פירושונים).

ספרים ישנים

תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס

ספר הוא טקסט מודפס בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו. בסוף המאה העשרים החלה הפקתם של ספרים אלקטרוניים, המוצגים על צג המחשב או במכשיר ייעודי.

עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילת קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה העשרים נוספו לכך שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.

ספרי עלילה רבים מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.

הספרים שייכים לקטגוריות אחדות:

סיפורת: נחלקת לז'אנרים שונים כגון רומנים, הרפתקאות, מדע בדיוני, ילדים
יומן ואוטוביוגרפיה: תיעוד מאורעות, זיכרונות וכו'.
ספרי עיון: אטלס, אנציקלופדיה, מילון.
ספרי דת: תנ"ך, חומש, תלמוד, ספרי צדיקים, ספרי מוסר.
ספרי לימוד: לתלמידים, לסטודנטים וכדומה.
ספרי הדרכה: מדריך טיולים, ספר בישול וכדומה.

בתהליך יצירתו של ספר שני שלבים עיקריים:

תהליך כתיבת הספר על-ידי מחברו (או מחבריו). סופו של שלב זה הוא ביצירת כתב יד (במשמעות הרחבה של מושג זה, שבה נכללים עותק בכתב יד, במכונת כתיבה או במעבד תמלילים).
תהליך ההוצאה לאור של הספר: הפיכת העותק היחיד של המחבר לספר מרובה עותקים הזוכה לתפוצה רחבה. לאחר הוצאתו לאור של הספר ייתכנו לו הדפסות נוספות ומהדורות נוספות.

[עריכה] תוכנו של הספר

עיקרו של הספר הוא כמובן התוכן הנכלל בו, בין אם זה תוכן עיוני, מדריך שימושי או סיפורת. סביב תוכן זה נכללים מרכיבי תוכן נוספים, חלקם המופיעים בכל ספר, חלקם המופיעים בסוגים מסוימים של ספרים, וחלקם מופיעים בהתאם לשיקול דעתם של המחבר והמו"ל. רכיבים אלה כוללים:

עמודי השער
הקדשה: עמוד המופיע בתחילת הספר, ובו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו.
הקדמה: פנייה של המחבר אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר
הסכמה: מכתב לוואי המופיע בראשית ספר, ובו מעידה אישיות חשובה על איכותו של הספר. נהוג בעיקר בספרות תורנית.
תוכן עניינים: רשימת כל הפרקים שבספר, ומספר העמוד שבו מתחיל כל פרק. זהו חלק בלתי נפרד מכל ספר עיון, ומופיע לעתים גם בספרי סיפורת. מקומו של תוכן העניינים הוא בראש הספר, משום שהוא מהווה מעין מפה להמשך ההתמצאות בספר, אך לעתים היא ממוקם דווקא בסוף הספר.
ביבליוגרפיה: רשימה של פרסומים (ספרים, מאמרים וכדומה) המצורפת לספר, לשם אזכור המקורות אותם מצטט הספר, או שעליהם הוא מסתמך, ולהפנית הקורא לספרות המרחיבה את הדיבור בנושאי הספר.
מפתח עניינים: מופיע בסופו של ספר עיון, ומאפשר לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה. למפתח חשיבות גדולה, משום שהוא מהווה כלי עיקרי לגישה ישירה לתוכן הספר.

[עריכה] אפיון פיזי של הספר

ספר, במשמעות המקובלת של מושג זה במאות השנים האחרונות, מורכב מדפי נייר כרוכים, וביתר פירוט:

כריכה (אחורית וקדמית): זאת יכולה להיות קשה או רכה, אך לרוב עבה ועמידה מדפי הספר. ישנם ספרים, כמו ספרי תינוקות רבים, שהדפים והכריכה קשים ועמידים באותו אופן.
דפי הספר: מכילים את תוכנו.
שדרה (שדרית): מקום מפגש דפי הספר, בספרונים דקים היא יכולה להיות רק כמה סיכות שידוך ובספרים עבים היא משטח חזק כמו הכריכה (ולפעמים יותר) אליו מודבקים ו/או תפורים דפי הספר.

בסוף המאה העשרים החל הספר להתממש כספר אלקטרוני, בווריאציות שונות. פרויקט השו"ת, שתחילתו בראשית שנות השבעים, מאחסן אלפי ספרי הלכה ומאפשר גישה אליהם באמצעות מחשב. פרויקט גוטנברג, ומקבילו העברי פרויקט בן יהודה, הם אתרי אינטרנט המאחסנים טקסטים של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו, ומאפשרים קריאה של ספרים אלה על-גבי מסך מחשב (או הדפסתם על-ידי הקורא).

שילוב בין ספר הנייר לספר האלקטרוני מקובל בספרי הדרכה בנושאי מחשבים, שבהם מצורף תקליטור (וקודם לכן דיסקט) ובו תרגילים המלווים את הספר.

בנוסף לספרי נייר שהועברו למדיה אלקטרונית, ספרים רבים נוצרים מלכתחילה במדיה זו.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ספר
ציטוטים בוויקיציטוט: ספר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמודי שער של ספרים