מארג מזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מארג מזון הינו מונח מתחום האקולוגיה המתאר מספר "שרשרות מזון" הקשורות ביניהן. בעלי חיים הנמצאים בסביבה אחת מקיימים ביניהם אינטארקציות רבות, ניזונים מתפריט מגוון ומהווים מזון להרבה יצורים חיים אחרים. לכן, לא ניתן להסתכל על "שרשרת מזון" בודדת, אלא על מספר שרשרות מזון בסביבה כלשהי היוצרות "מארג". כשדנים ב"מארג מזון" חובה להבין היטב מהי "שרשרת מזון". נוהגים להגדירה כיצורים חיים מרמות טרופיות שונות, הניזונים זה מזה ומהווים אחד את מזונו של השני. הרמה הטרופית הבסיסית ביותר ב"שרשרת מזון" היא היצרנים. בקבוצה זו נמנים כל הצמחים הירוקים, המכילים כלורופיל, ומבצעים את תהליך הפוטוסינתיזה. בתהליך זה הם יוצרים חומרים אורגניים מחומרים אי אורגניים, וכן משחררים מולקולות של חמצן לאוויר, המשמש לנשימת כל היצורים החיים. היצרנים, מכונים כך, מאחר והם יכולים לייצר את מזונם בעצמם בתהליך הפוטוסינתיזה. ברמה הטרופית הבאה מצויים בעלי חיים צמחונים, הניזונים מהצמחים, לדוגמא: כבשים, צבאים, זברות, איילים ועוד. ברמה הטרופית הבאה מצויים טורפים, הניזונים מבעלי החיים הצמחוניים. חוליית ה"מפרקים" מורכבת מחיידקים ומפטריות הניזונים מהפרשות יצורים חיים ומיצורים מתים. תפקידם לפרק בגופם חומרים אורגניים לחומרים אי אורגניים. החומרים האי אורגניים נצרכים על ידי הצמחים בתהליך הפוטוסינתיזה ומשמשים לחומר מוצא לבניית חומרים אורגניים. דוגמא לשרשרת מזון: עלים המשמשים מזון לצרצרים המשמשים מזון ללטאות שנטרפות על ידי עופות דורסים. דוגמא למארג מזון: עלים המשמשים כמזון לצרצרים, ארנבות ומכרסמים. הארנבות נטרפות על ידי עופות דורסים, תנים ושועלים. המכרסמים נטרפים על ידי שועלים, תנים ונחשים. בדוגמא זו ניתן לראות את הקשר בין מספר שרשרות מזון היוצרות רשת סבוכה של קשרי גומלין בין נטרפים וטורפים שונים. בטבע כמעט ואין דוגמאות לשרשרות מזון, אלא רוב הדוגמאות הן של מארגי מזון. פגיעה ברמה טרופית כלשהי היא בעלת השלכות על מגוון היצורים החיים השייכים לאותו מארג מזון. למשל בדוגמא שמובאת לעיל, ירידה פתאומית בארנבונים (עקב מחלות, פיזור רעלים וכו') תגרום לטורפים הניזונים מהם לחפש מזון אחר. כך שפתאום גם אוכלוסיית המכרסמים בסכנה, לאור העובדה שהם מהווים את עיקרי התפריט כעת. יתכן גם מצב בו אוכלוסיית התנים, מאחר ואינה מצליחה לטרוף ארנבונים תאלץ להגר לסביבת חיים אחרת. עזיבת התנים עשויה לגרום לשינויים רבים גם בסביבה בה היו וגם בסביבה החדשה אליה יגיעו. כלומר כל שינוי עשוי להשפיע בקנה מידה רב על מגוון גדול של יצורים חיים, הנמצאים באיזון מתמיד בנישה האקלוגית שלהם. בשנות השבעים בארה"ב גילו מוסדות בריאות תופעה מדאיגה. השומנים בגופם של האמריקאים הכילו כמויות רבות של רעל בשם די. די. טי. גם בחלב האם של אמריקאיות רבות נמצא רעל זה בשיעור גבוה. לתופעה לא הייתה השפעה מסכנת לתווך הקרוב, אך כמויות גדולות של הרעל עשויות לגרום לבעיות במערכת הנשימה. כשחיפשו מהו מקורו של הרעל גילו ששימש להדברת חרקים שונים, כמו: עש הצמר. חומר זה הפך לנפוץ מאוד בחקלאות. בניגוד לחומרים מסוימים, שלעיתים משתנים ומתפרקים בתוך הגוף החי, רעל זה בעל מבנה קבוע שאינו משתנה, ולכן קל לזיהוי. כאשר חקרו כיצד הגיע הרעל לבני אדם הועלו מספר השערות. אחת ההשערות הייתה, ששדות אספסת רוססו ברעל, הפרות ניזונו מהאספסת, הרעל הגיע לכל חלקי גופן (בעזרת מערכת הדם)ובני אדם, הניזונים מחלקי פרה שונים וכן משתמשים רבות בחלב פרה (כחלב או כבסיס להכנת גבינות ומוצרים שונים) ספגו את הרעל. הרעל גם בבני אדם הגיע לכל חלקי הגוף בעזרת מערכת הדם. זוהי דוגמא בה התערבות האדם במערכות אקולוגיות מסוכנת ובעלת השלכות כבדות, הן על בעלי החיים והן על האדם. לצערנו, כיום ניתן למצוא דוגמאות רבות בהן האדם פוגע בנישות אקולוגיות שונות, הורס את מרקמן העדין, מכחיד חלק ממארגי מזון ולעיתים נפגע גם הוא.