ראלף ווהן ויליאמס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראלף ווהן ויליאמס Ralph Vaughan Williams (12 באוקטובר 1872 - 26 באוגוסט 1958) היה מלחין בריטי.
ויליאמס היה תלמיד בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון ובטריניטי קולג' בקיימברידג', ושירת כסגן במלחמת העולם הראשונה. הוא כתב תשע סימפוניות בין 1910 ל-1958 ועוד כמות ניכרת של יצירות אחרות - מוזיקה קאמרית, אופרה, מוזיקה כוראלית ומוזיקה לסרטים. כמו כן היה אספן של מוזיקה עממית בריטית וכיהן כנשיא האגודה למחולות ושירי עם אנגליים (EFDSS). ספריית האגודה קרויה על שמו, ספריית יד ווהן ויליאמס.
[עריכה] חייו
ראלף ווהן ויליאמס נולד בדון אמפני, גלוסטרשייר, שם שימש אביו, כוהן הדת ארתור ווהן ויליאמס, כרקטור. לאחר מות אביו בשנת 1875 לקחה אותו אמו, מרגרט סוזאן וג'ווד, נינתו של הקדר האמן ג'וזאיה וג'ווד, לחיות עם משפחתה. גם צ'ארלס דרווין היה קרוב משפחה של ויליאמס, דודו-זקנו, אך המעמד הגבוה האינטלקטואלי ועתיר הזכויות שאליו נולד לא עיצב את דרך מחשבתו. הוא עמל כל חייו ללא ליאות להגשמת הרעיונות הדמוקרטיים והשוויוניים, שבהם האמין.
ווהן ויליאמס למד בקולג' המלכותי למוזיקה, אצל צ'ארלס ויליירס סטנפורד. הוא המשיך בלימודי היסטוריה ומוזיקה בקיימברידג', שם נמנו עם חבריו הפילוסופים ג. א. מור וברטרנד ראסל. לאחר סיום לימודיו שם חזר לקולג' המלכותי ולמד קומפוזיציה אצל הוברט םפארי, שהיה לידידו הקרוב. יצירתו התקדמה באיטיות ורק כשהגיע לגיל 30 התפרסם שירו "לינדן לי", היצירה הראשונה שהוציא לאור. הוא שילב הלחנה עם ניצוח, הרצאות ועיבודי יצירות של אחרים, בייחוד מוזיקה של הנרי פרסל וספר המזמורים האנגלי. הוא הוסיף ולמד אצל מקס ברוך בברלין, בשנת 1897 וצעד גדול קדימה חל בסגנונו התזמורתי כאשר למד בפריז אצל מוריס ראוול.
בשנת 1904 גילה את שירי העם האנגליים, שהלכו ונעלמו במהירות במקביל לעלייה ברמת ההשכלה והפצת המוזיקה המודפסת באזורי הכפר. הוא אסף רבים מהם בעצמו וערך אותם. אחדים מהם גם שילב במוזיקה שלו, כיוון שהוקסם מיופיה של המוזיקה ומתולדותיה עלומות השם בחיי העמל של האדם הפשוט.
בשנת 1905 ניצח ווהן ויליאמס על הקונצרט הראשון של פסטיבל המוזיקה המחודש ליית' היל בדורקינג. מאז ואילך התמיד בתפקידו זה כמנצח עד 1953, כאשר העביר את השרביט לממשיכו.
בשנת 1909 חיבר מוזיקה נלווית להפקת "הצרעות" של אריסטופאנס באוניברסיטת קיימברידג'. בשנה שלאחריה קצר לראשונה הצלחות פומביות גדולות כשניצח על ביצועי הבכורה של "פנטזיה על נושא של תומס טאליס (בפסטיבל שלוש המקהלות בקתדרלת גלוסטר) ו"סימפוניית הים" (סימפוניה מס' 1) להצלחה גדולה עוד יותר זכתה "סימפוניית לונדון" (סימפוניה מס' 2) בשנת 1914, בניצוח ג'פרי טוי. אם כי בגיל 40 יכול היה להימנע ללא קושי משירות צבאי במלחמה, או להתגייס כקצין (לאור מעמדו החברתי), התגייס כטוראי לחיל הרפואה בצבא המלכותי והתנסה בעמל מפרך כנושא אלונקה, לפני שהוצב למשמר התותחנים המלכותי. החשיפה הממושכת לשאון התותחים החלה תהליך של איבוד שמיעה, שהביא בסופו של דבר לחירשות בזקנתו. בשנת 1918 התמנה למנהל מוזיקלי צבאי, עמדה שסייעה לו להסתגל מחדש לחיי המוזיקה.
אחרי המלחמה אימץ לזמן מה סגנון מיסטי מעמיק ב"סימפוניה הפסטורלית" (סימפוניה מס' 3) ו"פלוס קאמפי", יצירה לויולה סולו, תזמורת קטנה ומקהלה בשירה ללא מילים. משנת 1924 החלה תקופה חדשה במוזיקה שלו, שהתאפיינה במעברי מקצבים מלאי חיים ובהרמוניות מתנגשות. יצירות חשובות מתקופה זו הן "טוקטה מרציאלה", הבאלט "קינג קול הזקן", הקונצ'רטו לפסנתר, האורטוריה "סנקטה ציוויטאס" (האהובה עליו ביותר מיצירותיו הכוראליות) והבאלט "איוב", (שתואר כ"נשף ריקודים במסיכות"), שמקורו אינו בתנ"ך אלא ב"אילוסטרציות" של ויליאם בלייק לספר איוב. שיאה של תקופה זו ביצירתו היה בסימפוניה ה-4 בפה מינור, שנוגנה לראשונה בתזמורת ה-BBC בשנת 1935. שנתיים אחר כך ערך ווהן ויליאמס הקלטה היסטורית של יצירה זו עם אותה תזמורת, אחת מהקלטותיו המסחריות הנדירות מאוד. במהלך תקופה זו הרצה בארצות הברית ובאנגליה וניצח על מקהלת באך.
עכשיו נכנסה המוזיקה שלו לשלב לירי בוגר, הבא לביטוי ב"חמישה פורטרטים טיודוריים"; "מחזה המוסר", "מסע הצליינים"; ה"סרנדה למוזיקה" (לסצינה מתוך המערכה החמישית של "הסוחר מוונציה", לתזמורת ושישה-עשר קולות סולו, שחוברה כמנחה למנצח סר הנרי ווד; והסימפוניה ה-5 ברה מז'ור, שעליה ניצח בשנת 1943. כיון שכבר מלאו תו 70, ראו בכך רבים את שירת הברבור שלו, אך הוא התחדש שוב ונכנס לתקופה נוספת של חיפוש הרמוני ואינסטרומנטלי. לפני מותו, בשנת 1958, השלים עוד ארבע סימפוניות, ביניהן "סינפוניה אנטארטיקה" מס' 7, המבוססת על המוזיקה שלו משנת 1948 לסרט "סקוט מאנטרקטיקה". עוד השלים שורה של יצירות אינסטורמנטליות וכוראליות, ביניהן קונצ'רטו לטובה, "אלגיית אוקספורד" לטקסטים של מתיו ארנולד והקנטטה Hodie לחג המולד. במותו הותיר לא גמורים קונצ'רטו לצ'לו, אופרה "תומאס החרזן" ומוזיקה לחזיון חג המולד, "המולד הראשון", שהשלים מזכירו, רוי דאגלס. הוא כתב גם מוזיקה למזמור תהילים ק' להכתרת המלכה אליזבת השנייה.
ווהן ויליאמס הוא דמות מרכזית במוזיקה הבריטית בזכות הקריירה הארוכה שלו כמורה, מרצה וידיד למספר רב כל כך של מלחינים ומנצחים צעירים. כתביו בתחום המוזיקה עודם מעוררי מחשבה, בייחוד קריאתו החוזרת ונשנית לכל אדם ליצור מוזיקה משלו, פשוטה ככל שתהיה, ובלבד שתהיה שלו באמת.
ווהן ויליאמס נישא פעמיים. אשתו הראשונה, אדלין פישר, מתה בשנת 1951 אחרי שנים רבות של סבל משיגרון קשה עד כדי נכות. בשנת 1953 נשא לאישה את המשוררת אורסולה ווד (ילידת 1911), שאותה הכיר מסוף שנות ה-30 ועמה שיתף פעולה ביצירות ווקאליות רבות. בהמשך כתבה אורסולה ווד את הביוגרפיה של ווהן ויליאמס: RVW: A Biography of Ralph Vaughan Williams, הנחשבת עד היום ליצירה המקובלת על חייו.
[עריכה] ראו גם
רשימת יצירותיו בוויקיפדיה האנגלית.
