רב תרבותיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב תרבותיות היא גישה אשר מדגישה את חשיבות הייחודיות של תרבויות שונות, במיוחד במסגרת של מדינות קולטות הגירה. המונח נטבע לראשונה ב1957 כדי לתאר את שווייץ.
התפיסה הרב תרבותית יוצאת מתוך הנחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהות תרבותית, וכן לנוע בחופשיות דרך מעגלים אלה. העמדה הבסיסית נוגעת לשאלת הריבוי, העירוב וההטרוגניות. ההתבוננות הרב תרבותית נוטה לחצות את גבולותיה של מדינת הלאום. היא רואה בהבדלים בין יחידים ובין קבוצות מקור פוטנציאלי להעצמה ולהתקטשות. הגישה הרב תרבותית דוחה עמדה שיפוטית נורמטיבית ומקדמת עמדות חדשות, ועניינה לסמן או להדגיש את השונות שבין תרבויות. רב תרבותיות חוצה גבולות אתניים, עדתיים ופוליטיים ויוצרת קבוצות או תת קבוצות חדשות.
לדוגמא: בתחום החינוך ניתן למצוא מגמות המעודדות רב תרבותיות, כמו למשל בתיספר הייחודיים לילדי ש"ס או לילדי העולים מרוסיה. בנוסף בתי ספר ייחודיים לטבע, לאמנויות ולמדעים. תפקידה המרכזי של הגישה הרב תרבותית בהקשר הישראלי היא להציע דיאלוג בין קבוצות המציעות סדר יום לאומי וחברתי שונה או מנוגד, ליצור דגמים של ישראליות הטרוגנית, שבה לצד הגישה המסורתית הרב תרבותית יהיה מקום גם לגישות חדשות, מדגמים שונים, ליברליים ומתקדמים.
על פי המצדדים בה, מטרת גישת הרב תרבותיות היא מסגרת מאוחדת של כבוד הדדי בין הקבוצות השונות בחברה. לפי המבקרים אותה, היא מהווה מסווה להצדקת סוג של אפרטהייד, אשר בבסיסו הוא לאומני-גזעני.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יוסי יונה ויהודה שנהב, 2005. רב-תרבותיות מהי? על פוליטיקה של השונות בישראל, הוצאת בבל.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
