העיקרון הפיטרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העיקרון הפיטרי מתאר עיקרון על פיו כל עובד מוצלח יקודם בסופו של דבר עד לרמת היכולת הגבוהה ביותר שלו וקידום נוסף מעלה אותו לרמה אחת מעל רמת היכולת הגבוהה ביותר שלו. את העיקרון פירסם לורנס ג'יי פיטר בשנת 1969 בספרו "העיקרון הפיטרי", העוסק בהירארכיה.
העיקרון הובא בצורה הומוריסטית בספרו של זה. העיקרון המרכזי הוא:
- בהירארכיה, כל עובד נוטה לקבל קידום עד לרמה של אי כשירות.
העיקרון יוצא מנקודת הנחה כי עובדים מקודמים במהלך עיסוקם בארגון ועולים בשלבי ההירארכיה, על בסיס הצלחותיהם בארגון (אך כמעט ולא קורה מצב הפוך, בו יורד עובד שלב). ההנחה השנייה של העיקרון היא כי כל שלב בהירארכיה הארגונית דורש כישורים אחרים (לדוגמה, מכונאי זקוק למיומנות טכנית גבוהה, בעוד שאחראי המכונות זקוק למיומנות ניהול).
ככל שכישוריו של עובד גבוהים יותר, כך סיכויו לקבל קידום גבוה יותר אף הוא. לאחר שהעובד מקנה לעצמו רמת כשירות גבוהה, הוא מקודם, אף על פי שכישוריו לאו דווקא מתאימים לתפקידו החדש.
ארגונים מנסים להתמודד בתופעה בצורה הבאה: הם נמנעים מלקדם עובדים עד אשר הללו יוכיחו כי יש להם את היכולת להצליח בתפקיד הבא. התוצאה - עובדים מסורים לעבודתם הנוכחית לא יקודמו עבור מאמצם, אך עם זאת יכולים לקבל העלאה בשכר במקום זאת.
