מגלודון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מגלודון | |
|---|---|
 שן של מגלודון (המטבע, בקורט של 24.26 מ"מ, צולם לצורך פרספקטיבה) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | דגי סחוס |
| סדרה: | דמויי עמלץ |
| משפחה: | כרישועליים |
| תת־משפחה: | עמלצים |
| סוג: | קרחה |
| מין: | מגלודון |
| שם מדעי | |
 Carcharodon megalodon |
|
מגלודון (שם מדעי: Carcharodon megalodon; מיוונית: megas ו-odon פירושו "שיניים גדולות") הוא מין יחיד בסוגו של כריש פרהיסטורי גדול ממדים שככל הנראה חי לפני בין 1.6 ל-5 מיליון שנים. שרידי המגלודונים העיקריים שנשתמרו עד לימינו הם מאובני שיניים ומעט חוליות. המגלודון השתייך לסוג Carcharodon - סוג ממנו נשארו היום רק הקרחה הלבנה, היא העמלץ הלבן. השיניים דומות לאלה של כריש הקרחה הלבנה (Carcharodon) והגיעו לאורך של עד 16.8 סנטימטרים (כאורכה של כף יד אנושית לערך). ההערכות המקובלות גורסות כי אורך המגלודון נע בין 12 ל-16 מטרים [1]. בסקירות שנעשו על סמך אורכו, הוערך שמשקל הכריש יכול להגיע עד ל-60 טונות, אם כי משקל הכרישים הממוצע נע בין 20 ל-40 טונות. בהערכת משקלו ואורכו, על המגלודון היה לאכול כ2% ממשקל גופו בכל יום. על פי ידע המדענים על מארג מזון בתקופה שבה חי המגלודון, נראה כי תזונתו התבססה על בשר לווייתנים.
