יוסף רוזין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יוסף רוזין המכונה גם הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי (1858-1936) מחבר "צפנת פענח".
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו אדמו"ר ה"צמח-צדק" מליובאוויטש שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים רבי חיים מבריסק.
אחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. ב-1889 מונה על ידי רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר מליובאוויטש ובן דודו רבי שלמה זלמן האדמו"ר מקאפוסט (שניהם אדמור"י חב"ד, נכדי ה"צמח-צדק" מליובאוויטש) לרב עדת חסידי חב"ד ב דווינסק (רב הליטאים שם היה רבי מאיר שמחה מדווינסק).
במלחמת העולם הראשונה עבר לסנקט פטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.
האגדות על להיטותו לעסוק בתורה רבות. מסופר שכשישב שבעה דיבר בענייני תורה ללא הרף וכך עשה בתשעה באב. דבר זה סותר את ההלכה, שכן התורה נחשבת למקור שמחה ואין לעסוק בה בזמן אבלות. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה. גרסה אחרת לסיפור (שיותר מסתברת לאור משנתו של הרוגרוצ'ובר) שענה על השאלה מראיה מהירושלמי במסכת מועד קטן פרק שלישי שמי שקשה לו בלא תורה הרי היא כצורך קיומי ומותר אף לאבל.
לשערו המגודל יש כמה הסברים: 1. הרוגצ'ובר טען שזהו בזבוז זמן להסתפר 2. ישנם הטוענים שהרוגצ'ובי קיבל על עצמו נזירות מגיל צעיר 3. דעה נוספת אומרת שמרוב שקידתו בתורה היו הורידים של ראשו בולטים נורא ובאחת הפעמים שניסו לספרו נחתך אחד הורידים וזוהי בעיה רצינית. לכן הפסיקו לספר את שערות הרב קרוב לגולגולת אלא רק את קצות שערו המגודל סיפרו.
אגב דעה זו שהיה נזיר נפרכת אחרי כמה הוכחות לדוגמה: מסופר על ידי הרבה עדים שראו את הרבנית נותנת כל בוקר כוס חלב עם ענבים לגאון ועוד שלילה היא דווקא מהרבי מליובאביטש שאמר שצריך עיון איך שתה 4 כוסות בפסח....
[עריכה] תיאור גדלותו התורנית
כותב עליו הרב שלמה זווין ("אישים ושיטות"):
- "הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה".
דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", והם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה, ולהדיוט לא ברורה בדיוק כוונתו. אחת האגדות מספרת שהפנה שואל שהציק לו אל עשרות מראי מקומות, בכל המקומות הכוונה הייתה לביטוי "עם הארץ" שהופיע שם.
מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית.
היה ידוע בחריפות שלו. סופר שפעם פגש את הרב אליהו לאפיאן, שאותו הציגוהו לפניו בתור "הגאון הצדיק", מששוחח איתו בדברי תורה ולא התרשם, אמר לו: "אם צדיק אתה כפי שאתה גאון, מוטב שתשליך עצמך מהחלון".
מספרים שרב אחד שאל אותו אם גם אליו, כמו אל כל הרבנים האחרים, הוא מתייחס בביטול השיב לו: "לא!".
שאל אותו הרב בהנאה: "מדוע ?". השיב לו הרוגוצ'ובר – "אני מתייחס בביטול רק לגדולים".
כשבאו אליו מבקשי ברכות שילח אותם בקוצר רוח. הוא לא ראה עצמו כ"צדיק" חסידי נותן ברכות.
נפטר בתאריך י"א אדר תרצ"ו בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים. הוא נקבר בדווינסק.
[עריכה] דרך פסיקתו ההלכתית
דרכו ההלכתית מיוחדת במינה, ואין דומה לה. אחד ממאפייניה הוא שאת פלפוליו החריפים אין הוא נוטש גם כשהוא בא לדון הלכה למעשה, בשעה שאחרים היו מעזים להשתמש בדקויות מסוג אלו רק למטרות היופי והברק ולא לפסיקה ממשית.
בין השאר מבוססת דרכו על פירוק הדינים לפרטיהם בצורה דקה מן הדקה, ולעיתים קרובות מרחיק הוא לכת בכך יותר מהאמן המפורסם של שיטה זו, רבי חיים מבריסק (שלא כתב דבריו לפסיקת הלכה).
למשל מוצא הוא שלושה פנים למצוות ברית מילה. א)המילה עצמה. ב)העדר העורלה. ג)היות האדם מהול. חלוקה זו אינה חלוקה עקרה סתם, והוא עושה שימוש בה כדי ללהטט במקורות ההלכתיים. כן הוא חוקר שאלות כמו:האם בבית המקדש ההלכה היא שהעבודה תתבצע בידי כהן, או שההלכה היא שהעבודה לא תתבצע בידי מי שאינו כהן. כלומר האם הדגש הוא על החיוב או על השלילה. חקירות דקות אלו משמשות אותו להסיק מסקנות של ממש.
תשומת לב רבה הוא מקדיש לתוספתא ולתלמוד ירושלמי וכן עושה שימוש הלכתי באגדה. בקיאותו מאפשרת לו לקשר בין דברים שנראים רחוקים זה מזה לחלוטין. הוא מסתייע בצורה ייחודית בספר מורה נבוכים לרמב"ם, שבכלליו הפילוסופיים נעזר גם כדי לחדש בפרטי ההלכה.
כפוסק היה מחמיר למדי. מול חידושים באורתודוקוסיה כמו ניסיונות לפתור בעיות העגונות בפטנטים הלכתיים היה סר וזועף. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו "מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל", ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם אפיקורס.
לאחת מחומרותיו יש השלכות אקטואליות קשות. לדבריו נישואים אזרחיים יוצרים קידושין הלכתיים. המשמעות היא שלאלו ההולכים בשיטתו, שהיא דעת מיעוט, ייחשבו ילדים יהודים רבים כממזרים במקומות שבהם מקובלים נישואים אזרחיים.
מוסכמה שאין לערער עליה ביהדות היא התבטלותם של הפוסקים האחרונים לפני קודמיהם. דרכו של הרוגוצ'ובר הייתה אחרת, כפי שמציין הרב זווין:
- "יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט"
אף שהיו רבנים שהשפעתם בפסיקה ובעיצוב דרכי הלימוד הייתה גדולה משלו, דמותו הגאונית מפורסמת ביותר. מסופר שחיים נחמן ביאליק אמר עליו כי אפשר לחצוב ממוחו "שני איינשטיינים". אמרה שגרמה מורת רוח מסוימת לחסידיו, משום שבעיניהם הייתה בה הפחתה בערכו...ומסופר שהשיב כי "מהנסורת אפשר לחצוב חמישים ביאליקים"...
[עריכה] ספריו
- הרוגרוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
- צפנת פענח - שני כרכים פירוש על הרמב"ם.
- חיבור על מורה נבוכים - אבד בכתב יד וב"צפנת פענח" מזכירו מידי פעם.
- צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
- שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת תשט"ז) התכתבות של הרוגרוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
- מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת תרצ"ז) התכתבות של הרוגרוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
- צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
>:מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).
- חלק ראשון - יצא לאור בשנת ת"ש
- חלק שני - יצא לאור בשנת תש"א
>:מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת תרצ"ה. בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.
[עריכה] לעיון נוסף
- הרב ש"י (שלמה יוסף) זווין, אישים ושיטות, הוצאת ביתן הספר
- הרוגרוצו'בר (ספר שיצא לזכרו בשנת תשס"ד).
- מפענח צפונות,עיונים במשנתו התורנית של הרוגרוצ'ובר.
