חיבוט ערבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיבוט ערבה כיום הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא כ"זכר למקדש".
על פי המשנה במסכת סוכה, נטילת לולב בחג הסוכות הייתה נהוגה הן בבית מקדש והן מחוצה לו, אולם נטילת ערבה הייתה נהוגה במקדש בלבד. זכר למקדש נהגו ליטול ערבה ביום השביעי של חג הסוכות (הושענא רבא). על פי חז"ל, מאחר ונטילת ערבה הינה מנהג נביאים מאוחר, לא ניתקנה לה ברכה. עם זאת, ישנם נוסחים של בקשות ותפילות הנאמרות לפני ואחרי חיבוט הערבה. במהלך החיבוט נוהגים לומר את המשפט הארמי "חביט חביט ולא בריך", שמוזכר בגמרא, המשמש כתזכורת לכך שיש לחבוט ללא ברכה. מבחינת ההלכה, די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה אולם בשל הרצון להדר במצווה נתקן שיש לקחת לפחות שלשה ענפים. המנהג הנפוץ כיום, בהשפעת הקבלה הוא לחבוט חמישה ענפים. את הערבות אוגדים בקשר ובסיום התפילה של הושענה רבא, מבצעים את חיבוט הערבה.
את הענפים שנותרים לאחר החיבוט נהגו לשומרם כסגולה ולהשתמש בהם לתשמיש מצווה כגון חומר בעירה לאפיית המצות בפסח, בדומה לנעשה עם האתרוג (ריבות לט"ו בשבט או כסגולה לאישה לפני לידה) או עם הלולב (סגולה כנגד גנבים וכן לשימוש כחומר בעירה לשריפת חמץ לפני הפסח).
