שאול ישראלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שאול ישראלי (כה בתמוז ה'תרס"ט 14 ביולי 1909 - יט בסיון ה'תשנ"ה 17 ביוני 1995) היה ממנהיגי הציונות הדתית. שימש כרב, דיין, חבר במועצת הרבנות הראשית וראש ישיבת מרכז הרב.
הרב ישראלי נולד בעיר סלוצק שבבלארוס, לאביו הרב בנימין איזראעליט – רב ואב בית דין של העיירה קוינדוב שהייתה פרבר של העיר מינסק. למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה בסלוצק בהנהלתו של הרב יחזקאל אברמסקי כשראש הישיבה היה רב איסר זלמן מלצר.
ילדותו ובחרותו עברה בצל המהפכה הקומוניסטית, כך שכעבור כמה זמן, אביו שהמשיך על אף האיסורים ללמד תורה נשלח לסיביר על ידי השלטונות ומת שם.
כמו כן השלטונות סגרו את הישיבה בסלוצק. כתוצאה מכך הרב ישראלי עבר למינסק ולמד שם במחתרת אצל הרב יהושע צימבליסט מהורודנא. מאוחר יותר הצטרף להתארגנות של קבוצת בחורים מישיבות שנסגרו על ידי השלטונות ללמוד במחתרת אצל הרב אברהם אליהו מייזס (לימים מראשי נטורי קרתא) בבית הכנסת "משכיל לאיתן" בעיר. הרב ישראלי ייחס חשיבות רבה לתקופת לימודיו אצל הרב מייזס וטען כי הרב "העמיד אותו על רגליו" מבחינה לימודית.
בשנת ה'תר"צ המצב הפך לבלתי נסבל מבחינת המשך הלימודים התורניים מבחינתו של הרב ישראלי, ולכן הוא החליט לעבור למוסקבה לנסות לקבל אישור להגר מברית המועצות. אולם כל הניסיונות הללו כשלו, והרב ישראלי החל לתכנן יציאה בלתי חוקית. כעבור כמה זמן הוא מצא לעצמו שתי שותפים למשימה: הראשון היה החברותא שלו מתקופת לימודיו המחתרתיים במינסק – הרב דוד סולומון (לימים הרב של כפר אברהם) והשני הרב אברהם שדמי (לימים ראש כולל "בית זבול").
בשל הקשיים במעבר הגבול (שהיה כרוך בסכנת מוות) הם פנו לרב יעקב קלמס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית) שיכריע בעניין. הרב קלמס קיים להם "גורל הגר"א" ונפל על הפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת" (דברים א' ו'). על פי זה הם החליטו לחצות את הגבול על אף הסכנה הכרוכה בכך. בכ"ג בשבט ה'תרצ"א (14 בפברואר 1931) הם כיסו עצמם בסדינים לבנים והחלו להתגנב דרך נהר פרות הקפוא הגובל עם פולין, אולם מייד נתפסו על ידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר. הפולנים בתחילה רצו למסור אותם לידי הרוסים אולם לאחר מכן הסכימו לבקשת העצורים לנסות להסיג סֶרטִיפִיקָטִים. – אישורי מעבר למדינה זרה. והם פנו במכתב לרב אברהם יצחק הכהן קוק שינסה להסיג להם את אישורים הללו לארץ ישראל. רב קוק נענה לפנייתם ובקש מהנציב הבריטי העליון את האישורים. לאחר קבלת הסרטיפיקטים לארץ ישראל הם שוחררו והרב ישראלי עד לעלייתו למד בישיבת מיר.
בתחילת שנת ה'תרצ"ד עלה ארצה והחל את לימודיו בישיבת מרכז הרב. הוא יצר קשר חזק עם הרב יעקב משה חרל"פ ואף למד איתו בחברותא. כמו כן נבחר על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק להיות אחד מהשלושה שהכינו איתו את השיעור הכללי.
בשנת ה'תרח"צ קיבל סמיכה לרבנות מהרב חרל"פ והציג את מועמדותו לרבנות של כפר הרא"ה בתמיכתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. אחרי שנבחר עזב את לימודיו במרכז הרב וקבע את מושבו בכפר הרא"ה (שנקרא על שם הרב קוק). בנוסף, באותה שנה הרב ישראלי נסע לפולין והתחתן עם בת-דודתו בת שבע בורגנסקי.
בשנת ה'ת"ש עם הקמת ישיבת כפר הרא"ה ("ישיבה קטנה" בתחילה) לימד בה את השיעור הגבוה. לאחר מכן הקים את ה"מכון להלכה ברורה בהתיישבות חקלאית" אולם המכון נסגר במהרה עקב קשיים כלכליים. עם סגירת המכון נענה לבקשתו של הרב יהושע יגל – ראש מדרשיית נעם לייסד וללמד מקצוע מחודש – "מחשבת ישראל". הרב ישראלי כתב ספר לתלמיד התיכון בנושא "פרקים במחשבת ישראל" שיצאה במהדורה הראשונה בה'תשי"ב.
עם הקמת המדינה החליט עם כמה רבנים נוספים לעבוד על שאלות הלכתיות הקשורות למדינה, על כן בשנת ה'תש"ח הם הקימו את "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי". הרב ישראלי השתתף בהנהגתו וערך את שנתון הארגון "התורה והמדינה".
בשנת ה'תשי"ב מונה לחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, וכיהן בה עד ה'תשנ"ג, אז התפטר מתפקידו כמחאה על אי סדרים בבחירות לרבנות הראשית שגרמו לכך שהרב ישראל מאיר לאו מונה לתפקיד הרב הראשי לישראל ולא הרב דב ליאור שבו תמך הרב ישראלי.
בשנת ה'תשי"ט לאחר פטירתו של הרב יעקב כלאב ששימש כר"מ בישיבת מרכז הרב, נענה הרב ישראלי לבקשתו של ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, להעביר בימי חמישי שיעור כללי בישיבה (בנוסף לשיעור הכללי שהועבר בימי שלישי על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא).
בשנת ה'תשכ"ה מונה לדיין בבית דין הרבני הגדול לערעורים, עקב כך עזב את הרבנות בכפר הרואה, והתחיל להתגורר בירושלים בקרבת הישיבה. הוא כיהן בבית הדין עד צאתו לגמלאות בתש"מ.
בשנת ה'תש"ל מונה לחבר הנהלת ישיבת מרכז הרב.
בשנת ה'תשל"ח הצהיר כי בכוונתו להתמודד מול הרב שלמה גורן על תפקיד הרבנות הראשית האשכנזית, בעקבות כך הוגבל גיל ההתמודדות לגיל שבעים וכך נחסם מלהתמודד.
בשנת ה'תש"מ החל להיות עורך ראשי של קובץ תורני לרבני הארץ והתפוצות "ברקאי".
בשנת תשמ"ב עם פטירתו של הרצי"ה קוק נתמנה לראש הישיבה לצידו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
בשנת ה'תשמ"ז נענה לפנייתם של הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל להקים את מכון להכשרת דיינים – 'ארץ חמדה' ולשמש כנשיאו, כמו כן לבקשתו של פרופ' יהודה קיל היה בין העורכים של פירוש "דעת מקרא" על התנ"ך.
הרב ישראלי נפטר בשבת קודש, י"ט בסיון ה'תשנ"ה, ונטמן למחרת היום בהלוויה רבת משתתפים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.
[עריכה] מספריו
- ארץ חמדה - בהלכות ארץ ישראל, לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים
- דרשות לימי הפסח
- דרשות לימים הנוראים
- הרבנות והמדינה - אסופת מאמרים, נאומים, שיחות ורשימות על רבנות ארצישראלית, הציונות הדתית, מדינת ישראל וארץ ישראל
- זה היום עשה ה' - לקט דרשות ומאמרים ליום העצמאות
- חוות בנימין - מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בעיניני התורה והארץ, התורה והמדינה, התורה והמועדים, דיני תורה, משפטי תורה, אורחות תורה, ועיוני תורה
- מאורות לחנוכה - דרשות לימי החנוכה
- משפטי שאול - פסקי דין אשר נדונו בבית הדין הגדול בירושלים
- עמוד הימיני - ברורי הלכה בעניני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה
- פרקים במחשבת ישראל - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות
- שערי שאול - שיעורים על מסכת פסחים שנשא בישיבת 'מרכז הרב'
- שאלו שלום ירושלים - לקט דרשות שנשאו בעצרות יום ירושלים בהיכל ישיבת 'מרכז הרב' ובמכון 'ארץ חמדה'
[עריכה] לקריאה נוספת
- מספד תמרורים - קובץ הספדים שנשאו לזכר הרב שאול ישראלי ז"ל
- גאון בתורה ובמידות - פרקים לדרכו ולדמותו של הרב שאול ישראלי ז"ל
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: הרב צבי יהודה הכהן קוק |
ראשי ישיבת מרכז הרב (יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא) |
הבא: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
