אברהם בר חייא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אברהם בר חייא, מתמטיקאי, אסטרונום, ופילוסוף יהודי שפעל במאה ה-12 בברצלונה שבספרד. בעברית נוסף לשמו תואר הכבוד "הנשיא", ובערבית ניתן לו תואר הכבוד "צאחב א-שרטה", שפירושו "מפקד המשמר".

אין ידיעות ברורות על חייו. על-פי המשוער חי בשנים 1065 עד 1136, אך יש סימנים לכך שחי לפחות עד 1145.

לאברהם בר חייא חלק נכבד בהפצת המדע הערבי בקרב היהודים והנוצרים, ובכך היה שותף לאחד השלבים החשובים בהתפתחות המדע באירופה. לפניו לא נכתבו ספרי מתמטיקה ואסטרונומיה בשפה העברית (חכמי ספרד בני זמנו כתבו בערבית), ולכן חידש אברהם בר חייא מונחים רבים במדע ובפילוסופיה, ובכך נמנה עם מניחי היסודות לכתיבה מדעית בעברית. על עבודתו החלוצית בהבאת המדע לשפה העברית כתב בפתח ספרו "יסודי התבונה ומגדל האמונה":

"ולא ברצוני נכנסתי ולא לכבודי להחזיק לי טובה, אבל רבים מגדולי דורי שאני חייב לקבל עצתם הביאוני בכל זה, מפני שלא היה בכל ארץ צרפת מהחכמות האלו ספר כתוב בלשון עברית, ועל פיהם העתקתים מספרי ישמעאל אל לשון הקדש כהשגת ידי".

את תרומתו הייחודית לכתיבה המדעית העברית העריך גד בן-עמי צרפתי:

"הוא האומן הראשון אשר הרחיב בשיטתיות את גבולות הלשון העברית, והנחיל לה מינוח מדעי, הבנוי רובו ככולו תיבות ושורשים עבריים, אשר לקחם מאוצר הלשון העברית המקורית, ומזג לתוכם את התוכן המיוחד של המונחים המדעיים הערביים; לעתים רחוקות יצר מלים חדשות משורשים עבריים על דרך תרגום שאילה, ובמקרים ספורים שאל מלים ערביות. על ידי זה הוא הניח יסוד למינוח מתמטי עברי, מדויק במשמעו וערב בצורתו, ואף בנה חלק מן הבניין הזה – וגם אם הבאים אחריו שינו בו שינויים רבים, מכל מקום יסוד המלאכה ותבניתה נשארו כפי שהניח אותם אברהם בר חייא".

[עריכה] ספריו של אברהם בר חייא

יסודי התבונה ומגדל האמונה: אנציקלופדיה מדעית שתחומיה הם אריתמטיקה, גאומטריה, אופטיקה, מוזיקה ואסטרונומיה. רק חלק קטן מספר זה נשתמר עד ימינו. ספרים מסוג זה היו מקובלים בקרב הערבים במאה ה-9 עד המאה ה-11.
חיבור המשיחה והתשבורת: ספר עזר למודד קרקעות, ובו רקע תיאורטי באריתמטיקה ובגאומטריה. על-פי תרגומו ללטינית חובר בשנת 1116, אך לפי הנתונים האסטרונומיים שבו משערים שחובר כשלושים שנה מאוחר יותר (להשערה זו השפעה על מועד מותו המשוער של בר חייא). החלק השלישי של ספר זה מבוסס על אחד מספרי אוקלידס שאבד.
ספר העיבור: חובר בשנת 1123. על אודות ספר זה כתב הרמב"ם את דברי השבח הבאים: "וכבר חבר זולתנו בספרד בזה הענין וזולתו מהמין הזה חבור נאה מאד, שאין בינו ובין החבורין שחברו במזרח בענייני העבור דומיא בשום צד".
מגילת המגלה: על חישוב הקץ ועל ביאת המשיח. מועד חיבורו הוא בין השנים 1120-1129.
צורת הארץ ותבנית השמיים: על גאומטריה ואסטרונומיה. חובר בשנת 1132.
חשבון מהלכות הכוכבים: המשך לספר הקודם. הושלם בשנת 1136. בספר זה נידונות פונקציות טריגונומטריות, לראשונה בשפה העברית.
לוחות הנשיא: לוחות אסטרונומיים.
איגרת אל ר' יהודה בן ברזילי: חיבור קצר להגנת האסטרולוגיה.
הגיון הנפש: ספר פילוסופיה העוסק בתורת הנפש ובתורת המידות.
גדר האדם: מוזכר בתשובות הרשב"א, אך אבד.
ספר הגלגול: מוזכר על-ידי הרד"ק, אך אבד.

[עריכה] לקריאה נוספת

גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 61-129.
גד בן-עמי צרפתי, "אברהם בר חייא, ראשון המתמטיקאים היהודים", אלף אפס, 2002.