מקף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סימני פיסוק |
|---|
|
נקודה ( . ) |
|
סימן קריאה הפוך (¡) |
המקף או ־ הוא סימן פיסוק, שמטרתו העיקרית היא קישור בין שתי מילים. אין לבלבל בין המקף ובין הקו המפריד, המשמש להפרדה בין חלקי המשפט.
מקורו של המקף הוא טעם מקרא תנ״כי, בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית מודרנית שיובאו משפות אירופאיות, והוא מופיע בראש השורה (ולא באמצעיתה כמו המקף האנגלי).
תוכן עניינים |
[עריכה] שימושים
- הצמדת צמד מילים: בית־ספר, הלילה השניים־עשר, תל־אביב, בין־לאומי, מוליכות־על, סי־אן־אן.
- הפרדה בין אותיות למספרים: ב־2001, ב־15:00, כ־100 משתתפים.
- הפרדה בין אותיות עבריות לאותיות לועזיות: ל־Heathrow, ה־Spam.
בניגוד לקו המפריד, המקף בא ללא רווחים לפניו ולאחריו, והוא מופיע בכתב עילי. המקלדת העברית התקנית מעמידה בעיה בפני הכותב, משום שהיא מכילה רק סימן "מינוס/מקף אנגלי". מסיבה זו, המקלידים רבים בעברית בוחרים להשתמש בסימן הזה (-) בשביל ליצג מקף עברי, למרות שהוא ממוקם אנכית באמצע השורה ולא בראשה. ניתן להקליד מקף עברי תקני הממוקם בראש השורה (נקרא לעיתים "מקף־כתף") באמצעות צירוף של מקשים אחדים.
בתקן Unicode לייצוג סימנים במחשב, נמצא המקף העברי במיקום U+05BE והמקף האנגלי במיקום U+2010.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- כללי הפיסוק, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס״ב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הפיסוק - מבחר כללים, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מקף וקו מפריד, באתר "השפה העברית"
