טבעות הכוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טבעות הכוח הן המפתח לעלילה של הספר שר הטבעות, אחת מיצירותיו האדירות של הסופר ג'ון רונלד רעואל טולקין, ומופיעות גם בספריו ההוביט והסילמריליון.

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

אם כי שלושת הספרים מתארים תקופות שונות, הם קשורים לעולם אחד, ולאותם גיבורים (או לצאצאיהם).

בלריאנד, המחוז המערבי של הארץ התיכונה, נחרבה לגמרי בעידן הראשון. רוב העלפים שהצליחו לשרוד עקרו למערב הנשכח, לארץ ולינור האגדית. אבל היו שעברו למחוז חדש, צמוד לבלריאנד החרבה - לאריאדור (Eriador). שם הם חיו בשלווה, ופגשו באחיהם העלפים אשר נפרדו מעליהם לפני שנים רבות. במחוז זה חיו גם כמה עדות בני אדם נחותים, הוביטים (שחיו בבדידות ובניתוק מן העולם החיצון, במקום הנקרא "הפלך"), וגמדאים, אשר חיו לרוב באמצע כל המחוז ההוא - במעמקי הרי האובך, שם נמצאת מצודתם הראשית - מוריה (Morya). במחוז חיו גם אורקים - בפיזור, כי לממשלת האופל עדיין לא הייתה כתובת, מאז הושמדה בעידן הראשון. יצירי זדון רבים היו בארץ ההיא, ביניהם טרולים מסוגים שונים (טרולי הרים, טרולי יערות, וכו'..), ווארגים, סוג של זאבים אשר היו מתועבים וגדולים מאוד ביחס לזאבים שאנו מכירים.

תוכן עניינים 1 חישולן של הטבעות 2 עשרים טבעות הכוח 2.1 הטבעת האחת 2.2 שאר הטבעות 3 שלוש טבעות העלפים 4 שבע טבעות הגמדאים 5 תשע טבעות בני האדם 6 קץ השפעתן של טבעות הכוח

[עריכה] חישולן של הטבעות

כאשר הימים היו עדיין שקטים, החל לפעול סאורון, שהיה מיא, אשר למד רבות מאל הרוע של העידן הראשון. סאורון נשכח מאז הסתיים העידן הראשון, ולכן היה יכול לבוא בצלם טהור, נאה ובעל חוכמה גדולה, וכינה עצמו אנטר (Anatar), שר המתנות. הוא הציע את עזרתו לעלפים, כי העדיף אותם על פני שאר גזעי הארץ. שכן, העלפים הם הגזע הנעלה. אבל מיד היו שערערו בו, והוא עורר אצלם חשדות; ביניהם גיל-גלד, המלך העליון על עלפי הארץ-התיכונה, האדון אלרונד חצי-עלף, וקירדן חרש-הספינות, הוא השר הגדול של עלפי הנמלים, וראש הנמלים האפורים (Mitlond) שבקצה אריאדור - אליהם באים העלפים לעיתים קרובות וחוצים את הים למערב לבלי שוב. אבל בשונה מאלה שחשדו, היו שקיבלו אותו ברצון רב, כי השתוממו מחוכמתו והאמינו כי תרומה גדולה הוא יכול לתת. בין אלה היה קלברימבור (Celebrimbor), שהיה מצאצאיו של פאנור (Feanor), אדיר כל העלפים אי-פעם, אשר מת בימי-קדם. קלברימבור בעצמו ירש מפאנור את תבונת-הכפיים, והיה למחשל וחרש מתכות ידוע בקרב העלפים, ואף בקרב הגמדאים.
והנה, באותם ימים חושלו 19 טבעות הכוח המדוברות; שאת רעיון יצירתן הגה סאורון, באומרו כי כך יתעצמו כוחות העלפים, וכך תשמר הדרתם הנשגבת; ובעצם, להבנתם, בטבעות הללו יהיה הכוח למשול בכל הארץ התיכונה, וכך יוכלו העלפים להדוף את פגעי הזמן ולעצור את השתנותה של הארץ התיכונה, דבר שבני-האדם אוהבים, אך העלפים שונאים (זאת בגלל היותם בני-אלמוות). למעשה, הן חושלו בחוכמת העלפים, אבל קלברימבור לבדו היה היחיד שידע את סוד יצירתן בקרב כל העלפים. מלבד זאת, סאורון היה מי שהנחה את העלפים ביצירתן, וידע את כל אשר עשו - כאילו היה זה צופן סודי שאותו ניצל לבסוף לרשעותו. כי בעוד שטבעות הכוח חושלו, והיו לתפארת העלפים והדרתם, סאורון יצר בחשאי עוד טבעת כוח אחת, והיא הגדולה מבין כולן, כי בה הוא יצק את אכזריותו ואת רצונו, וכביכול מכר למענה את נשמתו. כך בעיקרו של דבר, קיבלה הטבעת רצון משלה, המסור אך ורק לאדונה סאורון, אשר יצר אותה באש הר הדין, הנמצא בלב ארץ מורדור (Mordor, ממלכת הצללים - ממלכת סאורון).

[עריכה] עשרים טבעות הכוח

[עריכה] הטבעת האחת

בעזרת "הצופן" של טבעות הכוח, טבעת סאורון - המכונה הטבעת האחת או הטבעת השליטה - קיבלה את היכולת לשלוט על כל טבעות הכוח; כיוון שהן היו כפופות לרצונה. כך פועלת תוכניתו של סאורון, לקבל את כל טבעות הכוח לידיו ולמסורן לגזעי הארץ התיכונה, ובכך למשול בכולם ולהפוך את עצמו לאל גדול; כי נאמר שבטבעות הללו שכנו הכוח והעוצמה למשול בכל ממלכות הארץ התיכונה.

על טבעת זו נכתבה באותיות העלפים, אך בנוסח הלשון השחורה של מורדור (המדוברת בפי אורקים), הכתובת הבאה:

"טבעת אחת למשול בכולן, טבעת אחת למצאן,

טבעת אחת להשיב את כולן, באופל לכבלן."

קסמה הידוע ביותר של הטבעת הוא הכמיהה שהיא יוצרת בלב האנשים, לענוד אותה. אבל כמו שאר טבעות הכוח, הטבעת האחת מכפילה את כוחו של העונד אותה, עד לעוצמה כבירה. אולם בטבעת זו קשה לשלוט, כי רק לאדונה סאורון היא תציית. כפי שאמרה גלדריאל לפרודו, בספר שר הטבעות, כי רק מי שמסוגל לשלוט על רצונותיו ולהבין את תכליתו, יוכל להבין את קסם הטבעת ולהשתמש בו. אבל גם היא, וגם פרודו, ורוב אלה אשר מכירים בטבעת, ידעו כי מסוכן ביותר לענוד אותה; הרי שבהתחלה העונד ישלוט בה, אך לאחר זמן קצר היא תשלוט בו ותגרום לו להתדרדר לאופל. ואם העונד יהיה עצום מלכתחילה, כמו גלדריאל, הוא עלול אף להתעצם כאחד האלים (מוסדות הארץ) בעונדו את הטבעת, ולהביא תוהו ובוהו - כאשר היא השתוקקה לענוד אותה, ומנעה זאת מעצמה.

[עריכה] שאר הטבעות

העלפים, בעונדם את הטבעות, יכלו לחוש בסאורון, העונד את הטבעת השליטה, ולדעת את מחשבותיו, והרגישו כי הוא מנסה לשלוט בהם. בהיותם מהירי-הבנה, מיד השליכו מאצבעותיהם את הטבעות. בעת ההיא פרצה מלחמה בין משרתי סאורון לבין העלפים, וארגיון עיר חרשי העלפים, שנוסדה ליד הר מוריה, נחרבה, וקלברימבור נספה. שלוש מהטבעות הצליחו האלפים להציל, ואת שאר שש עשרה הטבעות חילק סאורון בין הגזעים, עוד בעת העידן השני.

[עריכה] שלוש טבעות העלפים

טבעות אלה, האחרונות מבין ה-19 והאדירות מביניהן, היו בעלות סגולות שאין לאחרות. בהחלטה אחת גמרו אומר העלפים להסתיר את הטבעות ההן במסתור עמוק, אצל החכמים והאדירים שבקרב העלפים. כך נקראו השלוש "טבעות העלפים", והן היו נניה (Nenya), טבעת המים בעלת אבן האחלמה; נריה (Narya), טבעת האש בעלת אבן האודם; וויליה (Vilya), טבעת האוויר בעלת אבן הספיר.

מעטים מבין העלפים ידעו מי מחזיק בשלוש, וגזעים אחרים כלל וכלל לא ידעו. רק בסוף העידן השלישי, ותחילת הרביעי, התגלו הדברים: טבעת האחלמה נשתמרה בידי גלדריאל, גבירת לורין (Lorien), היפה שביערות הארץ התיכונה. מלכת עלפי היערות הייתה, רעיית קלבורן שהיה בן מלוכה של ממלכת דוריאת (Doriat) אשר נהרסה בעידן הראשון. גלדריאל עצמה הייתה מן הנולדור (על אף שיערה הזהוב), וזכרה את יום ולינור שלפני היות הימים. היא הייתה האדירה והנאווה מכל העלפים אשר נותרו בארץ התיכונה. וכוחה אכן היה עצום, כאחת המיאר הנחותים ביותר, עד כי היא בעצמה, בכוח קסמה, הפילה את חומות וצריח דול גולדור (Dul Goldur) שביער-אופל, וטיהרה את המקום מרוע, לאחר שצבאות לורין פשטו שמה. בלורין, השתמשה גלדריאל בנניה על-מנת להשכין את אותו הקסם השוכן בארץ ולינור - הקסם שיהדוף את פגעי הזמן, וכל כל עלפי לורין יחיו במצב השמור והבלתי-משתנה, שאותו הם אוהבים.

טבעת הספיר הייתה בידי אלרונד חצי-עלף, שהיה אדון ימלדריס (Imladris), המכונה גם ריבנדל (Rivendel). מקום קסום כיער לורין היה, אף כי הוא לא היה יער, אלא מעין עיר בלב עמק מלא נהרות ונחלים ומפלים, וחורשות מסביב. שם חיו הנעלים שבעלפים, אשר היו ביניהם שזכרו את ימי קדם. האדון אלרונד בעצמו היה אשף מרפא, עלף חכם להפליא, אשר נולד בסוף העידן הראשון. בדמו זרם גם דמם של מיאר, ושל בני האדם. בשונה מאחיו, אלרוס, בחר אלרונד להישפט עם גורלם של העלפים, ועל כך קיבל חיי אלמוות. מן הראוי לציין כי בתחילה הייתה טבעת הספיר בידיו של גיל-גאלאד (Gil-Galad), מלך עליון על העלפים וקרוב משפחה של גלדריאל, וכאשר נפטר בסוף העידן השני, עת שסאורון הובס לזמן-מה, נמסרה הטבעת לאלרונד.

הטבעת האחרונה, טבעת האודם, הייתה החשאית מכולן, אולם לבסוף נתגלה כי קירדן שמר עליה זמן מה עד בואם של האיסטרי (הקוסמים המסתוריים שבמוצאם הם מיאר מן המערב). כאשר באו, התיידד קירדן עם מיתרנדיר, הידוע בכינויו גנדאלף האפור, אחד מן האיסטרי. לפיכך החליט קירדן למסור לו בחשאי את טבעת האודם, אשר אצלו תהיה בטוחה יותר.

[עריכה] שבע טבעות הגמדאים

שבע טבעות מסר סאורון לשבעת מלכי הגמדאים, אשר כמעט ולא הושפעו מכוחן של הטבעות, אך גם במעט שעבר עליהם הייתה תועלת לסאורון - כיוון שבכך גברה תאוותם של הגמדאים לכסף וזהב, בעוד קודם לכן הם כמעט ולא אהבו את החומרים ההם, אלא אהבו מתכות אחרות נפוצות יותר. כעת הם הם היו מסוגלים לצאת במלחמה נגד גזעים אחרים, ואף לערוך מלחמות אחים, רק כדי לצבור אבני חן וכסף וזהב למצבוריהם.

[עריכה] תשע טבעות בני האדם

תשע טבעות ניתנו לבני האדם מממלכה אחת בצפון - היא אנגמר. תשעת בני האדם ההם היו לוחמים גדולים ומכשפים אדירים. בראשם עמד המלך-המכשף של אנגמר, האחד אשר עליו נאמר כי אין גבר אשר יוכל להורגו. תשע הטבעות העניקו להם חיי נצח, ובתמורה לכך הם שילמו בהתדרדרות לאופל, עד כי נהפכו לרואים-ובלתי-נראים, כיצירים מעולם הצללים. הטבעות כה הרעילו את לבם עד כי הם נהפכו למשרתיו הגדולים והראשיים של סאורון, העובדים בשביל הטבעת האחת. הם כונו אולירי (Ulairi) בלשון העלפים, ונאזגול (Nazgul) בלשון השחורה, המדוברת בפי האורקים; ופירוש המילים ההן הוא "רפאי הטבעת". היו שכינו אותם תשעת הפרשים השחורים.

לבסוף שבו רוב טבעות הכוח של הגמדאים ושל בני האדם לידיו של סאורון, וחלקן הושמדו כליל (נאמר כי דרקונים בלעו אותן). אבל השפעתן מעולם לא פגה בשנים ההן, עת שטבעות העלפים נשמרו היטב אצל החכמים, ואלה תמיד חשו בסאורון, וידעו לבסוף על שובו, והיו מבין האחדים שצפו בצלמו האחרון - "העין".

[עריכה] קץ השפעתן של טבעות הכוח

השפעתן של טבעות הכוח פגה כאשר פרודו בגינס, ההוביט מן הפלך, הצליח להשמיד את הטבעת האחת. מיד הושמדו תשעת רפאי הטבעת (למעשה, שמונה מהם, כי האחד האדיר מכולם מת עוד בטרם), וסאורון בדמות העין איבד את כל כוחותיו ונהפך לרוח אבודה בלב הישימונים. כפי שנחזה, איבדו שלוש טבעות העלפים את כוחותיהן ואת קסמן האדיר. מעט צער בא על העלפים כשכל זה קרה, אך הם התכוננו לכך כיוון שידעו כי טבעות הכוח כפופות לטבעת השליטה. מיד כאשר תם כוחן של השלוש, יצאו עונדיהן לנמלים האפורים, והיו מבין אחרוני העלפים שעזבו את הארץ התיכונה וחצו את הים אל המערב הנשכח.