ויקיפדיה:אמינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שאלה שמטרידה את קוראי ויקיפדיה היא מידת אמינותו של המידע המופיע בה. האם אפשר שאנציקלופדיה חופשית, כזו שנכתבת על ידי מאות ואלפי גולשים, רבים מהם אנונימיים, יכולה להיות אמינה? האם ייתכן שאנציקלופדיה שנכתבת על ידי חובבים, ואין איש המקבל תשלום תמורת כתיבתה, יכולה להיות אמינה? ננסה לתת תשובה מפורטת לשאלות אלה.

[עריכה] בעיות אחדות של אמינות

[עריכה] אמינות העובדות

ב-21 בספטמבר 2004 הופיעה בעיתון "הארץ" ידיעה שבה נאמר "שעון הקיץ פעל השנה במשך 165 יום, כנהוג בשנים האחרונות". "ידיעות אחרונות" לעומתו, טען ששעון הקיץ התקיים השנה במשך 168 ימים. האם אתם נוהגים להצליב ידיעות בין עיתונים כדי להגיע לחקר האמת? מהי האמת במקרה זה?

גם אירועים שהחרידו את המדינה כולה אינם זוכים לדיווח אמין. על פי מעריב, בכתבה במלאות עשרים שנה לאסון הבונים, עשרים ואחת נפשות אבדו באסון זה. הארץ נקב במספר של 23 הרוגים. דיווח מדויק יותר נמצא בערך בוויקיפדיה (ראו גם בדף השיחה)

"עיתונים", אנו שומעים אתכם אומרים, "אינם מקור מידע אמין, אנחנו מדברים על אמינות של אנציקלופדיה". נעבור, אם כן, למקורות מידע שלהם מיוחסת אמינות גדולה יותר.

המעיין באנציקלופדיה העברית, המקור הסמכותי ביותר בשפה העברית, יגלה שאת הכמיהה לסמכות קשה להשביע. בערך "חמשה-עשר בשבט" נאמר "נתן העזתי תיקן בספר 'חמדת ימים' סדר מיוחד", אך בערך "נתן העזתי" נאמר אודות ספר זה "אין כל יסוד לדעה כי מחברו היה נתן העזתי עצמו". תקלה חמורה יותר קרתה בכרך מילואים ג' של האנציקלופדיה, שבו מופיע הערך "דן, אמיר" העוסק במי שעמד בראש בית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן היה רקטור האוניברסיטה, פרופ' דן עמיר. לא רק שהתבלבלו בין שם המשפחה לשם הפרטי, אלא אייתו את שם המשפחה בשגיאת כתיב. אין כל תקווה שאדם המתעניין בפרופ' עמיר יגיע אל הערך העוסק בו.

גם האנציקלופדיה בריטניקה, הנחשבת לאמינה מאוד, נמצאה אמינה במידה דומה לוויקיפדיה האנגלית במחקר שערך כתב העת המדעי היוקרתי Nature. המחקר ערך בדיקה יסודית של 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, אשר איתרו כמות דומה של טעויות בשני המקורות.

הקטע הבא, שהופיע בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 3.9.04, מלמד משהו על שבריריותה של האמינות במקורות מודפסים:

האם אנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת מבטיחה ניקיון מטעויות בזכות התגברות מהירה על חוסר גמישותו של הספר המודפס? לא תמיד. נביא דוגמה מאנציקלופדיה ynet שמראה שגם בה יש בעיות אמינות. בערך "רנד, איין" נכתב:

עם הגיעה לשם, שינתה אליסה רוזנבאום את שמה לאיין רנד. מקור שם המשפחה החדש שבחרה לעצמה, נעוץ בסוג מכונת הכתיבה שבה השתמשה - "רמינגטון רנד".

סיפור נחמד, שמוסיף מעט לחלוחית לאנציקלופדיה היבשה מטבעה. למרבה הצער, הסיפור מוכחש כליל על-ידי "מכון איין ראנד" (ובסופו של דבר תוקן גם הערך ב-ynet).

ניתן לטעון שדוגמאות אלה הן בגדר אנקדוטות, אך יש להביא בחשבון שהן התגלו באקראי, ולא מתוך מאמץ שיטתי לגלות טעויות במקורות מידע אלה. כמדגם לא מייצג די בהן כדי להראות שקריאה של מקור מידע, גם כזה שלכאורה אמינותו אינה מוטלת בספק, חייבת להיעשות בגישה ביקורתית, ולא תוך מתן אימון עיוור.

דוגמאות אלה מצביעות על בעיות מהותיות בספר המודפס ובאנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת. הצגתן של הבעיות לא באה לשלול את השימוש במקורות מידע אלה - הם עדיין מקורות מצוינים, אלא להראות שהעולם רחוק מחלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין.

[עריכה] כתיבה מוטה

לא נעים לחשוף את עובדות החיים העצובות, אבל כל טקסט שאתם קוראים, בכל מקור מידע, נכתב מתוך עמדה מסוימת. כאשר עיתון, למשל, יוצא בכותרת ראשית על כוונת האוצר לחלק מאה שקל לכל פועל, זו אינה עובדה, זה אינו מידע אמין, אלא זו מניפולציה שעושה האוצר באמצעות העיתון כדי ליצור בעם אשליה שאנו הולכים לעולם שכולו טוב במציאות שרחוקה מכך. כמובן, גם כאשר מדברים על "הגזירות הכלכליות האיומות" או כאשר תוקפים את העמדתו לדין של קצין משטרה הנמצא בקשר רב שנים עם כתב העיתון, זה איננו טקסט מאוזן. בדרך כלל הטקסטים שאנו קוראים מוטים פחות, אך ברור שכל טקסט, גם כאשר כתיבתו לא היתה מגמתית מלכתחילה, אלא נכתב מתוך כוונה להיות אובייקטיבי, משקף את תפיסת עולמו ואת תרבותו של הכותב.

בנוסף להטיה לא מודעת זו, קימת גם הטיה משיקולים עסקיים. הוצאה לאור של עיתון, של ספר ושל אנציקלופדיה מושפעת פעמים רבות גם משיקולים עסקיים - ההוצאה לאור היא פעילות עסקית, שעליה להיות כדאית מבחינה כלכלית. פעמים רבות נעשית הפרדה בין השיקולים המערכתיים לשיקולים העסקיים, מתוך כוונה לשמור על המוניטין של המוצר, אך לעתים מטשטש קו הגבול.

שיקול עסקי, שהוא כורח המציאות, ניכר גם בעריכתה של האנציקלופדיה העברית: האות א' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה ששה וחצי כרכים (כ-30% ויותר של מספר הכרכים המתוכנן בתחילה!). גם אם נתעלם מהערך הגדול ביותר באות א', "ארץ-ישראל", שמוקדש לו כרך שלם, נגלה שגודל זה של האות א' נובע לא ממשקלה היחסי באלפבית העברי, אלא משקף את ההתלהבות הראשונית, שבה ניסו העורכים לשקף באנציקלופדיה את כל הידע האנושי. כאשר התברר שבהתעמקות כזו ובקצב כזה לא תסתיים הפקת האנציקלופדיה, הוחלט לצמצם את מידת השלמות שלה.

ידיעת קיומן של הטיות מביאה להבנה שכל קריאה, של כל מידע, צריכה להיות ביקורתית. האשליה שיש מקור מידע סמכותי ואמין באופן מוחלט אינה שונה מאשלייתו של היען הטומן ראשו בחול (כך לפחות מספרים עליו).

[עריכה] קישורים שבורים

אחת החוויות היותר מתסכלות המזומנות למעיין באנציקלופדיה היא בעית הקישורים השבורים. גם באנציקלופדיה המודפסת יש קישורים רבים, בצורת הפניה לערכים אחרים, וגם בה נופלים לעתים שיבושים. דוגמה מהאנציקלופדיה העברית: בערך "אוסטרקודרמים" ישנה הפניה (ע"ע-עיין ערך) ל"ציקלוסטומים". קורא שיטריח עצמו לכרך שבו אמור להיות ערך זה לא ימצא אותו - הוא אינו קיים. את המידע ניתן למצוא ב"עגלי פה" (עגולי פה בכתיב החסר שנוהג שם), אך מי חכם וידע זאת?

מלבד התסכול שהוא גורם, קישור שבור פוגע גם באמינות של האנציקלופדיה.

[עריכה] הודאה בטעות

לעיתון יומי מיוחסת אמינות פחותה מאשר לספר, אך בנקודה אחת מציג העיתון יתרון: פעמים רבות מפרסם העיתון הודעה ובה תיקון טעות (האתר Regret The Error מוקדש כולו להצגת הודעות חרטה כאלה). בתיקון טעות מסוג זה יש בעיה קלה: במקרה הטוב הוא מתפרסם למחרת פרסום הטעות, כך שלא בהכרח מגיע תיקון הטעות לידיעתם של אלה שקראו את הטעות. מצב זה עדיף, בכל אופן, ממצבם של ספרים, שרק לעתים רחוקות ביותר מצורף אליהם דף של תיקון טעויות שנפלו בספר. לעתים מתוקנות טעויות במהדורה הבאה של הספר, אך עד לפרסומה חולפות שנים שבהן נמכר הספר השגוי, והטעויות שבו הולכות ומתקבעות. כידוע, מכונית שנמצא פגם בייצורה נקראת למוסך לתיקון, ומוצר מזון שנמצא כפגום מוסר מיד מהמדפים, אך איש אינו נוהג כך ביחס לספר שנפלו בו טעויות: מכירת הספר נמשכת כאילו דבר לא קרה.

דוגמה לכך היא הספר "כל מקום ואתר", שבהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור וכרטא, שלהלן מוצג קטע קטן מתוכו, בשתי מהדורות, העוסק בשאלה מיהו "סטון" שעל שמו קרויה קריית טלז-סטון:

מהדורה שביעית, 1980

מהדורה שמינית, 1985

ב-18 בינואר 2005 פרסם "מעריב" את הידיעה מת באנציקלופדיה, חי במציאות, המספרת כי באנציקלופדיה "אביב חדש" מצוין כי האמן פנחס כהן-גן נפטר בשנת 1999, בעוד הוא חי וקיים. המו"ל התנצל והבטיח כי "הדבר יתוקן במהדורה הבאה", אך בכך יש תועלת מעטה. במשך שנים אחדות ימשיכו קוראי האנציקלופדיה לדעת כי כהן-גן מת, בעוד הוא חי וקיים.

תמיהה גדולה מעוררת הטעות שנפלה באנציקלופדיה העברית בעניין מקום הולדתה של לאה גולדברג. הטעות נפלה בכרך י' של האנציקלופדיה, אך לא תוקנה בכרך "מילואים ב" ואף לא בכרך "מילואים ג" שלה. טעות זו מופיעה גם באנציקלופדיה "יבנה לרוס". מצב זה מעמיד את האנציקלופדיה המודפסת, על שלל המומחים שעורכים אותה, במצב מביך למדי.

[עריכה] יסודות אמינותה של ויקיפדיה

[עריכה] האם יש בקרה בוויקיפדיה?

השוללים את אמינותה של ויקיפדיה מבססים את עמדתם בעיקר על היעדר בקרה, לכאורה, שהרי מדובר באנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכול לערוך אותה. גישה זו רחוקה מהאמת, משום שבוויקיפדיה מתקיים מנגנון בקרה מפותח ביותר, שאמנם אינו פורמלי, אך די בו כדי לתת בקרה נאותה.

כל דף בוויקיפדיה נערך פעמים רבות, כאשר כל עורך מבקר את דברי קודמיו, כולם או חלקם. מעקב מיוחד נערך אחר מאמרים שנערכו מעט, משום שאלה חשודים במיוחד ככאלה שלא עברו בקרה מספקת.

ויקיפדים אחדים מקדישים חלק ניכר מזמנם לבקרת השינויים הנערכים בה, ולרשותם עומדים כלים לאיתור מהיר של השינויים האחרונים. רבים אחרים מתמקדים בבקרת שינויים בתחום הקרוב ללבם.

ישנו הבדל בולט אחד בין בקרת האיכות בוויקיפדיה לזו הנעשית במקומות אחרים: הבקרה בוויקיפדיה נעשית בדיעבד, לאחר שהשינוי פורסם, ואילו בספר המודפס ובאנציקלופדיה הממוסדת הבקרה נעשית מראש, לפני הפרסום. הבדל זה הוא פחות מהותי ממה שמשתקף בקרב החוששים לאמינותה של ויקיפדיה, ותורם לשקיפות (ראו הרחבה להלן) שלה חשיבות רבה.

[עריכה] קהילת כותבים עירנית המלבנת בהתלהבות את הפרטים

האמינות של ויקיפדיה יקרה ללבם של הכותבים הקבועים בה, והם משקיעים מאמץ לא מבוטל בבירור אמינותו של כל פרט. ראו, למשל, ויכוח סוער אודות אמינותו של פרט שנכתב בה. העובדות מדברות בעד עצמן: עיון בוויקיפדיה העברית מראה אלפי ערכים באיכות ראויה לציון, כולל ערכים בנושאים שנויים במחלוקת. איכות זו ממשיכה להשתפר בהתמדה, משום שכל ערך זוכה לעריכות נוספות (וערכים שנערכו מעט מדי זוכים למעקב מיוחד).

את יתרונו של הדיאלוג הערני המתנהל בוויקיפדיה נמחיש באמצעות דוגמה אחת. תוך כדי גלישה בגרסת האינטרנט של "האנציקלופדיה בריטניקה" (www.britannica.com) הגענו לערך העוסק באברהם בר חייא, שזו תחילתו:

ההדגשה בקטע מופיעה במקור. הבריטניקה הולכת כאן על-פי התנ"ך של המלך ג'יימס, שבו המילה "נשיא" מתורגמת בכל המקומות כ- Prince. אף שהבריטניקה נתלתה באילן גדול, ברור שהשימוש במילה Prince מטעה את הקורא הסביר, שמבין את המילה כ"נסיך". נסו לקיים דיאלוג עם עורך הבריטניקה בנושא זה, נסו לקיים על כך דיאלוג בוויקיפדיה, ואמרו בעצמכם, מי מהיר יותר לתקן, בריטניקה או ויקיפדיה?

דוגמה נוספת, הממחישה את יתרונה של קהילת ויקיפדיה העולמית, ניתנת בערך הנינג פון טרסקו (Henning von Tresckow). ערך זה נשא תחילה את השם הנינג פון טרשקוב, לאחר שכותבו הסתמך על ספרים שיצאו לאור בהוצאת "מערכות". בירור שנעשה ביוזמת כותבים בוויקיפדיה העברית (ראו שיחה:הנינג פון טרסקו), שבמהלכו נעזרו בקהילת ויקיפדיה הגרמנית, הביא לאיות הנכון.

[עריכה] כל קורא הוא גם מבקר

בביקורתם המתמדת של הכותבים הקבועים לא די. יתרונה של ויקיפדיה בתחום האמינות הוא הבקרה שמפעילים הקוראים, שכל אחד מהם הוא גם כותב, על המידע שנמצא בה.

דוגמה קטנטנה שמראה כיצד גולש אנונימי, שנתקל בטעות דפוס בוויקיפדיה, טרח לתקנה

דוגמה לעדכון תוכנו של ערך, גם הוא על-ידי גולש אנונימי

שיטה זו מאפשרת תיקון מיידי של טעות, ברגע שהיא מתגלה, ללא ביורוקרטיה. על הזמן הנדרש לתיקונן של טעויות באתרים שאינם "ויקי" ראו בשיחה:משה ארנס, שם מתואר אתר שייחס דעות "נאציות" (כשהתכוון לדעות "ניציות") למשה ארנס. פנייה לאתר לתיקון הטעות הניבה תוצאות רק שבוע לאחר הפנייה. זהו אולי היתרון המובהק של ויקיפדיה על-פני מקורות מידע אחרים, מודפסים ואינטרנטיים - תוחלת החיים הקצרה של הטעות. טעות במקור מודפס, ספר או עיתון, ממשיכה להתקיים לנצח - גם אם יצאה מהדורה חדשה ומתוקנת, גם אם העיתון פירסם תיקון טעות כעבור יומיים, לא בהכרח יגיע אליהם הקורא. בוויקיפדיה, עם שלל קוראיה ומבקריה, לטעות תוחלת חיים קצרה ביותר, וברגע שתוקנה, היא אינה קיימת יותר.

[עריכה] שקיפות

בתהליך הכתיבה של ויקיפדיה מתקיימת שקיפות כמעט מלאה. תהליך העריכה גלוי לציבור (באמצעות עיון בדף הגרסאות הקודמות), וניתן לגלות מה השינויים שנעשו במעבר מגרסה לגרסה. דפי השיחה מציגים את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכול הקורא לגלות האם התנהל ויכוח על המגמתיות של ערך מסוים. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לערך, בהשוואה למקורות מידע רגילים, שבהם מקבל הקורא מוצר מוגמר, שנוצר על-פי קונספציה מסוימת, מבלי שיידע דבר וחצי דבר על שיקולי העריכה שנילוו אליו (השימוש במלה "קונספציה" כאן אינו מקרי: אחת מנקודות הכשל הבולטות של אגף המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים היתה הגשת מידע מעובד וסופי למקבלי ההחלטות, מידע שלא שיקף את הלבטים שהיו בתוך האגף, ולכן הוקנתה לו אמינות מופרזת).

דוגמה יפה לתהליך היא הדף הזה, שניתן לראות את ההיסטוריה של השינויים בו ואת הדיונים אודותיו.

חשיבותה של השקיפות בולטת בערך לאה גולדברג. בעת כתיבתו בוויקיפדיה החלה התלבטות בעניין מקום הולדתה, לאחר שנמצאו שתי גרסאות: האחת אומרת קובנה והאחרת - קניגסברג (לפרטים ראו שיחה:לאה גולדברג). בין התומכים בקובנה נמצאו מקורות אמינים ביותר, ובראשם האנציקלופדיה העברית. ובכן, לאיזו גרסה להאמין? האם אתם נוטים להאמין לאנציקלופדיה העברית, לאנציקלופדיה יבנה-לרוס ולאתר הכנסת, שכולם מציגים את קובנה כמקום הולדתה? ובכן, רק בוויקיפדיה מוצגים שני מסמכים, בכתב ידה של לאה גולדברג, המציגים את שתי הגרסאות, וניתנת הבהרה מה הגרסה הנכונה. גם למקורות שנתנו את המידע הנכון על מקום הולדתה אין אמינות רבה, משום שללא הבהרה השוללת את הגרסה האחרת, אין לדעת מי משתי הגרסאות נכונה.

עניין דומה קרה בערך אלזה מורנטה. מקורות רבים וטובים, ובראשם אנציקלופדיה בריטניקה, קובעים שמורנטה נולדה ב-1918. מקורות אחרים טוענים שהיא נולדה ב-1912. קורא שייגש למקור יחיד לא יחוש בבעיה, אך אם יטרח יותר ויגיע לשני מקורות סותרים, לא יוכל להכריע מי מהם הוא הנכון, עקב חוסר השקיפות. בדף שיחה:אלזה מורנטה מוצגות שתי הגישות, ומובהר מדוע בחרה ויקיפדיה העברית דווקא את שנת 1912 כתאריך הלידה.

[עריכה] השחתה

הבדל מובהק בין ויקיפדיה, שכל אחד יכול לשנותה, ובין אנציקלופדיה קניינית, שרק לחברי המערכת שלה יש אפשרות לשנותה, הוא באפשרות להשחית ערכים. באנציקלופדיה קניינית בעיית ההשחתה אינה קיימת, ואילו בוויקיפדיה קל להשחית ערכים (אם כי השחתה זו היא עבירה פלילית בהתאם לחוק המחשבים). בניגוד לחשש הראשוני, בעיית ההשחתה של ערכים קיימים אינה כה חמורה, וניתן להתמודד אתה. ההשחתה הנפוצה היא כתיבת טקסט, בערך שאינו קיים, בנוסח "תכתבו כבר את הערך הזה, אני צריך להכין עבודה בנושא". מובן שצעד זה אינו מהווה פגיעה של ממש בוויקיפדיה, ובוודאי שאינו פוגע באמינותה. ניתן אפילו לראותו כסוג של מחמאה. השחתה נפוצה אחרת היא מחיקת חלק מערך או הכנסת משפט שטות לתוכו - השחתה כזו בולטת לעין. השחתה ממשית, כזו שלוקחת ערך קיים ומשנה בו פרטים נכונים לפרטים שגויים, כמעט ואינה קיימת, וכאשר היא נעשית היא מאותרת ומתוקנת, בדרך כלל תוך דקות או שעות ספורות. השחתה של ערך אחד, מצערת ומקוממת ככל שתהיה, רחוקה מלפגוע באמינות של אנציקלופדיה, שבה יש נכון לרגע זה 49,611 ערכים.

[עריכה] האם ויקיפדיה אמינה?

הבהרנו לעיל כי שאלת אמינותו של מקור מידע אינה עניין של חלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין, אלא מדובר בסקאלה של אמינות, והשאלה היא היכן נמצא מקור מידע מסוים בסקאלה זו.

המידע בערכים מסוימים בויקפדיה (ובפרט בקצרמרים) אולי אינו שלם, אך מושקע מאמץ רב כדי שמידע זה יהיה אמין ככל האפשר. התוצאה טובה לאין שיעור ממה שניתן לדמיין מתוך מחשבה על אופן יצירתה של האנציקלופדיה, ומפריכה רבים מהחששות של הספקנים.

גם בידך, הקורא, לעשות למען שמירת ויקיפדיה כמקור מידע אמין לא פחות מכל מקור מידע אחר. אם אתה משתכנע, מקריאת ערך בוויקיפדיה והצלבתו עם הידע האישי שלך ועם מקורות מידע נוספים (בהם כאלה שויקיפדיה מפנה אליהם, בהפניות המופיעות בסוף רבים מהערכים), שהערך אמין, די בכך; אם אינך משוכנע - פעל להעלאת אמינותו של הערך. זכור: קריאה אינה פעולה פסיבית, קריאה היא פעולה אקטיבית, ובוויקיפדיה היא פעולה אינטראקטיבית.