סולסברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סולסברי היא עיר קתדרלה קטנה במחוז וילטשייר בדרום-מערב אנגליה. היא העיר הראשית בנפת סולסברי. לפעמים היא נקראת ניו סארום, להבדיל מן האתר המקורי של יישוב בסולסברי, סארום הישנה.

תחנת הרכבת של סולסברי משרתת את העיר, והיא נקודת מפגש בין הקו הראשי של מערב אנגליה לקו הראשי של וסקס, מה שעושה אותה לצומת דרכים מחוזי. היא יושבת גם על צומת של כמה דרכים ראשיות. העיר ממוקדמת בדרום-מזרח וילטשייר, סמוך למישור סוסלברי.

בסולסברי נפגשים חמישה נהרות: אבון, נאדר, אבל, ויילי ובורן. הנהר שנוצר ממפגש זה הוא אבון ("נהר" בוולשית עתיקה), הזורם אל החוף הדרומי ונשפך לים בכריסטצ'רץ', דורסט. נהר זה נקרא לפעמים אבון של האמפשייר, להבדילו מהרבה נהרות אחרים באותו שם בממלכה המאוחדת.

[עריכה] היסטוריה

ראשיתה של העיר בתקופת הברזל, והרומאים קראו לה "סורוויאודונום"(Sorviodunum). התנהל כאן קרב בין הסקסונים המערביים לבין הברטונים, שאחריו נקרא המקום "סירובור" (Searoburh). ההנורמנים בנו מבצר וקראו "סירסבייריג" Searesbyrig" או "Seresberi". בשנת 1086, ב"ספר יום הדין", נקרא המקום "סאלסברי" Salesberie. אתר המבצר ידוע כיום בשם סארום הישנה ואינו מיושב.

השם "סארום" לעיר הישנה ולמבצר מקורו במסמכים, שנכתבו בלטינית ושם נכתב השם בקיצור עם גרש, שהיה גם הסימון המקובל לסיומת הלטינית "-ום". אחד השימושים הראשונים הידועים ב"סארום" מופיע על חותם בית החולים סנט ניקולאס בסולסברי, שהיה בשימוש בשנת 1239. הבישופ ווייויל (1330 - 1375) היה הראשון לתאר את עצמו כ"אפיסקופוס סארום".

הקתדרלה הראשונה נבנתה בסארום הישנה על ידי סנט בישוף אוסמונד בין 1075 ל-1092. בהמשך נבנה בניין גדול יותר באותו מקום, בשנת 1120. ואולם, התערערות היחסים בין הכמורה לצבא בסארום הישנה הביאה להחלטה, לקבוע את אתר הקתדרלה במקום אחר. כך נוסדה העיר סארום החדשה, הנודעת כסולסברי, בשנת 1220, ובניית הקתדרלה החדשה החלה אותה שנה, על ידי הבישופ ריצ'רד פור (Richard Poore). החלק העיקרי הושלם תוך 38 שנים בלבד והנו יצירת מופת של אדריכלות גותית אנגלית עתיקה. האבנים שמהן נבנתה הקתדרלה מקורן בסארום הישנה. הצריח, בגובה 123 מטרים, נבנה מאוחר יותר והוא הצריח הגבוה ביותר בממלכה המאוחדת. הקתדרלה בנויה על מצע חצץ, עם יסודות של 45 ס"מ, רדודים מן הרגיל, על גבי מוטות עץ: האתר אמור היה להיבחר באמצעות שליחת חץ מסארום הישנה, אך ברור שאין זו אלא אגדה, לאור המרחק בין שני המקומות (אף כי יש הטוענים, שהחץ פגע בצבי לבן, שהמשיך לרוץ עד שמת במקום, שם נמצאת כיום הקתדרלה).

בספריית הקתדרלה נמצא העותק המשובח ביותר מבין הארבעה ששרדו למגנה כרטה.

בשנת 1386 הותקן שעון מכני גדול בקתדרלת סולסברי. זהו השעון המכני הוותיק ביותר שעודנו פועל בבריטניה וכנראה בעולם כולו.

הרומן "סארום" מאת אדוארד ראתרפורד הוא סיפור דמיוני, המשחזר את תולדותיה של סולסברי.

[עריכה] כלכלה

סולסברי מקיימת שוק בימי שלישי ושבת. ימי שוק קבועים מתקיימים בה מאז 1227. במאה ה-15 היה השוק זרוע צלבי אבן, שציינו את המרכזים למלאכות שונות ולמיני סחורות. כיום נשאר רק צלב העופות, אם כי התוספת של מתמכי קשתות נבנתה בשנת 1852.

בשנת 1226 העניק המלך הנרי השלישי לבישופ סולסברי כתב כהרשאה לקיים יריד של 8 ימים, החל בחג עליית מריה השמיימה (15 באוגוסט). במהלך המאות השתנו תאריכי היריד, אבל בצורתו המודרנית הוא מתקיים כיום כיריד שעשועים בכיכר השוק למשך שלושה ימים, החל ביום שני השלישי בחודש באוקטובר. עם זאת, חוק ישן עדיין קובע, שהיריד יכול לעבור אל חצר הקתדרלה.

[עריכה] אמנויות

סולסברי היא מרכז תרבות ואמנות. בעיר פועלת קהילת אמנים חזקה, וגלריות רבות שוכנות במרכז העיר. במאה ה-18 צייר ג'ון קונסטבל כמה ציורי נוף מהוללים, ובהם צריח הקתדרלה והאזור שסביב לה. פסטיבל האמנויות השנתי של סולסברי, המתקיים מסוף מאי עד ראשית יוני, מציג תוכנית מגוונת של תיאטרון, מופעי מוזיקה, מחול, פיסול חוצות, מופעי רחוב ותערוכות אמנות.