כפר סבא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כפר סבא | |
|---|---|
| שם באנגלית | Kefar Sava |
| מחוז | המרכז |
| תאריך יסוד | 1903 |
| אוכלוסייה | 81,000 |
| שטח שיפוט | 15,000 דונם |
| ראש העירייה | יהודה בן חמו |
| דירוג חברתי-כלכלי | גבוה (8 מתוך 10) |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 7.1% |
| גילאי 5 - 9 | 6.8% |
| גילאי 10 - 14 | 7.9% |
| גילאי 15 - 19 | 9.3% |
| גילאי 20 - 29 | 16.3% |
| גילאי 30 - 44 | 17.7% |
| גילאי 45 - 59 | 20.2% |
| גילאי 60 - 64 | 3.5% |
| 65 ומעלה | 11.3% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 37 |
| – יסודיים | 20 |
| – על-יסודיים | 21 |
| תלמידים | 13368 |
| – יסודיים | 6684 |
| – על-יסודיים | 8914 |
| מספר כיתות | 533 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 29.3 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
כְּפַר סָבָא (ולא כְּפַר סָבָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 15,000 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1963. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל יוני 2006 יש בכפר סבא 81,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.5 אחוז. רוב תושבי כפר סבא הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,070 נשים לכל 1,000 גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 72.2 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 7,120 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
כפר סבא היא מרכז מנהל, מסחר, חינוך ושירותי רפואה של אזור דרום השרון, ויש בה מרכז תעשייה גדול.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מתקופת בית שני ועד המאה ה-20
כפר סבא מוזכרת לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו בתיאור מלחמותיו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי:
- "ובא (אנטיוכוס דיוניסוס) ליהודה עם שמונת אלפים חיילים חמושים ושמונה מאות פרשים, ואלכסנדרוס (ינאי) שפחד מפני הסתערותו חפר תעלה עמוקה בכפר־סבא..." (קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק 15א).
בספר אחר שלו - מלחמת היהודים - מספר יוסף בן מתתיהו על הקמת העיר אנטיפטריס (כיום תל אפק):
- "עמק כפר סבא, העמק היפה במלכותו, המלא נחלי מים ועצי חמד ("מלחמת היהודים", א כא ט).
כפר סבא נזכרת בתלמוד הבבלי פעמיים: "מעשה בשקמה של כפר סבא שהיו מוחזקין בה טומאה" (מסכת נידה סא ע"א). על פי התלמוד הירושלמי, נחשבה כפר סבא לגבול הרצועה שבה יש חשש לדמאי אך לא לשביעית. (ירושלמי מסכת דמאי כב, ג).
עדות לקיומו של יישוב יהודי בכפר סבא מאות שנים אחר כך, במאות ה־7 עד ה־9 לספירה יש מפסיפס שנחשף בבית הכנסת ברחוב שמדרום לבית שאן. בקטע המתאר קיום הלכות נזכר היישוב "כפר סבה" כאחד היישובים היהודיים בשרון.
כיום מזהים את מיקום כפר־סבא של תקופת בית שני עם היישוב הערבי באותו שם שקם כנראה במאה ה-10 - באזור שיכון קפלן של היום. עדויות על יישוב ערבי זה יש לנו בכתביהם של הגאוגרפים הערביים אל־מֻקַדַסִי ונאצר כוסרו מהמאה העשירית. היישוב הערבי כפר־סבא מצוי במפה של ארץ ישראל שצייר האנגלי ויליאם ווי (Wiliam Wey) בשנת 1462, אך הוא ממוקם משום מה בין הר תבור לטבריה. בתקופת המנדט הבריטי התגוררו בכפר זה כ־800 תושבים, רובם בני שבט עֻבֵּידָיֶה השייך לברית שבטי אַבּוּ קִישְק.
[עריכה] הקמת כפר־סבא היהודית
כ־7,000 דונם מאדמות כפר־סבא נרכשו בשנת 1892 על ידי קבוצת יזמים יהודים מפתח תקווה ובראשם יחיאל מיכל פינס וחתנו נח קרלינסקי. מטרתם הייתה להציע את האדמות למכירה ליהודים עשירים מהגולה. הרעיון היה לטעת מטעי שקדים בחלקות וכשהעצים יתנו פרי יעלו בעלי החלקות לארץ. למרות ניסיונות הפרסום דרך משרד שהוקם בפריז ובעיתונות היהודית של אותם ימים כדוגמת "המליץ", הקנייה התבררה כלא מוצלחת שכן האדמות נמצאו במקום שומם, מוזנח ורחוק מכל יישוב יהודי. לאחר הכישלון רכש הברון רוטשילד את האדמות בשנת 1896, ובתחילת המאה ה-20 עברו האדמות לידי חברת יק"א שקיבלה מהברון את הטיפול במושבותיו. חברת יק"א ניסתה ללא הצלחה לגדל במקום יסמין לתעשיית הבשמים.
בשנת תרס"ג (1903), הנחשבת כיום כשנת הקמת היישוב היהודי בכפר־סבא, מכרה החברה את מקצת האדמות לאנשי ירושלים ואת רובן לאיכרי פתח תקווה, כדי שיתיישב בהן הדור השני - בני האיכרים. חלק מאדמות אלו נמכר לאחרים, בעיקר עולים חדשים. המתיישבים הראשונים היו בני פתח־תקווה וחלוצי העלייה השנייה שעבדו במקום ששה ימים בשבוע ונהגו לחזור לפתח־תקווה לקראת השבת. הם התפרנסו מכרמי שקדים, גפנים וזיתים. בין החלוצים שעבדו בכפר־סבא היו דוד בן גוריון (אז דוד גרין) שכתב לאביו באביב 1907: "מאחורי הפסח אני עובד פה. האוויר צח ובריא מבפתח־תקווה כי כפר־סבא נמצאת על רמה גבוהה ומוקפת הרים", וברל כצנלסון שסיפר אחר־כך: "אני ביליתי את החורף הראשון שלי בארץ־ישראל (1909) בכפר־סבא. הייתי שם כל ששת ימי השבוע וביום ששי לאחר העבודה, שגמרו אותה בהקדם, היינו לוקחים את הנעליים, או הסנדלים, או המגפיים, על הכתף והולכים ברגל לפתח-תקווה". השלטון העותומני סירב לתת רשיונות בנייה, ועל כן נאלצו המתיישבים הראשונים להתגורר בצריף. בהמשך, התגוררו המתיישבים בבניין מוארך בן קומה אחת שבגג הרעפים שלו נקבעו חלונות. הבניין המוארך שימש בעיקר כאורווה לבהמות אך היו בו גם שני חדרי מגורים (בניין הח'אן, כיום משרדים של עיריית כפר־סבא). צורת ישוב ארעית זו נמשכה עד שנת 1912.
בשבת נחמו של שנת תר"ע (1910), נתקל שומר ערבי שהועסק על ידי בעלי האדמות מפתח תקווה בקבוצה של גנבי שקדים מקלקיליה השכנה וירה אליהם. כתוצאה מהירי נהרג אחד הגנבים. כתגובה פרצו עשרות ערבים זועמים לח'אן של כפר־סבא, היכו את יושביו היהודים, שברו ובזזו ציוד ולקחו בשבי שני שומרים יהודים. תגבורת שהגיעה מפתח־תקווה אחרי כמה שעות ניהלה משא ומתן עם נכבדי קלקיליה שכתוצאה ממנו שוחררו השניים ואף שולמו פיצויים בגין הנזקים לרכוש. ההתקפה עוררה התרגשות בארץ־ישראל ובעולם היהודי והוחלט להפוך את כפר־סבא ליישוב קבע. הבתים הראשונים נבנו בעזרת הלוואה מחברת עזרה של יהודי גרמניה בתוואי שכיום הוא רחוב הרצל והוסוו כרפתות בגלל היעדר היתרי בנייה. בניית הבתים הסתיימה ב-1913.
[עריכה] מלחמת העולם הראשונה ופרעות תרפ"א
מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה קשה לתושבי כפר־סבא. התורכים החרימו בהמות-עבודה ויבולים, מעט מהתושבים גויסו לגדודי העבודה התורכיים, חורשות האקליפטוסים נגדעו כדי לשמש חומר הסקה לקטרים ועל אלה נוספה מכת הארבה של 1915 שפגעה קשה בצמחייה.
באביב 1917 גרשו התורכים אלפי יהודים מתל אביב ומיפו והם מצאו להם מקלט זמני בסוכות שבנו מעצי אקליפטוס בשולי המושבה כפר־סבא. חוסר התנאים הסניטריים גרם למגיפות ורבים מהמגורשים מתו. בבניין הח'אן הוקם בית חולים ארעי וצוות רפואי קטן ניסה לעזור כמיטב יכולתו. הרופא הידוע ד"ר הלל יפה שבקר בכפר־סבא בתחילת 1918 כתב ביומנו: "כמעט כל היישוב בכפר־סבא חולה, מלוכלך, לקוי בכינים. יש שם 250 חולים. כ־25 מתים כל שבוע". רבים מהפליטים מתו אלמונים והם קבורים עד היום בקבר אחים בסמוך לבית הקברות הצבאי של כפר־סבא.
במשך כשנה הייתה כפר־סבא על קו החזית בין הצבא הבריטי לצבא התורכי, והיא נחרבה בהפגזות של שני הצדדים. בספטמבר 1918 כשכבשו האנגלים את כפר־סבא, היא הייתה הרוסה לחלוטין, בפעם השנייה תוך שמונה שנים.
הניסיון לשקם את היישוב לאחר המלחמה לא עלה יפה. במאי 1921 פרצו ברחבי הארץ פרעות תרפ"א. ועד ההגנה בפתח־תקווה שחשש ליישובים הקטנים כפר־סבא ועין־חי (כיום כפר מל"ל), הסמוכים למתפרעים בקלקיליה, הורה על פינוים. כשחזרו התושבים לכפר־סבא כעבור כמה שבועות מצאו כי כל הבתים נבזזו והועלו באש. בקיץ 1921 החלו לבנות את כפר־סבא בפעם השלישית והפעם לתמיד.
[עריכה] שנות העשרים והשלושים
כפר־סבא התפתחה באיטיות בתחילת שנות ה-20. משהתברר כי אדמות כפר־סבא מתאימות לגידול פרי הדר הפך ענף ההדרים לענף הראשי שהחליף את השקדים, והחלה תנופת פיתוח. בסוף שנות ה-20 היו במושבה 2,000 דונם של פרדסים. ב־1930 היו בכפר־סבא 1,405 נפש ב־207 בתים פרטיים. בשנות ה-30 חלה התקדמות גדולה בכפר־סבא כשענף ההדרים היה הענף הכלכלי והמעסיק הראשי. עד אמצע שנות ה-30 היו הפועלים שהועסקו בקטיף יהודים בלבד, אך בחורף 1934 נאלצו הפרדסנים להעסיק ערבים בשל מחסור בידיים עובדות. ההסתדרות תבעה שעבודות הקטיף והאריזה יהיו בידי יהודים בלבד והעמידה משמרות מחאה בכניסה לפרדסים. פרצו עימותים ומשטרת המנדט אסרה כמה ממנהיגי הפועלים ביניהם פנחס קוזלובסקי, לימים פנחס ספיר, שהיה מבין התושבים הבולטים של כפר־סבא ועתיד לכהן כשר האוצר בממשלת ישראל.
בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939 סבלו תושבי כפר־סבא מהתנכלויות ערביי כפר סאבא הערבית והכפרים שמסביבה, במיוחד לעובדים בשדות ובפרדסים. הערבים עקרו עצים ושרפו יבולים. במיוחד סבל הקיבוץ רמת הכובש שהוקם צפונית מזרחית לכפר־סבא. רוב המבוגרים בכפר־סבא השתייכו להגנה, שלצדה פעל גם סניף של האצ"ל ומאוחר יותר גם של הלח"י.
במשך שנים נוהלה המושבה בידי שלושה "מוכתארים" שייצגו שלוש קבוצות: "האיכרים", "בעלי הבתים" ו"הפועלים". מצב זה נמשך עד שבשנת 1937 הכריזו הבריטים על הקמת מועצה מקומית ממונה, שבה היה ייצוג שווה לכל הקבוצות.
שנים אלה גם סימנו תחילתה של תקופה ארוכה של שלטון תנועת העבודה במושבה כפר־סבא. היו בה שכונות מיוחדות למגורי פועלים. כמו כן, התרכזו בה גרעינים של קיבוצי הכשרה שהכינו עצמם לעלייה על הקרקע. ביניהם מקימי רמת הכובש, חפציבה, כפר ויתקין, אושה, דן, דפנה, רגבים, גברעם וחפץ חיים.
ב־1939 חיו בכפר־סבא 3,000 איש, נסלל בה הכביש הפנימי הראשון (רחוב השרון, לימים רחוב ויצמן) ונערכו בחירות ראשונות למועצה שבהן זכתה הסתדרות העובדים לרוב מוחלט. על אף מתחים חברתיים הצטיינה כפר־סבא בחינוך. לא היו בה זרמי חינוך פוליטיים ו־20 שנה לפני חוק החינוך הממלכתי הלכו כל ילדי כפר־סבא לבית־ספר אחד (בית־ספר ע"ש אוסישיקין הפועל עד היום).
[עריכה] שנות הארבעים ומלחמת העצמאות
שנות הארבעים היו תקופת התפתחות והתרחבות בכפר־סבא. ב־1943 היו בה 3,630 תושבים ומשנה זו ואילך החלה כפר־סבא לקלוט עולים מתימן, מלוב ומתורכיה וכן פליטים מן השואה. את העולים קיבלה על עצמה לשכן חברת "חצרות הדר", חברה שהקימה המועצה המקומית. החברה בנתה יחידות דיור ושיכונים חדשים לעולים ולבני כפר־סבא שהשתחררו משרותם בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו גם הוקמו המוסד החינוכי "אונים" (1945) ובית חולים מאיר (1947) שהחל את דרכו כבית־חולים לחולי ריאה.
בתקופת מלחמת העצמאות הייתה כפר־סבא בקו החזית. תושבי כפר־סבא סבלו מהתקפות ערביי כפר סאבא הערבית, ביאר עדס ("באר העדשים", כיום בתחומי הוד השרון) וקלקיליה. פועלים הותקפו בדרכם לעבודה בשדות והיו ניסיונות לנתק את התחבורה לרמת הכובש ולבית המדרש על שם ברל כצנלסון (כיום בית ברל). מעט לפני הכרזת העצמאות נכבשו הכפרים הללו על ידי חטיבת אלכסנדרוני במבצע מדינה, וביום קום המדינה ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) היה כל השטח שממערב לקלקיליה בידי "ההגנה". בהמשך המלחמה היו שמועות שלא התממשו על הכנות לתקיפת כפר־סבא בידי כוחות סדירים עיראקיים וירדנים ולילה אחד אף היה חשש שצריך יהיה לפנות את המושבה.
[עריכה] שנות החמישים והשישים, מכפר לעיר
עם הקמת המדינה היו בכפר־סבא כ־5,500 תושבים. העיר קלטה עולים במהירות ובשנת היובל להקמתה (תשי"ג – 1953) כבר מנתה כ־15,000 תושבים. כבר אי אפשר היה להסתפק בחקלאות בלבד כמקור תעסוקה יחיד בכפר־סבא והוקם אזור תעשייה. היובל נחגג בשורה של טקסים שבהם השתתף ראש הממשלה דוד בן־גוריון, הוצאת מעטפה מיוחדת של דואר ישראל וכתיבת המנון:
- "עֲלֵה־נָא, עֲלֵה – כְפַר מוֹלֶדֶת זָקֵן
- הוֹרָתֵנוּ עָלֶיךָ נָסַבָה
- אִם לִבֵּנוּ מִכָּל שִמְחוֹתָיו יִתְרוֹקֵן
- תִּוָּתֵר שִמְחָתְךָ – כְפַר־סָבָא"
- מילים יעקב אורלנד, לחן: מרדכי זעירא.
השנים שלפני מלחמת סיני היו סוערות מבחינה ביטחונית וצה"ל הגיב בכמה פעולות תגמול. הגדולה שבהן נערכה כנגד משטרת קלקיליה בליל ה-10 באוקטובר 1956. הכוח יצא מכפר־סבא ונתקל בהתנגדות עזה של הצבא הירדני. בקרב נהרגו 18 מלוחמי צה"ל וכ־100 ירדנים.
עם סוף שנות החמישים כבר לא היה מעמדה של כפר־סבא כמושבה הולם את המציאות - הגידול הנמשך באוכלוסיית כפר־סבא הפך אותה למעשה לעיר, ולכן פנתה המועצה המקומית למשרד הפנים בבקשה לאשר לכפר־סבא מעמד של עיר. הבקשה אושרה, וכפר־סבא הייתה רשמית לעיר ב־1 באפריל 1962. כראש העירייה נקבע מרדכי סורקיס, ששימש קודם לכן כראש המועצה במשך 11 שנים.
שני תהליכים איפיינו את צמיחתה של כפר־סבא בשנות השישים: הראשון, הפיכתה לעיר מרכזית בשרון. הוקמו בה הסניפים האזוריים של מוסדות כגון בית המשפט, המשטרה, מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי. והשני, צמצום החקלאות בעיר והקמת מפעלי־תעשייה כמקור תעסוקה עיקרי, כדוגמת "אלבר" לערגול מתכות ו"פקר פלדה". עם־זאת, עדיין היו בסוף שנות השישים בעיר אלפי דונמים של פרדסים (כולל במרכז העיר) ושטחים לגידול ירקות.
כשפרצה מלחמת ששת הימים ב-5 ביוני 1967, הייתה כפר־סבא לעיר ספר. תותחים ירדניים הפגיזו את השכונות קפלן ויוספטל, מטוסים ירדנים תקפו את מפעל "אלבר" ובהפצצה נהרגו ארבעה מעובדיו. בקלקיליה הסמוכה הוצבו תותחים ארוכי טווח והם הפגיזו את תל אביב. צה"ל כיתר את העיר הערבית והאש הירדנית השתתקה ב-6 ביוני. ב-7 ביוני 1967 השתלט צה"ל על קלקיליה ורבים מתושבי כפר־סבא, שהוסר מהם איום העיר השכנה, נהרו לראותה.
[עריכה] משנות השבעים ואילך
תהליך העיור של כפר־סבא הואץ החל מסוף שנות השישים, הבנייה הפכה צפופה ורבים מיוצאי גוש־דן עברו להתגורר בעיר. בין השאר היו גם כמה קבוצות מאורגנות גדולות שעברו להתיישב בכפר־סבא, ביניהן קבוצה של קצינים מחיל הים שהקימו את שכונת חיל הים. כפר־סבא השתתפה בקליטת העלייה מברית המועצות של תחילת שנות השבעים ואף הוקם בה מרכז קליטה. בשנת 1977 התגוררו בעיר 35,000 תושבים - כמעט כפול מ־19,000 התושבים שהתגוררו בה בעת שהוכרזה לעיר 15 שנה לפני־כן.
היה ברור שגידול בלתי מבוקר יגרום לצפיפות בלתי רצויה ואיבוד הצביון כעיר קטנה טובלת בירק. במטרה למנוע זאת, הכין אדריכל־העיר יוסף קולודני ב-1976 תוכנית מתאר מקומית שבה נעשה מאמץ להפריד בין הולכי הרגל לכלי הרכב באמצעות רשת של גנים; חלוקת העיר לרבעים; הטלת הגבלה על מספר הדירות לדונם; מעבר לבנייה מדורגת, בעלת גגות רעפים. כל זה במטרה מוצהרת שבשנת 2000 לא יעלה מספר תושביה של העיר על 85,000.
במסגרת התוכנית המכונה "התוכנית הרביעית" (שכן הייתה הפעם הרביעית בה הוכנה תוכנית מתאר לכפר־סבא), נבנה מרכז עירוני חדש בין הרחובות ארבל וכצנלסון שכלל את היכל התרבות ומרכז עסקים וביניהם חיברה ככר העיר. מרכז שני המיועד לחינוך וספורט הוקם לאורך רחוב בן יהודה וכלל את קריית החינוך, אולמות ספורט, מגרשי אתלטיקה והאצטדיון העירוני.
החלטות נוספות שהתקבלו במסגרת התוכנית היו שבמרפסות הפתוחות של דירות המגורים ("מרפסות שמש") יהיו אדניות בנויות לפרחים ובבניינים המשלבים מגורים ומסחר חויבו הקבלנים לבנות אכסדרה עם קשתות לפני החנויות להגנה מפני גשם ושמש. דגש מיוחד הושם על הגנים הציבוריים. במסגרת התוכנית הופקעו שטחים והוקמה רשת נרחבת של גנים שנועדו להפריד בין הולכי הרגל לתחבורה. ניתן כיום לחצות את כפר־סבא בהליכה מצפון לדרום וממזרח למערב בכמה מסלולים בהם עוברים בגנים, פינות חמד ומגרשי שעשועים כשמדי פעם יש לחצות רחובות לרוחבם בלבד. על תכנון מחדש זה של העיר זכה קולודני בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 1984.
בשנת 1982 נפטר במהלך ישיבת מועצה, ראש העיר זאב גלר. לאשתו של גלר, טובה גלר, הוענקה אזרחות כבוד בחודש דצמבר 2005.
הקירבה לעיר הערבית השכנה קלקיליה השפיעה על כפר־סבא לטוב ולרע. במשך שנים היו תושבי כפר־סבא נוהגים לבצע את קניותיהם בקלקיליה, מנהג שפסק עם פרוץ האינתיפאדה ב־1987, ומאז אין קשר בין שתי הערים. במלחמת המפרץ הייתה לקירבה זו השפעה חיובית - בניגוד למקומות אחרים, רוב תושבי כפר־סבא לא נטשו את העיר בשל האמונה כי העיראקים לא יכוונו טילים למקום כה קרוב לאוכלוסייה ערבית. לעומת זאת, באינתיפאדת אל אקצה, סבלה כפר־סבא מפיגועי התאבדות שבהם נרצחו חמישה תושבים.
בתחילת המאה ה-21 מצויה כפר־סבא בבעיה של שטחים לבנייה. כל עתודות הקרקע הגדולות נוצלו ועיריית כפר־סבא קבלה החלטה לנסות לצרף לתחומי העיר שטחים חקלאיים בצפון ובצפון מזרח כפר־סבא. בין היתר יעשה ניסיון לכלול בתחום כפר־סבא את מכללת "בית ברל" ולהפוך בכך לעיר אוניברסיטאית.
[עריכה] חינוך תרבות וספורט
החינוך בכפר־סבא היה ידוע במשך שנים רבות באיכותו ובאחוז הגבוה של המסיימים לימודי בגרות בהצלחה. כיום (2005) יש בעיר שמונה-עשר בתי ספר יסודיים, שש חטיבות ביניים ושמונה בתי ספר תיכוניים. בתי הספר התיכוניים של כפר־סבא משרתים גם את היישובים הקהילתיים כוכב יאיר וצור יגאל. לתלמידים מחוננים מתקיימים לימודי העשרה במסגרת כיתת יש"י (ילדים שוחרי ידע), פעילות המתרחשת במרכז אשכולות-פיס בשעות הלימודים בימי שישי. כפר־סבא נהנית מקרבה לשני מוסדות להשכלה גבוהה: מכללת "בית ברל" והקמפוס של "האוניברסיטה הפתוחה" ברעננה.
בתי הספר היסודיים החילוניים בעיר הם (על פי שמות עיקריים): גולדה, סורקיס, ברנר, אופירה נבון, רמז, בן גוריון, אוסישקין, גורדון ויצחק שדה. עד ספטמבר 2005 היו גם בתי הספר "השרון" ו"ארן", אך מספר מועט של תלמידים גרם לסגירתם ואיחודים של "השרון" עם "גולדה" ו"ארן" עם "אוסישקין".
חטיבות הביניים החילוניות בעיר הן: משה שרת, זלמן שז"ר, בר-לב, ואלון-בן צבי (שתי חטיבות צמודות שהתאחדו לחטיבה אחת).
בתי החינוך התיכונים בעיר הם (על פי שמות עיקריים): הרצוג, רבין, גלילי,כצנלסון ואורט-שפירא.
כמו כן, מנצלים בתי הספר בעיר את אשכולות הפיס לטובת ימי פעילות מיוחדים, וחטיבת הביניים בר-לב, שצמודה לאשכולות פיס, אף מקיימת במעבדות הפיס שיעורי מדעים וטכנולוגיה.
עיקר הפעילות התרבותית של כפר־סבא מתרכזת ב"קריית ספיר". במתחם שני מבני ציבור. האחד מכיל את היכל התרבות העירוני שבו מתקיימים מופעי תיאטרון, מוזיקה ומחול במסגרת מפעל מינויים. כמו כן נמצאים בבניין הספרייה העירונית וחדרי העיון למבוגרים. באכסדרה שבהיכל התרבות ובקומה מעליו מתקיימות לעתים קרובות תערוכות. במבנה זה מצוי גם אתר ההנצחה לבני כפר־סבא שנפלו במלחמות ישראל (יד לבנים) ואולם הראשונים המוקדש לתולדות כפר־סבא. במבנה השני של "קריית ספיר" מצוי אודיטוריום, אולם המיועד למופעים קטנים יותר כגון מופעי זמר, שירה בציבור והרצאות. כמו כן נמצאים בבניין זה המוזיאון הארכאולוגי של כפר־סבא, הקונסרבטוריון העירוני, הספרייה וחדר העיון לילדים ואולם ספורט. מופעים מתקיימים גם ב"בית התרבות לצעירים", אך עיקר הפעילות בו ובמרכזים הקהילתיים על שם אלי כהן ועל שם זאב גלר היא במסגרת חוגים, שבהם ניתן ללמוד במגוון נרחב של נושאים ממלאכת יד ועד פילוסופיה סינית.
יש בכפר־סבא מספר אולמות ספורט בבתי הספר ובקריית ספיר, אבל עיקר פעילות הספורט העממי והתחרותי מרוכזת לאורך הציר הצפוני של כפר־סבא, רחוב בן־יהודה. לאורך הרחוב וסביבו מצויים ממערב למזרח אולם הספורט ובריכת השחייה בבית ספר אונים, מגרשי אתלטיקה, המטווח העירוני, הקאנטרי קלאב, אצטדיון לויטה(אצטדיון הכדורגל העירוני) והספורטק. רחוב בן־יהודה עצמו הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית. זה מספר שנים נמצא בתכנון "פארק כפר סבא", האמור לקום על שטח נרחב במזרח העיר בין רחוב בן-יהודה לרחוב ויצמן, וצפוי ליצור שינוי גדול בתרבות הספורט והפנאי. אולם, כבר זמן רב חלף מאז הוחלט על הקמתו ובשטח טרם החלו עבודות ההקמה.
קבוצת הכדורגל של הפועל כפר סבא היא אחת הקבוצות הוותיקות בישראל והייתה שנים רבות בליגה הלאומית (כיום ליגת העל) בעונת הכדורגל של 2004/2005 הוכתרה הקבוצה כאלופת הליגה הלאומית (הליגה השנייה) ועלתה לליגת העל. קבוצת הכדורעף של הפועל כפר סבא נמצאת בליגה הלאומית.
[עריכה] תעשייה ומסחר
בכפר־סבא ישנם כמה אזורי תעשייה. באזורים הוותיקים מצויים מפעלי תעשייה כדוגמת "פקר פלדה", "טבע" ו"סימונס" ובאזורים החדשים יותר המרכז של ערוצי הלוויין "yes", ואזור המיועד להיי־טק (תעשייה עתירת ידע) ובו למשל משרדיה של חברת התוכנה "יעל".
אזורי המסחר נמצאים לאורך רחובה הראשי של כפר־סבא, רחוב ויצמן, במרכז הקניות בסמוך לכיכר העיר, "קניון ערים", ובאזורי התעשייה שם הוקמו בשנים האחרונות קניונים וחנויות ענק.
[עריכה] תחבורה
כפר־סבא מצויה בין שני צירי תחבורה עיקריים. כביש מספר 4 ממערב וכביש חוצה ישראל (כביש מספר 6) ממזרח. בין שני צירים אלה יסלל כביש רוחב שמספרו 531 שייאפשר כניסה נוחה לתוך העיר.
בתחילת המאה ה-20 הגיעה הרכבת למזרח כפר־סבא, אך עקב תחזוקה לקויה של הקו הופסקה תנועת הרכבות (בדומה למה שהתרחש בקו הרכבת ת"א-ירושלים).
בתחילת המאה ה-21 פורקה מסילת הרכבת באזור כפר סבא ונבנתה מחדש. לאורך המסילה הוקמו שתי תחנות, שתיהן בתחום השיפוט של הוד השרון בקרבת תחום השיפוט של כפר סבא. תחנת "כפר סבא-הוד השרון" בקצה רחוב נורדאו בכפר סבא ותחנת "כפר סבא (סוקולוב)" ברחוב סוקולוב בקטע המחבר בין שתי הערים.
למרות התכנון העירוני שנועד למנוע צפיפות יש כיום בכפר־סבא מצוקת חנייה בחלק קטן מאזורי המגורים הסמוכים לאזורי המסחר המרכזיים, ובאזורי המסחר במרכז העיר. העירייה נקטה בשורת צעדים שכללו הקמת חניונים והגבלת חנייה ברחובות מסוימים באזורי מגורים לדיירי האזור בלבד, אך צעדים אלה לא הועילו לפתרון יסודי של הבעיה.
[עריכה] אתרים עיקריים
- קריית ספיר – במקום מצויים:
- מוזיאון ארכאולוגי פעיל - ממצאים ארכאולוגיים וקטעים מרצפות פסיפס שנמצאו בחפירות באזור כפר־סבא . המוזיאון מפעיל גם את הגן הארכאולוגי בתל כפר-סבא העתיקה (שכונת הדרים בכ"ס), שם נערכת פעילות ייצור שמן והפקת יין במתקנים משוחזרים.
- אולם הראשונים - חדר תצוגה שבו ניתן לראות תעודות וקטעי עיתונות, המציגים יחדיו את סיפורה של המושבה כפר-סבא. צילומים מוגדלים של ראשוני כפר-סבא מרוכזים באמצע החלל.
- הח'אן – מבנה שהוקם בשנת 1906 ונהרס שלוש פעמים. כיום יש בו משרדים של עיריית כפר־סבא. בסמוך לו שני עצי אקליפטוס שניטעו לפני כ-100 שנה והבאר הראשונה של כפר־סבא.
- גן הזיכרון – במתחם נמצאים גם בית הקברות הצבאי וחלקת קבורה לחללי הגירוש הטורקי - פליטי תל אביב, שרובם נקברו אלמונים.
- האנדרטה לנופלי קלקיליה – אנדרטה לזכר 18 חיילי צה"ל שנהרגו בפעולת התגמול שהתבצעה ערב מלחמת סיני בלילה של ה-11 באוקטובר 1956. בפעולה פוצצה משטרת קלקיליה, אך כוח החסימה של הצנחנים שהתמקם על התל של חירבת צופין התגלה על ידי הירדנים וכותר, ובניסיון לחלצו נפלו קורבנות רבים משני הצדדים. האנדרטה הוקמה בכניסה לאזור התעשייה.
[עריכה] ראשי העירייה
[עריכה] ראשי מועצה
- אליהו אוסטשינסקי (1937 - 1939) – מוותיקי האיכרים במושבה. כיהן כנשיא המועצה הממונה של כפר־סבא ללא זכות הכרעה.
- אברהם קרן (קירכנר) (1939 – 1951) – נציג הסתדרות העובדים.
- מרדכי סורקיס (1951 – 1962) – נציג מפא"י.
[עריכה] ראשי העירייה
- מרדכי סורקיס (1962 – 1965) – נציג מפא"י. סורקיס שכיהן כראש מועצה וכראש העירייה הראשון של כפר־סבא. פרש ממפא"י בשנת 1965 והיה מראשי רשימת רפ"י. מעשה זה לא התקבל בעין יפה בקרב תושבי העיר. לא עמדה לסורקיס זכות ראשונים והוא נכשל בבחירות לעירייה שנערכו בשנת 1965.
- זאב גלר – (1965 – 1982) נציג מפא"י. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של כפר־סבא. נפטר בחטף במהלך כהונתו.
- יצחק ולד (1982 – 2003) – נציג מפלגת העבודה. החליט לא להשתתף בבחירות 2003.
- יהודה בן חמו (2003 - ) – זכה בראשות העירייה בסיבוב בחירות שני.
[עריכה] ערים תאומות
דלפט,הולנד, מאז 1968.
ויסבאדן,גרמניה, מאז 1979.- מילהיים על הרוהר,גרמניה, מאז 1993
סאן חוזה,קוסטה ריקה, מאז 1995
בית ג'ן , ישראל, מאז 2006
[עריכה] לקריאה נוספת
- עיר לחיות בה: כפר־סבא בת 100 – מרדכי נאור, משרד הביטחון-ההוצאה לאור 2002 (רוב המידע בערך נלקח מספר זה).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ערך מומלץ |
| ראשי המועצה המקומית: אליהו אוסטשינסקי | אברהם קרן | מרדכי סורקיס ראשי העירייה: מרדכי סורקיס | זאב גלר | יצחק ולד | יהודה בן חמו |
 |
|
| ערי השרון | הוד השרון · הרצליה · חדרה · טייבה · טירה · כפר סבא · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · רמת השרון · רעננה |
| מועצות אזוריות | מועצה אזורית עמק חפר · מועצה אזורית לב השרון · מועצה אזורית חוף השרון · מועצה אזורית דרום השרון |
| מועצות מקומיות | אלפי מנשה · זמר · אבן יהודה · אליכין · כפר קאסם · כפר יונה · פרדסייה · צורן-קדימה · תל מונד · כפר שמריהו · ג'לג'וליה |
|
|
||
| ערים | הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · לוד · מודיעין · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה |
 |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה · אליכין · אלעד · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גבעת שמואל · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · זמר · כוכב יאיר · כפר ברא · כפר יונה · כפר קאסם · מזכרת בתיה · סביון · פרדסייה · צורן-קדימה · קריית עקרון · שוהם · תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד | |
| ועדי רובע עירוניים | נוה מונוסון | |
