לה קורבוזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לה קורבוזיה (6 באוקטובר 1887 - 27 באוגוסט 1965), אדריכל שוויצרי משפיע, שתרם רבות להתגבשות האדריכלות המודרנית במאה ה-20 וסגנון הבנייה הבינלאומי בפרט. במקביל לעיסוקו כאדריכל שלח ידו גם בציור, פיסול, עיצוב רהיטים וכתיבה.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 עקרונות 2.1 תפישה אורבנית 2.2 מכונת מגורים ויחידת מגורים 2.3 המודולור 3 עיצוב רהיטים 4 פרויקטים נבחרים 5 ראו גם 6 לקריאה נוספת

[עריכה] ביוגרפיה

לה קורבוזיה נולד בשם שארל אדואר ז'נרה (Charles-Edouard Jeanneret), ושינה את שמו ל-Le Corbusier לפי שמו של סבו מצד אמו, כדי להפגין שכל אדם יכול להמציא עצמו מחדש. (אחדים התלוצצו וקראו לו "הדומה לעורב" שכן בצרפתית המילה עורב היא Corbeau).

בשנת 1907 עבר לגור בפריז והחל לעבוד ולהתלמד במשרדו של האדריכל הצרפתי הנודע אוגוסט פרה. פרה היה מחלוצי השימוש בבטון מזוין והשפעתו על לה קורבוזיה בתחום זה הייתה ניכרת. בין אוקטובר 1910 ומרץ 1911 עבד במשרדו של פיטר בהרנס בברלין, שם הכיר את האדריכל הצעיר מיס ון דר רוהה עמו פעל יחד בתקופה מאוחרת יותר. בשנים שעבד בברלין התרחבה גם השפעתו של לה קורבוזיה בגרמניה.

עד סוף שנות ה-20 פעל לה קורבוזיה בעיקר בתכנון בתים פרטיים. בתקופה זו פיתח את פרויקט בית ה-"Dom-Ino", רעיון של שימוש בבטון מזוין על מנת ליצור תוכניות חופשיות בכל קומה וחזית משוחררת מאילוצים מבניים. רעיון זה, שנראה היום כפשוט ומובן מאליו, היה פריצת דרך במחשבה באופן שבו טכנולוגיית בנייה חדשה יכולה לשנות את פני האדריכלות. לפי שיטה זו תכנן מספר בתים פרטיים במהלך שנות ה-20 וה-30, לרבות ביתו של הצייר הקוביסטי אמדי אוזנפאנט, עמו התיידד כבר ב-1918.

משנות ה-20 ועד 1940 לה קורבוזיה ניהל משרד פעיל בשותפות עם בן דודו, פייר ז'נרה. בשנת 1928 יזם את ייסוד CIAM יחד עם 27 אדריכלים אירופאים נוספים בעלי השפעה באותה תקופה. ייסוד הארגון נבע מהעיסוק המתמיד של לה קורבוזיה, כמו גם אדריכלים רבים אחרים בתקופתו, בפיתוח של תפישות האדריכלות המודרנית.

קורבוזיה הוא גם אחד האדריכלים השנוים ביותר במחלוקת במאה ה-20. חלק מרעיונותיו נתנו השראה לכל האדריכלים המודרניסטים וחלקם גבלו בטירוף כמו למשל תוכניתו (שלא יצאה לפועל) להרוס חלק נרחב ממרכז פריז ולבנות במקום מגדלים עצומים מוקפים בפארקים. בשנות החמישים תיכנן לה קורבוזייה את העיר צ'אנדיגאר בהודו, הנחשבת לאחת ההצלחות הגדולות שלו.

ב-27 באוגוסט 1965, בניגוד להמלצת רופאו, יצא לה קורבוזיה לשחייה בחוף הים. גופתו נמצאה צפה במים לאחר שככל הנראה לקה לליבו בעת שהיה בים. לאחר מותו, זכה למחוות רבות מצד אדריכלים, אמנים ואנשי רוח רבים מכל העולם.

[עריכה] עקרונות

קורבוזיה היה למעשה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא רק בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית ופחות מוגבלת. את רעיונותיו בנושא זה ישם בכמה ממבניו הראשונים ואף הגדיר את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון הנובעים מהאפשרויות שנותן הבטון המזויין. חמשת עקרונות אלו באו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בוילה סבואה הנחשבת ליצירת מופת באדריכלות המודרניסטית:

1. את הבניין יש להרים על עמודים כך שאפשר להשתמש בחלל שמתחתם כקומה ראשונה פתוחה וזורמת. לעמודים במבנה על פי עקרונותיו קראו "פילוטי".
2. שלד הבניין צריך להיות מבוסס על עמודים היוצרים את החלוקה הגאומטרית פנימית שלו, הם מוסתרים בתוך הקירות ומשחררים את הקירות מנשיאת המבנה.
3. החלונות מתמשכים כקו אופקי רצוף המשמש כמוטיב במעטפת הבניין וכיוון שהקירות אינם משמשים עוד כקירות נושאים ניתן לפתוח בהם כל פתח רצוי להכניס אור, אוויר ותחושת זרימה לתוך המבנה.
4. חלל הפנים חופשי לחלוטין מבחינה תכנונית. מקום קירותיו הפנימיים ומידותיו מותאמים לחלוטין לפעולות הנדרשות לדיירים.
5. הגג השטוח מיועד לאזור בילוי ומרגוע לדיירים באוויר הפתוח, שימושי לחלוטין. מכיל לעיתים גינה קטנה וסולריום שהיא מרפסת שיזוף עילית.

[עריכה] תפישה אורבנית

לה קורבוזיה האמין שהמצאת המכונית הפרטית (בעיקר שיכלול הייצור התעשייתי שלה) היא הזדמנות לחולל שינויים מרחיקי לכת גם במבנה העיר. עוד בטרם החל תהליך הפירבור בארצות המערב (ובעיקר בארצות הברית) חזה לה קורבוזיה את העיר המשתרעת על פני עשרות קילומטרים ומקושרת על ידי כבישים מהירים. לה קורבוזיה התייחס למכונית ואל הגישה מהבית אל המכונית ומשם העירה בכל תכנוניו. עוד הוא טען כי תכנון עירוני המבטל את המרחקים הגדולים בזכות הגישה המהירה והקלה לכל מקום על ידי מכונית פרטית, משחרר את מרכזי הערים מצפיפות מיותרת, מחלות ופשע הנובעים מהצפיפות הרבה וכי תכנון זה הינו בריא יותר לעיר ולחברה.

תפישה זו, שהייתה מקובלת מאוד משנות ה-50 ועד שנות ה-80 בערך, סופגת היום (בדיעבד) ביקורת קשה מאוד על כך שהרסה את הערים וגם פגעה בחברה ובטבע.

ראו גם: פרבור.

[עריכה] מכונת מגורים ויחידת מגורים

• מכונת מגורים - לה קורבוזיה תפס את האדריכלות כחלק מהעידן התעשייתי. הוא פיתח תאוריה של "טוהר" (purism). התכנון האורבני בכללו והבניינים בפרט צריכים להיענות לכללי תיכון פשוטים ונטולי קישוטים מסולסלים. סטנדרטיזציה ויעילות של המבנה כמו קו הרכבה תעשייתי. הוא נהג לומר שבית הוא "מכונת מגורים". ל"תעשיתיות" של התיכון מתלווה מתן מענה לצרכים של הכנסת הטבע לחיי התושבים. תכנונו הרעיוני של עיר כלל יצירת שלושה אזורים למגורים, למסחר ולתעשייה. הפרדה בין האזורים על ידי רצועות ירק.
• יחידת מגורים (Unité d'Habitation) – בשנת 1952 נסתיימה במרסיי בנייתו של בניין המהווה "כפר אנכי". בבניין זה ישם לה קורבזיה את רעיונותיו. המבנה בן 17 הקומות המוקף בפארק, כולל מגורים ל-1600 איש ב-337 דירות. המבנה הוא יחידת מגורים גם במובן של "איחוד". בנוסף למגורים הוא מאחד בתוכו את כל הצרכים העירוניים של תושביו: רחוב חנויות באחת הקומות, רחבת בילוי ונופש וגן ילדים על הגג, מלון לאורחים, שירותים רפואיים ועוד. רחובות פנימיים (מוארים באמצעות מנורות בפתחי הדירות) מובילים לדירות קטנות יחסית אך מוארות באור טבעי ופונות לטבע. גם מבחינת חומרי הבניה יש בבנין חידוש. זהו הבניין הראשון שנבנה תוך שימוש בבטון חשוף (סגנון הברוטליזם).

בניין נוסף באותו סגנון נבנה בברלין בשנים 1956 - 1959. גם בנין זה בן 17 קומות ומכיל מעל 500 דירות אך הן גדולות יותר מהבניין במרסיי. עם זאת למעט משרד דואר ומספר חנויות אין בו את כל השירותים שבמבנה המקורי.

[עריכה] המודולור

קורבוזיה עסק רבות במחקר אדריכלי. אחד ממחקריו המפורסמים היה ה"מודולור". בדומה לאדם הויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדד קורבוזיה את כל חלקי גוף האדם והציג אותם בתרשים המציג את פרופורציות הזהב בגוף האדם. מתרשים זה הסיק כי יש לתכנן כל דבר, מריהוט ועד מבנים שלמים בהתאם לפרופורציות אלו.

[עריכה] עיצוב רהיטים

בנוסף לעיסוקו באדריכלות ובתכנון עירוני, עסק לה קורבוזיה גם בעיצוב של ריהוט. החל מ-1928 עיצב מספר רהיטים אשר חלקם אף זכו להצלחה רבה.

[עריכה] פרויקטים נבחרים

• 1905 - Villa Fallet, La Chaux-de-Fonds, שווייץ
• 1912 - Villa Jeanneret, La Chaux-de-Fonds, שווייץ
• 1916 - Villa Schwob, La Chaux-de-Fonds, שווייץ
• 1923 - Villa LaRoche/Villa Jeanneret, פריז
• 1924 - ביתן ה-"L'Esprit Nouveau", פריז (נהרס)
• 1924 - Quartiers Modernes Frugès, פסאק, צרפת
• 1926 - Villa Cook, Boulogne-sur-Seine, צרפת
• 1927 - Weissenhof Estate, שטוטגארט, גרמניה. פרויקט משותף לכמה אדריכלים מודרניסטים חשובים שנבנה במסגרת תערוכת הסגנון הבינלאומי.
• 1928 - וילה סבואה, Poissy-sur-Seine, ליד פריז
• 1929 - Armée du Salut, Cité de Refuge, Paris, France
• 1930 - Pavillon Suisse, Cité Universitaire, פריז
• 1933 - בניין הממשל צנטרוסויוץ (Tsentrosoyuz), מוסקווה, ברית המועצות
• 1938 - מגדל קרטזיאן ("Cartesian")
• 1947-1952 - יחידת המגורים (Unité d'Habitation), מרסיי, צרפת
• 1948 - Maison Curutchet, לה פלאטה, ארגנטינה
• 1949 - Usine Claude et Duval, Saint-Dié-des-Vosges, צרפת
• 1949-1952 - בניין האומות המאוחדות במנהטן, ניו יורק (בשיתוף אדריכלים נוספים)
• 1950-1955 - כנסיית נוטרדאם די או (Chapelle Notre Dame du Haut), רונשמפ, צרפת
• 1951 - Cabanon Le Corbusier, Roquebrune-Cap-Martin
• 1951 - Maisons Jaoul, Neuilly-sur-Seine, צרפת
• 1952-1959 - מבנים שונים בעיר צ'אנדיגאר, הודו
• 1953 - Maison du Brésil, העיר האוניברסיטאית, פריז
• 1956 - Unité d'Habitation de Briey en Forêt, Briey en Forêt, צרפת
• 1957-1960 - Sainte Marie de La Tourette, ליד ליון, צרפת
• 1957 - יחידת המגורים Unité d'Habitation de Berlin-Charlottenburg, ברלין
• 1958 - ביתן פיליפס, בריסל (נהרס)
• 1960 - Unité d'Habitation de Firminy, פרמיני, צרפת
• 1961 - מרכז קרפרנטר לאומנות חזותית, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס

[עריכה] ראו גם

• אדריכלות מודרנית
• הסגנון הבינלאומי
• CIAM

[עריכה] לקריאה נוספת

• לה קורבוזיה, לקראת ארכיטקטורה (תרגום מצרפתית: עידו בסוק), הוצאת בבל 1998.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לה קורבוזיה