האקדמיה ללשון העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

האקדמיה ללשון העברית היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953. האקדמיה היא ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית, והיא פועלת לכוון את התפתחות השפה העברית, כפי שמלמדות מטרותיה המפורטות בתקנונה:

לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה;
לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו;
לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.

האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח או תעתיק, שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות המדינה. ההחלטות אינן מחייבות את הציבור הרחב, ולכן יש כאלה המצליחות יותר ויש כאלה המצליחות פחות, בפרט בכל הנוגע לחידושי מילים. חלק מהחלטותיה של האקדמיה ללשון העברית שנויות במחלוקת, ונתקלות בהתנגדות מצד ציבור דוברי השפה, כותבים ולשונאים. הביקורת מופנית בעיקר כנגד חידושי לשון למונחים לועזיים המקובלים בציבור, וכנגד קביעת צורות דקדוקיות מסוימות כתקניות יותר מצורות אחרות הקיימות בשפה. מנגד, האקדמיה הולכת ומגלה נטייה לגמישות, ורבות מהחלטותיה מן השנים האחרונות כבר אינן בגדר קביעות נחרצות אלא יותר בבחינת המלצות והצעות לציבור.

בין חידושי האקדמיה שנקלטו, במידה זו או אחרת: הסעדה (catering), שדולה (lobby), מדגש (marker). לעומת זאת קשה לדמיין שימוש במונח "לוח גזירים" (clipboard). לעתים מנצח הציבור את האקדמיה. כך, למשל, המונח "ממעך" שהציעה האקדמיה, נדחה על-ידי המונח הנפוץ בציבור "כותש שום", והאקדמיה קיבלה את דין הציבור.

בין החלטותיה החשובות של האקדמיה:

כללי הכתיב חסר הניקוד (שהוא הכתיב הרווח בימינו).
כללי הפיסוק.

לאקדמיה פרסומים רבים בתחום השפה העברית, ובהם:

"לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ", עלונים לחידושי מילים ולתיקוני לשון
"לשוננו לעם" - רבעון לענייני לשון
מילונים מקצועיים רבים (כ-150 במספר, המכילים כמאה אלף מונחים), בתחומים מגוונים:
- הטכנולוגיה והטכניקה: חשמל, מכונית, נגרות ועוד.
- מדעים מדויקים: מתמטיקה, פיזיקה, בינה מלאכותית ועוד.
- מדעי החיים: בוטניקה, זואולוגיה, ביולוגיה, רפואה ועוד.
- מדעי הרוח: מוזיקה, ספרנות, דקדוק ועוד.
- מילונים הקשורים לחיי היום יום: משפחה, תפירה ולבוש, כלכלת הבית ועוד.
- מילונים מתחומי עשייה שונים בחברה: חינוך, תרבות הגוף, דיפלומטיה, כבאות ועוד.
כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד.

מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה הוא המילון ההיסטורי ללשון העברית, שנועד להציג את אוצר המילים של העברית בגלגוליו במהלך תולדותיו. קטע מתוך המילון שכבר פורסם, המוקדש לשורש "ערב", משתרע על 75 עמודים, ומרמז על היקפו השואף לאינסוף של מפעל זה.

[עריכה] השם "אקדמיה"

לשאלה הקנטרנית, שרבים שואלים: מדוע בשמה של האקדמיה ללשון העברית נכללת המלה הלועזית "אקדמיה", יש תשובה באתר האקדמיה.

יצחק אבינרי, בספרו "יד הלשון", שבו הוא תוקף בחריפות את ההחלטה לבחור בשם "אקדמיה", מביא נימוק אחר לכך, דברים שכתב פרופ' טורטשינר בעת הדיון בשם החדש: "מועט הוא החומר המתקבל במערכת... מעטים האנשים היודעים לכתוב על ענייני לשון... צעד חשוב - הפיכת ועד הלשון לאקדמיה. השם אקדמיה מכובד יותר... עי"ז נרכוש לנו גם כוחות וגם אמצעים חומריים... השם אקדמיה - אמצעי חשוב גם לצד הכספים, שכן לא יוכלו לסרב לאקדמיה מה שמסרבים לוועד הלשון".