תרבות מצרים העתיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאורך קיומה, תרבות מצרים העתיקה התפתחה רבות ויצרה חידושים במספר תחומי ידע ואמנות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מדע
המדע במצרים העתיקה היה מפותח בתחומים אחדים:
[עריכה] גאומטריה
המצרים פתחו שיטות למדידת שטחיהם של המלבן והעיגול ואף ידעו לחשב נפח.
[עריכה] ספירה
במצרים העתיקה התפתחו גם החשבון והמספור. המצרים ספרו בשיטה העשרונית:
| ערך | 1 | 10 | 100 | 1,000 | 10,000 | 100,000 | מיליון או אינסוף |
||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הירוגליף |
|
|
|
|
|
או
|
|
||||||||||||||||
| תיאור | קו בודד | עול של בקר | סליל חבל | שושנת מים |
אצבע | ראשן או צפרדע |
אדם ושתי ידיו מורמות |
כתיבת מספר התבצעה באמצעות כתיבת רצף ספרות. לדוגמה, על גילוף אבן בקרנק נמצא הסימן הזה, שמשמעותו 4622:
|
גם שברים ידעו המצרים לחשב, אך לכפול ידעו רק ב-2.
[עריכה] אסטרונומיה
האסטרונומיה המצרית אף היא הייתה מפותחת. המצרים העריכו שאורך השנה היא בת 365 ימים וחילקו את השמיים לקבוצות של מזלות.
[עריכה] רפואה
הרפואה המצרית הייתה מפורסמת בכל רחבי העולם העתיק ואף הניחה את היסוד לרפואה האירופית. הרופאים המצרים אבחנו מחלות רבות ואף נתנו להם הטיפול המתאים. הרופאים המצרים התמחו בריפוי שיניים, בניתוח ראש, ובאיחוי שברים ובחניטה.
[עריכה] אדריכלות
- ערך מורחב – אדריכלות מצרים העתיקה
האדריכלות המצרית היא אחת העתיקות מהידועות לנו, ואולי אף העתיקה ביותר (במידה ומדובר על בניה באבני גזית). התחלתה באלף הרביעי לפני הספירה. בהתחלתה בנו בטיט עשוי מטין הנילוס על מקלע קני סוף. מאוחר יותר עברו לשימוש בלבנים מאותו טיט מיובשות בשמש - ובעץ (שיטת בנייה זו לא פסקה במצרים עד היום). המבנים האופיניים לאדריכלות המצרית הם גדולי ממדים ובעלי קווים חדים.
הפירמידות - מבני ענק שסודם לא פוענח במלואו עד היום - היוו משכנות למתים, שהמצרים האמינו כי הם מוסיפים לחיות חיי נצח.
הספינקס הוא חיה דמיונית בעלת גוף אריה וראש אדם. המצרים הציבו פסלי ספינקסים רבים, לרוב בזוגות, כדי לשמור על מקומות חשובים. הספינקס במישור גיזה הוא הראשון והגדול מכולם.
[עריכה] כתב
- ערך מורחב – כתב חרטומים
כתב החרטומים, או בשמו הלועזי: הִירוֹגְלִיפִים, שימש כצורת כתיבה באמצעות סמלים וציורים. כתב החרטומים היה הכתב הראשון בעולם.
חלק מהסמלים היוו מילים שלמות וחלקם היו חלקים בתוך מילה. בכתב החרטומים היו יותר למעלה מ-2,000 סמלים. כל סמל מייצג עצם כלשהו, וכל עצם כזה מייצג צליל שבו מתחיל שם העצם או רעיון מסוים הקשור בעצם. לכן, לא פלא שמעט מאוד מהמצריים ידעו לכתוב ולקרוא.
הראשון שהצליח לפענח את צופן כתב החרטומים היה החוקר הצרפתי ז'אן פרנסואה שמפוליון. הוא עשה זאת באמצעות ממצא ארכיאולוגי שנקרא אבן הרוזטה, שבה אותו טקסט נכתב ביוונית ובשני סוגי כתב חרטומים.
[עריכה] אמנות
- ערך מורחב – אמנות מצרים העתיקה
האמנות המצרית רבת חשיבות להתפתחות האמנות המערבית. את האמנות יצרו המצרים עבור המלכים שלהם, אשר נחשבו לאלים. על קירות הקבר ציירו אמנים כל שדרוש למלך לאחר המוות, היינו מזון, משרתים וכן הגנות מפני הכוחות השליליים של עולם המתים.
האמנים ציירו לפי מוסכמות קבועות מראש כגון: האדון צוייר תמיד גדול יותר מעבדיו ומשרתיו, עורם של הגברים לעולם כהה יותר משל הנשים, הנשים רזות והגברים חסונים וכן- דמויות האלים היו קבועות. הדמויות כולן צוירו בפרופיל.
האומנות המצרית באה לידי ביטוי בשלושה תחומים: פיסול, תבליט קיר וציור. קווי האופי של תחומים אלה לא השתנו במשך אלפיים שנה, וזאת משום זיקתה של האומנות לדת - השתמרותה של הדת הובילה בהכרח להשתמרותה של האמנות. שיטות הציור על הקברים ובמקדשים עברו מדור לדור.
משימושי האמנות המצרית:
פסלים ותבליטים לזכר המת, עלילותיו במהלך החיים ופסל גדול שניצב ליד הקבר בכדי לשמור על ה"כא" - הא כוח החיים של האדם שמתווסף אליו עם הולדתו. עם מותו של האדם יש לשמור על ה"כא" כדי שלא תאבד, על כן מוקם הפסל. הפסל, למעשה, שומר על ה"כא" במקום הגוף.
תבליטים רבים אף שמשו כאנדרטות לקרבות המלכים והמלכים תוארו בהם תמיד כמנצחים. לתבליטים אלו נוספו כתובות בכתב החרטומים שתיארו את האירועים.
עם שלטון היוונים במצרים, במאה השלישית לפני הספירה, הם הושפעו רבות מהתרבות המצרית - האמנות והמערכת התאולוגית, והשפעות אלה חדרו במהרה ליוון.
