תקנת חכמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקנת חכמים היא שם כולל לחקיקה הלכתית הנעשית על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות, המוסיפה על דיני התורה.
החקיקה מתחלקת לשלושה סוגים: גזירות, תקנות, ומנהגים.
הסיבות העיקריות לתקנות אלו הן:
- עשיית סיג (גדר) למצוות התורה כדי שלא יכשלו בהם בני אדם לדוגמה: הפסקה של שעות מסוימות בין אכילת בשר ואכילת חלב.
- לזכר אירועים חשובים שהתרחשו לאחר סיום תקופת התורה, לדוגמה: חג הפורים וחג החנוכה.
- תקנות שנקבעו בעקבות הפרדה מסוימת שנצטרכו לעשות בין הגויים ליהודים כאשר היהודים היו מעורבים באומות העולם, לדוגמה: נטילת ידים.
המינוח התלמודי להלכות שמקורן בתקנת חכמים הינו "מדרבנן" לעומת הלכה שמקורה בתורה שבכתב או בעל פה והיא "מדאורייתא".
תוכן עניינים |
[עריכה] גזירה
גזירה היא עשיית סיג לאיסור הקיים בתורה כדי להרחיק את האדם מלעבור על אותו איסור. לדוגמה: שניות לעריות.
אין גוזרים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
גזירה שפשט איסורה בכל ישראל, בית דין מאוחר יותר לא יכול לבטל אותה, גם אם הוא גדול מבית הדין המקורי, בחכמה ובמנין החכמים. ואם לא פשטה הגזירה בכל ישראל, אזי גם בית דין קטן יותר יכול לבטל את אותה גזירה. דוגמה למקרה שבה לא ניתן לבטל החמרה אף על פי שבטל טעם האיסור היא איסור אכילת קטניות בפסח למנהג האשכנזים.
[עריכה] תקנה
תקנה היא תקנה חדשה שנוספה על ידי חכמים, כמו ימי החנוכה, שתכליתה הליכה בדרכי התורה באופן כללי.
תקנה ניתנת לביטול על ידי בית דין מאוחר, אם הוא גדול בחכמה ובמנין מבית הדין המקורי. על תקנה מברכים ברכת המצוות לפני עשייתה.
[עריכה] מנהג
מנהג שהנהיגו חכמים את כל ישראל בתורה חובה, כמו חיבוט ערבה ביום הושענא רבה. למרות שחובה לקיים מנהג זה, אין מברכים לפני עשייתו.
[עריכה] המקור לסמכות חכמים
החובה לגזור גזירות כדי להרחיק את האדם מלעבור על דיני התורה, מקורה בפסוק: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי (ויקרא יח, ל).
קיבלו חכמים בפירושו של פסוק זה: עשו משמרת למשמרתי (תלמוד בבלי, יבמות כא,א)
המקור לסמכות חכמים לתקן תקנות חדשות דוגמת ימי החנוכה, או להנהיג מנהג כחובה כמו חיבוט ערבה ביום הושענא רבה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל (דברים יז, יא)
[עריכה] איסור בל תוסיף
תקנות חכמים, אינן מתנגשות באיסור שלא להוסיף על תרי"ג מצוות שבתורה, משום שהן נעשות על פי התורה, ומשום שהן מוצגות כתקנות חכמים, ולא כאיסור מן התורה.
[עריכה] ראו גם
- תקנות קהל
- מנהג (הלכה)
- חרם (הלכה)
