קתדרלת סולסברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתדרלת סולסברי היא קתדרלה גותית אנגליקנית הממוקמת בסולסברי, אנגליה. הקתדרלה היא הכנסייה בעלת הצריח הגבוה ביותר בבריטניה, הקלויסטר הגדול ביותר באנגליה וברשותה אחד מארבעת העותקים המקוריים של המגנה כרטה ששרדו.
הבנייה החלה כאשר הבישופות הועברה לסולסברי מסארום העתיקה ב-1220 בזמן כהונתו של ריצ'רד פור. בגלל טבלת מים גבוהה במיקום החדש, הקתדרלה על 4 רגל (1.2 מטר) של יסודות ומצע חצץ. עד 1258 הושלמו הספינה הראשית, שני בתי הרוחב ואגף המקהלה. החזית המערבית הושלמה ב-1265. בית מועצת הקתדרלה (Chapter house) והקלויסטר (מעין חצר ריבועית המוקפת בארקדות) הושלמו בסביבות 1280. בגלל שהקתדרלה נבנתה רק ב-38 שנים, יש לה סגנון אדריכלי יחיד ועקבי, סגנון גותי אנגלי מוקדם.
הקמרונות בקתדרלה הם קמרונות בני 4 צלעות כאשר בבית מועצת הבישוף ניתן למצוא קמרונות מניפה. בניגוד לקתדרלות גותיות אחרות, לקתדרלה זו אין תמיכות דואות. הקתדרלה היא בעלת שני בתי רוחב ומסתיימת בחלק מזרחי ישר שממנו בולטת תוספת מלבנית.
החלק העיקרי היחיד בקתדרלה שנבנה מאוחר יותר הוא המגדל ובראשו הצריח המחודד שמתנשא לגובה 123 מטר, ושלט בקו הרקיע של העיר החל מ-1320. למרות שהצריח הוא החלק המרשים ביותר בקתדרלה הוא גם בעייתי למדי. משקלו הוא 6,397 טון יחד עם המגדל, וללולא התוספת של תמיכות, קשתות תמיכה וחישוקי ברזל במאות שלאחר מכן, הוא היה קורס כמו שקרה במבנים אחרים דוגמת קתדרלת לינקולן וכנסיית מנזר מלמסברי. כיום, הצריח של סולסברי הוא הצריח הגובה ביותר ששרד ונבנה לפני 1400. עד היום עמודי התמיכה הגדולים בצידי הצריח מכופפים פנימה בגלל המאמץ. התוספת של קורות קשירה במקום המצלב הובילו להתקנת תקרת דמה מתחת לקומת התאורה של המגדל.
שינויים משמעותיים בקתדרלה נעשו על ידי האדריכל ג'יימס ויאט (James Wyatt) וכללו את החלפת מסך העץ (rood screen) והריסת מגדל הפעמונים שהתנשא לגובה 100 מטר צפון-מערבית לבניין הראשי. קתדרלת סולסברי היא אחת מ-3 קתדרלות אנגליות ללא צילצול פעמונים, השתיים האחרות הן קתדרלת נורוויץ' (Norwich) וקתדרלת אלי (Ely). העוגב יוצר בשנת 1877 בידי הנרי וויליס ובניו.
הקתדרלה הייתה נושא לציורים מפורסמים מאת הצייר ג'ון קונסטבל (John Constable). הנוף שצויר בתמונות השתנה מאוד במהלך 2 המאות שחלפו. הקתדרלה היא הנושא של הרומן "The Spire" מאת ויליאם גולדינג שמתמודד עם Dean Jocelin שהופך את בניית הצריח לפרויקט חייו. מבקרים בקתדרלה יכולים לקחת את "סיור המגדל" ולטפס למגדל ומשם לראות את הפנים החלול של הצריח ואת פיגומי העץ שתומכים בו.
בית מועצת הקתדרלה (Chapter House) ראוי לציון בשל צורתו המתומנת, העמוד המרכזי הדק שלו והאפריז המקושט מימי הביניים. האפריז מקיף את הפנים, מעל הספסלים ומתאר סצינות וסיפורים מספר בראשית וספר שמות, לרבות אדם וחווה, תיבת נוח, מגדל בבל ושלושת האבות אברהם, יצחק ויעקב. בבית מועצת הבישוף נמצא העותק השמור והמשומר ביותר מתוך ארבעה של המגנה כרטה. עותק זה הגיע לסולסברי בגלל שאליה מדרהאם (Elias of Dereham), שהיה נוכח ברונימד (Runnymede) ב-1215 קיבל את המשימה להפציץ חלק מהעותקים המקוריים. מאוחר יותר, אליה נהפך לקנון בסוסלברי והשגיח על בניית הקתדרלה.
שעון קתדרלת סולסברי, המתוארך ללא יותר מאוחר מאשר 1386 (אבל הוא כנראה קדום יותר) הוא כנראה השעון העתיק ביותר שעדיין עובד כיום. לשעון זה אין פנים מאחר וכל השעונים מתקופה זו צלצלו את השעה בפעמונים. הוא היה ממוקם במקור במגדל הפעמונים שנהרס ב-1792. השעון תוקן ושוחזר ב-1956.
 אגן הטבילה בקתדרלה סולסברי. |
 |
 השעון מימי הביניים של הקתדרלה |
 |
 |
 פסלים מהצד הימני של הכניסה הראשית |
 חלק מהחזית המערבית של הקתדרלה |
 קמרונות צלעות בקתדרלה |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קתדרלת סולסברי |
