משפט צבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

משפט צבאי הוא המשפט החל על פעולתו של הצבא ועל המשרתים בו. כמו כן חל המשפט הצבאי באופן חלקי על תושבים הנמצאים במצב של ממשל/משטר צבאי או במצב של כיבוש.

מערכת משפט צבאי נפרדת מהמשפט האזרחי הרגיל קיימת בכמעט כל מדינות העולם, כאשר חריג בולט היא גרמניה בה בוטל המשפט הצבאי בעקבות מלחמת העולם השניה.

לרוב המשפט הצבאי מתחלק למשפט צבאי פלילי (בו מועמדים לדין החיילים על עבירות "רגילות") ולמשפט משמעתי בו נשפטים החיילים על עבירות משמעת שלרוב אינם מהוות עבירות במשפט האזרחי.

[עריכה] במדינת ישראל

במדינת ישראל חל על המשרתים בצה"ל "חוק השיפוט הצבאי" (תשט"ו, 1955), המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין שהינו משפטן, כפי שבבית הדין לעבודה יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהינו משפטן בהשכלתו.

להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות נמוכות יותר בפני קציני שיפוט. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפצ"ר, או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד דרגת סרן) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת רב-סרן ואילך).

קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, נזיפה, קנס, נזיפה חמורה או ימי מחבוש (מאסר).

חייל רשאי להודיע במהלך הדין המשמעתי כי אינו מעוניין להישפט בפני הקצין. במידה וסירב, יועבר החייל לשיפוט אצל קצין בדרגה גבוהה יותר מהקצין שרצה לשפוט אותו. בדרך כלל אצל מפקדו הישיר של אותו הקצין. כמו כן רשאי החייל לדרוש העברת המקרה לבית משפט צבאי (דבר הדורש אישורו של הפרקליט צבאי הראשי).

חיילת לעומת זאת רשאית לסרב להישפט פעמיים - בפעם הראשונה היא רשאית לסרב להישפט בפני אותו קצין בדיוק כמו שחייל מסרב. במקרה שהיא מסרבת להישפט ועולה למשפט אצל קצין בדרגה בכירה יותר אבל אותו הקצין הוא ממין זכר רשאית החיילת לסרב להישפט אצלו - עקב מינו. היא רשאית לדרוש להישפט בפני קצינה בדרגה המקבילה לו. ללא קשר יכולה חיילת גם בפעם הראשונה לסרב להישפט בפני קצין ממין זכר ולהישפט על ידי קצינה. לחייל לא קיימת האפשרות לסרב להישפט בפני קצינה.

קצין שיפוט זוטר רשאי לשפוט חיילים עד לדרגת רס"ל. קצין שיפוט בכיר רשאי לשפוט חיילים וקצינים, אך חובה שיהיו לפחות בדרגה אחת פחותה ממנו. הקצין היחיד שאינו יכול להישפט בפני קצין הוא הרמטכ"ל - בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל (רב-אלוף) במקרה של עבירה חמורה של הרמטכ"ל - שר הבטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי או לפטר אותו מתפקידו. נהוג שקצינים בדרגה גבוהה (תת-אלוף ואלופים) אינם נשפטים בדין משמעתי אלא נשפטים בבית דין צבאי במקרה של עבירה חמורה. קצין שיפוט זוטר רשאי לשפוט חייל לעד שבעה ימי מחבוש. קצין שיפוט בכיר - עד 35 ימי מחבוש, בהתאם לדרגתו. לאחרונה התבצעו רפורמות שונות לפיהן הוגבלו סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש גם לפי דרגתם (כאשר קיימת הבחנה בין מספר דרגות ולא רק בין קצין שיפוט זוטר לקצין שיפוט בכיר), וכמו כן, גם בהתאם למהות העבירה.