שאר ישוב כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרב אליהו יוסף שאר ישוב כהן, רב ואיש ציבור. נולד בירושלים בט' במרחשוון ה'תרפ"ח, 4 בנובמבר 1927. מכהן כרבה הראשי האשכנזי של חיפה.

תוכן עניינים

1 חייו
2 בעיתונות
3 יחסו לשאלת ארץ ישראל
4 ספרים וחיבורים שחיבר
- 4.1 חיבורים לעילוי נשמת הוריו
5 קישורים חיצוניים
6 לקריאה נוספת
7 ראו גם
8 הערות שוליים

[עריכה] חייו

שאר ישוב כהן על פי מסורת משפחתית הוא דור ח"י למשפחת רבנים וגדולי תורה. אביו הוא הרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר" או "הנזיר הירושלמי", ואמו היא שרה לבית אטקין, ממייסדות "אֹמן" - תנועת נשי המזרחי שהפכה בימינו ל"אמונה". הורי הרב היו בני-דודים.

למד בת"ת גאולה ואח"כ בישיבות "תורת ירושלים", "מרכז הרב", "עץ חיים".

לפי המסורת המשפחתית בבית כהן, הרב מנחם מנדל שניאורסון, הוא הרבי מליובאוויטש, התחבא בבית סביו של הרב שאר ישוב לאחר המהפכה הבולשביקית.
מקור השם "שאר ישוב" הוא בנו של ישעיהו הנביא (ישעיהו פרק ז').
אביו הנזיר ייעד את שאר ישוב ואת אחותו להיות אף הם נזירים מילדותם, אך הם לא הלכו בדרכו אם כי נותרו צמחונים.

הרב כהן למד בישיבת "מרכז הרב". בילדותו עוד הספיק להיות קרוב למרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ואף זכור לו הדבר שהרב חיבבו מאוד. הרב ישעיהו הדרי, נשיא ישיבת הכותל, סיפר בעצרת מוסדות אריאל בשנת 2005 שהרב אברהם יצחק הכהן קוק נהג לקיים במוצאי שבת סעודת מלווה מלכה עם הרב הנזיר והילד שהפליא לנגן לפניהם בכינור, היה שאר-ישוב.

מיום לידתו לא עלה תער על ראשו, נעל נעלי בד ונהג את מנהגי נזירות אביו. בגיל 16, הוקם בבית הוריו בית-דין מיוחד של רבני ירושלים שהתירו לו את נדרי הנזירות. עד היום, מתוך אידאל של קדושת החיים, הוא נמנע מאכילת בשר ודגים ואף אינו שותה יין.

בשנת 1948 בעת שלמד בישיבת "מרכז הרב" היה חבר בתנועת המחתרת "ברית החשמונאים" שנלחמה בשלטון המנדט הבריטי והיה חבר פעיל ב"הגנה". כחבר בהגנה, ובהדרכתם ועידודם של אביו הנזיר ושל ראש ישיבת מרכז הרב הרב צבי יהודה הכהן קוק עמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש במהלכיה השונים של מלחמת השחרור והקים עם חבריו את הגרעין הראשון של קבוצה דתית לוחמת, אשר התפתח לימים ל"ישיבת הסדר". במלחמת השחרור היה ממגיני ירושלים וגוש עציון שם נלחם במסגרת האצ"ל על ירושלים העתיקה, ליווה את השיירות לירושלים ולגוש עציון, ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה, נפצע קשות בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הליגיון הערבי הירדני. יחד עם שרידי גוש עציון ועם מגיני הרובע היהודי הועבר לרבת עמון ואח"כ למחנה השבויים ב"מפרק". בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה. היה לאחד ממנהיגי השבויים וזכה להערכת מפקדי המחנה הקצינים האנגלים והערבים של הלגיון הערבי.

שבע שנים שירת בצה"ל שירות סדיר וקבע והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במו"מ עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש עציון. השתתף במשלחת צה"ל לארצות הברית ומילא תפקידים בכירים ברבנות הצבאית ביניהם רב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל האוויר.

למד משפטים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל בהצטיינות תואר מוסמך. התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני וקיבל תואר עורך דין. עסק בחקר המשפט העברי ושילובו בחוקי המדינה. לאחר מכן כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר במלחמת ששת הימים.

נשוי לרבנית ד"ר נעמי כהן בתו של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של ארצות הברית ונכדתו של הנדיב הארי פישל. אחותו היא הרבנית צפיה גורן, אשתו של הרב שלמה גורן ז"ל.

התנדב לצה"ל במלחמת יום הכיפורים ושימש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.

משנת 1975 משמש הרב כהן רבה האשכנזי של העיר חיפה. מכהן כנשיא "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מייסד ה"מדרשה הגבוהה לתורה". מייסד בירושלים את מוסדות אריאל ועומד בראשם עד היום. בשנת 1993 היה מועמד למשרת הרב הראשי האשכנזי. כיום הוא זקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.

הרב שאר-ישוב כהן הוא חתן פרס הסובלנות לשנת 1991. נשיא התאחדות בני ציון, חבר ב"חבר הנאמנים" של אוניברסיטת חיפה. משמש כיו"ר הועדה העליונה להידברות בין הרבנות הראשית לישראל לבין הנהגת הוותיקן, ולאחרונה גם כיו"ר הוועדה להידברות בין היהדות לאיסלאם ושליח הרבנות הראשית למפגשים בין-דתיים.

[עריכה] בעיתונות

בשנת 2002 פורסם בעיתונות כי הרב ורעייתו הרבנית הגישו בקשה להריסת ביתם שאותו הם מחכירים מקק"ל ברח' חורב בחיפה, בפאתי שכונת אחוזה, ובניית בית דירות תחתיו. התוכנית להריסת הבית שנבנה ב-1936 זכתה להתנגדות עזה של החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור מבנים למרות שאינו מיועד לשימור.

[עריכה] יחסו לשאלת ארץ ישראל

יש סוברים כי יחסו של הרב לסוגית פינוי יישובים וסירוב פקודה אפשרי בנידון, אינו ברור, שכן במאמר שפרסם הרב בעיתון מקור ראשון (מרץ 2005) עולה כי הוא מחפש פתרון להשארת היישובים היהודיים במקומם למרות ההתנתקות. וכך הוא כותב:

"...יקרה ואהובה עלי מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. דווקא משום כך איני יכול שלא להביע את עמדתי הברורה כי 'מדינת ישראל' אינה הערך העליון בחיינו, כמטרה בפני עצמה. יש ערכים נעלים ממנה וקודמים לה, שהלוא כל בואה של מדינת ישראל לעולם אינו אלא כדי להגן עליהם ולשמור עליהם..."

החידוש לדעתם בפסקה הנ"ל הוא, שבניגוד לדרכו של הרב צבי יהודה הכהן קוק כפי שהיא מתפרשת על-ידי הרב שלמה אבינר, המדינה ומוסדותיה - כולל צה"ל - אינם קדושים כשלעצמם.

הרב ממשיך ומציע לראש הממשלה אריאל שרון:

"...נשאלת השאלה: מדוע יש לעקור את היישובים? מדוע אין הם יכולים להתקיים במדינה פלסטינית ולהמשיך לקיים את מצוות הישיבה בארץ הקודש, כפי שעשו אבותינו ואבות אבותינו במשך דורות?..."

יחד עם זאת, יש הסוברים גם שלא ברורה עמדתו של הרב כהן ביחס לעימות בין ערך הציות לפקודה לבין ערך ישוב הארץ, ושמו אף אינו מופיע ברשימת הרבנים המתנגדים והתומכים בסירוב פקודה לפינוי יישובים. לתלמידו ומנהל ארכיון כתביו האישיים, הראל כהן, הסביר כי ודאי הוא שאין להעלות על הדעת למלא פקודה לגרש יהודי מביתו או להחריבו, אך יש להיזהר מפגיעה גורפת בצה"ל. בימי החרבת גוש קטיף תקף בחריפות את ממשלת ישראל והזהיר את העומד בראשה: "מי שעוקר יישובים יהודיים מארץ ישראל וחס וחלילה יביא גם להריסת בתי כנסת ועקירת קברות, לא יינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא... זו רשעות ואכזריות שאין למעלה ממנה" ^[1]. "אינני יכול להעלות על הדעת מעשה יותר אכזרי ויותר מרושע מאשר עשתה ממשלת ישראל השבוע בגוש קטיף, ככה ביד אחת. עצם ההתפרצות לבית הכנסת זה דבר שלא נשמע כמוהו באומות העולם... אין פשע גדול מזה" ^[2].

בשנת ה'תשס"ו כתב מאמרים לבטאון החודשי "קומי אורי" של תנועת "קוממיות" המזוהה עם הקו התקיף של תלמידי הרב צבי יהודה הכהן קוק הסוברים כי ישנה קדושה למדינה אך לא למוסדותיה אם הם פועלים נגד התורה.

[עריכה] ספרים וחיבורים שחיבר

חקרי הלכה - קובץ תשובות, פסקים וקונטרסי הלכה דברים שכתב, חיבר ופרסם במשך שנות כהונתו ברבנות העיר חיפה
שי כהן - שעורים, תשובות, ברורים וחקרי הלכה, הארות במשפט התורה ובמחשבת ישראל

[עריכה] חיבורים לעילוי נשמת הוריו

משנת הנזיר - עיקרי משנתו ותולדות חייו של הרב דוד כהן (אביו של הרב שאר ישוב כהן), מתוך יומניו, עם מבואות ופרקי זכרונות
בסתר המדרגה - דברים מתוך משנת מרן נזיר אלקים הרב דוד כהן ומבואות לשיטתו
יונתי בחגוי הסלע - חיבור שחיבר לעילוי נשמת אמו, הרבנית שרה כהן
שלשה שותפים - להארת דמותם של: רבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אביו הנזיר הרב דוד כהן ואמו הרבנית שרה כהן