רחוב יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רחוב יפו בראשיתו

רחוב יפו הינו אחד הרחובות המרכזיים והארוכים בירושלים, ובעל היסטוריה רבת שנים. שמו נגזר מהיותו הציר דרכו היו יוצאים מן העיר העתיקה מערבה, לכיוון העיר יפו.

הרחוב חוצה את העיר ממזרח למערב. תחילתו בשער יפו שבחומת העיר העתיקה, דרך מרכז העיר, ועד לצומת היציאה מירושלים. לאורך הרחוב כמה כיכרות ואתרים ידועים של העיר, בהם: כיכר צה"ל, כיכר ספרא, כיכר ציון, כיכר הדוידקה, צומת יפו-המלך ג'ורג', התחנה המרכזית החדשה, וכן דרכי גישה למדרחוב העירוני, מדרחוב בן יהודה וכן לשוק מחנה יהודה המפורסם. לכל אורכו מצויים מאות חנויות ובתי מסחר.

[עריכה] היסטוריה

רחוב יפו לפנות ערב, 2006

בשנת 1861 נסללה הדרך הראשית ירושלים-יפו, בתוואי שיצא משער יפו של העיר העתיקה דרך גבעות הטרשים מצפון-מערב לעיר דאז. הדרך נקראה אז דרך יפו. במקביל, התרחש באותה תקופה של המחצית השנייה של המאה ה-19 תהליך היציאה מן החומות - תחילת ההתיישבות בשכונות חדשות ומרווחות יחסית, שניבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הדרך המוליכה ליפו הייתה לרחוב אשר שימש כעמוד השדרה להתפתחות העיר, כשמימינו ומשמאלה נבנו המתחמים והשכונות הראשונים של העיר: מגרש הרוסים, נחלת שבעה, מחנה יהודה ואחרים. מחיר הקרקע בעיר החדשה באותה תקופה נקבע על פי קרבתה לרחוב יפו או מרחקה ממנו. בתחילה התנהלה התנועה בדרך יפו ברגל ועל גב גמלים ופרדות, ועם הזמן הוכשרה הדרך גם למעבר עגלות רתומות לסוסים. הגרמנים הטמפלרים, מתיישבי המושבה הגרמנית, היו הראשונים להשתמש בעגלות ולהפעיל שרות עגלות לנסיעה ליפו.

בתקופת המנדט הבריטי עלתה חשיבותו של הרחוב, ונבנו לאורכו כמה מחשובי המוסדות ובנייני המשרדים בעיר, ביניהם בית עיריית ירושלים, בית הדואר המרכזי של העיר, בניין בנק אנגלו פלשתינה (כיום הסניף הראשי של בנק לאומי) ובניין ג'נרלי. בתקופה זו קיבל הרחוב את צורתו המוכרת היום. סביב רחוב יפו החל להתפתח מרכז העסקים הראשי (מע"ר) של העיר, שבשלב זה כבר התפשטה משמעותית מחוץ לחומות העיר העתיקה. חלוקת ירושלים לאחר מלחמת העצמאות הותירה את העיר העתיקה בשטח ממלכת ירדן, דבר שקיבע סופית את מעמדו של רחוב יפו וסביבותיו כמרכזה האמיתי של ירושלים (המערבית).

עם איחוד העיר לאחר מלחמת ששת הימים (1967) המשיך רחוב יפו למלא את תפקידו כציר מרכזי, אך חשיבותו כמרכז עסקים הלכה ופחתה עם התרחבותה המהירה של ירושלים והקמת מרכזי עסקים אלטרנטיביים מחוץ למרכז. עם זאת, בולטותו של רחוב יפו והיותו ציר תנועה ראשי לאורכו עוברים כמעט כל קווי האוטובוס של העיר הפכה אותו יעד מועדף לפיגועי טרור. מאז סוף שנות ה-60 הונחו מטעני חבלה ברחוב יפו חדשות לבקרים, חלקם גרמו לאבידות כבדות, ומאז אמצע שנות ה-90 שימש זירה למספר פיגועי התאבדות קטלניים.

שם הרחוב השתנה מספר פעמים לפרקי זמן קצרים. בין שמותיו היו "רחוב הרצל" ששונה עם קום המדינה, בתקופה זו שלטי הרחוב הוחלפו, השם הוחלף בחזרה עקב התנגדות חריפה. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר החליפה העירייה את שמו באופן זמני ל"רחוב ניו יורק" כאות הזהות ובנוסף לשלטי הרחוב הופיעו שלטים המציינים את שמו הזמני.

[עריכה] הווה ועתיד

במשך כ-100 שנה, מסוף המאה ה-19 ועד סוף המאה ה-20, שימש הרחוב כעורק התנועה המרכזי בירושלים. בשנים האחרונות נסגר לתנועת כלי רכב פרטיים, והוא פתוח אך ורק לכלי רכב ציבוריים. חלקים רבים מהרחוב הוזנחו, ופשתה בהם עזובה.

בשנים הקרובות צפוי הרחוב לשנות את פניו לחלוטין. על פי התוכנית הרחוב ירוצף בחלקו המרכזי ויהפוך ברובו למדרחוב, ובמרכזו תעבור הרכבת הקלה. המדרחוב יחל בכיכר צה"ל במזרחו ויסתיים בכיכר הדוידקה במערב, סמוך למרכז כלל, כאשר במרכזו יתחבר למדרחוב בן יהודה ויחבר הלכה למעשה את העיר העתיקה עם מרכז העיר להולכי רגל, ללא חציית כבישים. בקצהו המערבי של רחוב יפו, בסמוך לתחנה המרכזית החדשה וצומת היציאה מהעיר, נבנה "גשר המיתרים" המונומנטלי כחלק מפרויקט הרכבת הקלה, שמלבד ייעודו התחבורתי ישמש כשער כניסה ויזואלי לעיר.
הפיכתו של הרחוב למדרחוב, תכתיר את רחוב יפו כמדרחוב הארוך בישראל, כאשר יתפרס לאורך של כקילומטר וחצי.
בסופו של הרחוב, כחלק מפרויקט הרכבת הקלה בירושלים יבנה גשר המיתרים, המוכר בשם "גשר קלאטרווה", אשר יחבר את הרחוב עם שדרות הרצל.

האדריכל וחוקר ירושלים דוד קרויאנקר כותב בספר שהקדיש לרחוב יפו: "סיפורו של רחוב יפו הוא בבואה נאמנה למצב העיר, על תקופות הגאות והשפל שעברו עליה."

[עריכה] מפת הרחוב

רחוב יפו, ירושלים

אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית \| (2) תחנת הרכבת \| (3) שוק מחנה יהודה \| (4) מרכז כלל \| (5) מדרחוב בן יהודה \| (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי \| (8) כיכר ספרא \| (9) העיר העתיקה \| (10) פרויקט ממילא \| (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה \| (B) - כיכר ציון \| (C) - כיכר צה"ל.