רבא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רבא | |
|---|---|
| דור: | דור רביעי לאמוראי בבלי |
| רבותיו: | רב הונא, רב יהודה, רב נחמן, רב חסדא, ורב יוסף (בר חייא) |
| חבריו: | אביי |
| תלמידיו: | רב פפא, רבינא הראשון, אמימר, מר זוטרא |
| בית מדרש: | ישיבת פומבדיתא וישיבת מחוזא
|
רבא (~280-~352), היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי (סוף המאה הרביעית לספירה). נודע בעיקר בשל מחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, בהן הלכה כמותו כמעט בכל מקום.
[עריכה] תולדותיו
רבא נולד במחוזא שליד החידקל לרב יוסף בר חמא ובנעוריו שימש את גדולי הדור השני, רב הונא ורב יהודה. למד אצל רב נחמן, רב חסדא, ורב יוסף (בר חייא). כבר מצעירותו בלטו כשרונותיו וכך נכתב במסכת ברכות דף מח.:
- "אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע"
- [תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים (מה יצא ממנה) (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו).
בניגוד לחברו אביי, הוא נודע כאיש אמיד ואף נודע בחוגי המלכות. אם המלך העריצה אותו, והגנה עליו כשחמת בנה התעוררה לאחר שאביי דן גוי והענישו. חלק מחכמי התלמוד סברו שרבא הרחיק לכת בידידות זו וביקרו אותו על כך. תלמידו הבולט היה רב פפא, ורוב אמוראי הדור השישי, כרבינא הראשון, אמימר ומר זוטרא הספיקו בצעירותם ללמוד ממנו. לאחר מות אביי, התמנה רבא לראש הישיבה, ורוב התלמידים עברו איתו למחוזא שם לימד 14 שנה.
[עריכה] תורתו
רבא אמר (בתרגום לעברית): "כמה טפשים האנשים שקמים מפני ספר תורה ואינם קמים מפני בן אדם גדול" ובכך הדגיש שגדולתה של התורה וקדושתה מתבטאים דווקא בלימודה ובחיים על פיה. רבא היה מומחה לחינוך ודאג להתאים את דרשות רבני הישיבה לקהל השומעים.
אחת מהתפילות שחיבר נכללה במחזור התפילה ליום הכיפורים.
[עריכה] ראו גם
| אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד שנת 250): רבן גמליאל ברבי , רבי חייא , רבי ינאי בעכברא, רבי אושעיא בקיסריה , רבי אפס בציפורי , רבי יהושע בן לוי בלוד , רבי חנינא בר חמא , לוי, בר קפרא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רבי יהודה נשיאה , רבי יוחנן - ראש ישיבת טבריה , ריש לקיש , רבי יוסי ברבי חנינא הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רבן גמליאל הרביעי , רבי אמי - ראש ישיבת טבריה, רבי אסי , רבי אלעזר , רבי אבהו , רבי חייא בר אבא , עולא , רבי זירא , רבה בר בר חנא , רבי אלעאי הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): רבי יהודה נשיאה השני , רבי ירמיה , רבי אחא , רבי ברכיה הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): הלל נשיאה , רבן גמליאל החמישי , רבי יונה , רבי יוסי ברבי בון , רבי מנא הדור השישי (עד שנת 410 לערך): רבי יהודה נשיאה השלישי , רבי תנחומא , רבי חנניה דציפורין , רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון אמוראי בבל הדור הראשון (עד שנת 250): רב - ראש ישיבת סורא , שמואל - ראש ישיבת נהרדעא , רב אסי , רב שילא הדור השני (עד שנת 280 לערך): רב הונא - ראש ישיבת סורא , רב יהודה בר יחזקאל - ראש ישיבת פומבדיתא, רבה בר אבוה הדור השלישי (עד שנת 310 לערך): רב חסדא - ראש ישיבת סורא , רבה בר נחמני ואחריו רב יוסף בר חייא - ראשי ישיבת פומבדיתא , רב ששת , רב יוסף בר חמא , רבה בר רב הונא , רב זביד הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך): אביי - ראש ישיבת פומבדיתא , רבא - ראש ישיבת מחוזא , רמי בר חמא הדור החמישי (עד שנת 380 לערך): רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא , רב פפא , רב הונא בריה דרב יהושע , רב זביד הדור השישי (עד שנת 430 לערך): רבינא השני ואחריו רב אשי - ראשי ישיבת סורא, אמימר - ראש ישיבת נהרדעא. הדור השביעי (עד שנת 465 לערך): מר בר רב אשי הדור השמיני (עד שנת 500 לערך): רבינא השלישי - ראש ישיבת סורא וחותם התלמוד הבבלי |
