בית דין צבאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית דין צבאי הוא בית משפט הפועל במסגרת הצבא ותפקידו לשפוט חיילים וכן אזרחים הכפופים לצבא (למשל כאלו החיים תחת ממשל צבאי). בניגוד לבית משפט אזרחי, תוצאת ההליך השיפוטי היא בדרך כלל: זיכוי או ענישה, כלומר בית הדין אינו עוסק, בדרך כלל, בדיונים בעלי אופי של בוררות בין שני צדדים, או בין אדם לרשות שילטונית, אלא תפקידו לשמש כטריבונל פלילי או משמעתי.
במדינות בהן מוסדרת בחוק מערכת שיפוט מקבילה במסגרת הצבא, מתחזק כוחם של בתי הדין הצבאיים. בתי דין צבאיים קיימים במדינות שונות ביניהן גם ארצות הברית, וישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] בישראל
יחידת בתי הדין הצבאיים (יבד"צ 205) היא יחידה צבאית, היונקת את סמכותה מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ), תשט"ו-1955, אך שופטת גם על עבירות על חוקים אחרים, כמו חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים (פקס"מ) ואף פקודות התעבורה.
מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים -
- מחוז הצפון בחיפה
- מחוז המרכז וחיל האויר ב"בית הירוק" ביפו
- מחוז המטכ"ל, חיל הים ופיקוד העורף ביפו.
- מחוז הדרום ומפקדת זרוע היבשה ליד קריית מלאכי במחנה בר-לב.
קצינים בדרגת סגן אלוף ומעלה יישפטו בבית הדין הצבאי המיוחד, שמושבו בקריה בתל אביב. בקריה יושב גם בית דין לעירעורים. כמו בבתי משפט אזרחיים גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות לעורך דין שניתנת בעזרת הסניגוריה הצבאית או באמצעות עורך-דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך. לאחר מתן גזר הדין, רשאים הפרקליטות ו/או הנאשם להגיש ערעור על חומרת העונש או על עצם ההרשעה לבית הדין הצבאי לערעורים. אם חלפה תקופת הערעור, פסק הדין הופך חלוט. פסק דין של בית הדין לערעורים.
על־פי החוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים).
העברות הנשפטות על ידי בית משפט צבאי הן עבירות שקצין שירות בכיר (קש"ב) לא רשאי לשפוט בגינן או אם החייל ביקש להשפט בפני בית דין צבאי. התהליך מתחיל בחקירה של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) שממצאיה מועברים לפרקליטות הצבאית. אם הפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום הוא מועבר לבית הדין הצבאי.
לשירותם של בתי הדין הצבאיים גם מערכת מתקני כליאה צבאיים שבהם ירצו המורשעים את דינם.חלק מן העבירות המנויות בחוק השיפוט הצבאי, נושאות עימם גם רישום פלילי, והרשעה בגינן בבית הדין צבאי תופיע גם במרשם הפלילי האזרחי. ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית כלא צבאי. במקרה של הרשעה לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה, שיכולה להעביר את הכלוא לבית כלא אזרחי.
בכל מחוז משרתים מספר (בדרך כלל שניים) שופטים צבאיים, בדרגת סגן אלוף (ולעיתים רחוקות רב סרן) ונשיא בית הדין בדרגת אלוף משנה. בבית הדין הצבאי לערעורים משרתים שופטים בדרגת אלוף משנה ולעיתים גם תת אלוף ונשיא בית הדין ומפקד היחידה בדרגת אלוף. בבית הדין המיוחד לא משרתים שופטים, ונשיא בית הדין הצבאי המיוחד הוא נשיא אחד מבתי הדין, שנבחר לתפקיד. במקרה של משפט של קצין שדרגתו גבוהה מדרגת האבי"ד (כגון אלופים במשפטי תעבורה), יענדו השופטים דרגת יצוג זמנית למשך הדיון.
במשפט צבאי, אב בית הדין (אבי"ד) יהיה תמיד שופט צבאי (בסדיר או במילואים), אך שני השופטים שלידו הם במקרים רבים קצינים סדירים מיחידות רגילות. במקרים רבים מזמנים קצין שמתעסק בחומר שהתיק מתבסס עליו להיות שופט צבאי.
רבים מהשופטים האזרחיים משמשים גם שופטים צבאיים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רב סרן עד אלוף משנה).
מתקני הכליאה הצבאיים מחולקים לבתי סוהר לחיילים ולאסירים ביטחונים.
בתי הסוהר המוכרים שמפעיל הצבא בהם מאוכסנים חיילים הם: כלא 6 (מת"כ 396), ליד עתלית וכלא 4 (מת"כ 394) שבמחנה צריפין. לחיילות ישנו כלא נשים ("כלא 400").
[עריכה] ההבחנה בין בית-דין צבאי לבית-משפט צבאי
בנוסף, ולהבדיל, הוקמה בשטחים המחוזקים על ידי צה"ל מערכת בתי-משפט צבאיים אשר בפניה מובאים נאשמים בפעולות טרור מכח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. גם בישראל גופה ישנו בית משפט צבאי, שמושבו בלוד. יודגש כי בתי-המשפט הצבאיים - להבדילם מבתי-הדין הצבאיים - אינם דנים את חיילי צה"ל, אלא אך ורק נאשמים בעבירות ביטחון - היינו מחבלים. לאסירים ביטחונים יש בתי סוהר מיוחדים, ביניהם כלא קציעות, כלא דמון.
[עריכה] הרישום הפלילי
בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי בהרכב של חמישה שופטים, בעניין אטדג'י נגד התובע הצבאי הראשי, כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.
לאחרונה, בפסק דין שניתן בבית הדין המחוזי מחוז שיפוט מרכז, נקבע כי סמכות להמיר את סעיף העבירה כך שלנאשם בבית דין צבאי לא יהיה רישום פלילי בנמצא. באותו מקרה, לא יושמה הסמכות, והחייל אשר הורשע נותר עם רישום פלילי.
על החלטה זו, הגיש סניגורו של החייל, עו"ד זאב פישר, ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים. ערעור זה תלוי ועומד עד היום.
