סעודת האדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נצרות | |
 |
|
| פורטל נצרות | |
| מושגים בנצרות | |
| התאולוגיה הנוצרית | כתבי הקודש הנוצריים |
| הקרדו השילוש הקדוש החטא הקדמון צליבת, תחיית ועליית ישו הביאה השנייה שבעת החטאים |
הברית הישנה הברית החדשה הבשורות חזון יוחנן |
| הפולחן הנוצרי | אישים מרכזיים |
| הסקרמנטים טבילה · וידוי סעודת האדון צלב · איקונין |
ישו · יוחנן המטביל השליחים · פאולוס אבות הנצרות · האפיפיור הקדושים הנוצריים |
| הזרמים בנצרות | ההיסטוריה של הנצרות |
| נצרות קתולית נצרות אורתודוכסית נצרות פרוטסטנטית המינים בנצרות |
ועידת ניקיאה פילוג הכנסייה הנוצרית מסעי הצלב הפילוג המערבי הרפורמציה |
| ראו גם | |
| מונותאיזם | נצרות ואנטישמיות | אדריכלות כנסיות | |
סעודת האדון או המיסה (שמות באנגלית - Mass, Communion, The Lord's Supper, Eucharist) היא אחד הסקרמנטים הקדושים בנצרות. זהו טקס המקויים בכנסייה הקתולית ובכנסיות פרוטסטנטיות שונות (ביניהן כנסיות לותרניות ואנגליקניות) שנועד לשחזר את הסעודה האחרונה ולהטמיע את מות האל ואת קומו מן המתים בלבם של המתפללים ולאחדם כקהילה אחד סביבו.
המיסה כוללת תפילה שלאחריה בוצע הכומר למתפללים לחם (ובכך מדמה את שבירת גופו של ישו על הצלב) ומוזג להם יין. במהלך הטקס הופכים הלחם והיין לדמו ולגופו של ישו ועל ידי אכילתם עובר חסדו של ישו למאמינים, בשרו הופך לבשרם ודמו נמהל בדמם.
טקס המיסה מבוסס על דבר ישו לתלמידיו בסעודה האחרונה (מתי כ"ו 26) : "אכלו את הלחם כי זה בשרי, שתו את היין כי זהו דמי, דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים".
שבירת הלחם וקידוש היין, מסורת יהודית עתיקת ימים, של טקס זה מהווה עדות ענקית לשורשי הנצרות בדת משה. בסעודה האחרונה סעדו ישוע ותלמידיו את ליל הסדר, ולכן הלחם אותו מחלק הכומר בכנסייה הלטינית בתפילה הינו לחם מצה, חסר חמץ.
טקס זה התפתח מנוהגם של נוצרים בכנסייה הקדומה לקיים סעודות לכל חברי הקהילה. בשל הרדיפות נגד נוצרים, הפכה הסעודה הגדולה לסעודה סמלית וגם לאחר היתנצרותה של האימפריה הרומית לא שונה הנוהג.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אביעד קליינברג, הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה, הוצאת משרד הביטחון, 1995.
