קרטל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרטל הוא איגוד של ספקים (יצרנים, יבואנים, נותני שירות וכדומה), אשר מתאגדים יחדיו על מנת להגדיל את רווחי המשתתפים יחסית לתנאי השוק התחרותי.
אנשי מקצוע מאותו הענף נפגשים לעיתים רחוקות, אפילו רק בארועי בידור, אך השיחות ביניהם מסתיימות בקנוניה נגד הציבור, או בתחבולה לשם העלאת מחירים. אדם סמית, עושר האומות, 1776
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
מכיוון שהתאגדות קרטלית פוגעת בתחרות החופשית, הקרטל נחשב בלתי חוקי במדינות בעלות מדיניות כלכלית פתוחה ושוק תחרותי. למרות זאת קיימים קרטלים לאומיים אשר מקבלים הכשר חוקי מטעם המדינה.
באופן כללי, קרטלים אינם יציבים מבחינה כלכלית כיוון שיש תמריץ גדול לחברים בקרטל לרמות ולמשל למכור יותר מאשר המכסה שהוקצבה להם על ידי הקרטל (ראו גם תורת המשחקים). עובדה זו גרמה לקרטלים רבים שניסו לקבוע מחירי מוצרים להיכשל בטווח הארוך. כאשר קרטל נשבר נוצר תמריץ ליצור קרטל חדש. קרטלים שלא מצייתים למודל זה הם ארגון המדינות יצרניות נפט OPEC וקרטל היהלומים דה-בירס. OPEC, שהוא ארגון של מדינות כמשתמע משמו, חומק מאכיפת חוקים נגד קרטלים כיוון שמדינות, בניגוד לחברות, זוכות לחסינות במסגרת המשפט הבינלאומי.
סוגי קרטלים:
- קרטל מכסות - שליטה בכמות היצור של כל חבר בקרטל.
- קרטל שיווק - כל היצרנים מוכרים את סחורתם במחיר קבוע מראש לקרטל והוא המשווק הבלעדי וקובע מחיר מכירה לשווק.
- קרטל מחירים - הקרטל קובע מחיר אחיד לשיווק הסחורה.
- קרטל מחירים ומכסות - שילוב של קביעת מחירים ומכסות ייצור.
- קרטל גאוגרפי - הקרטל מחלק את גורמי הייצור לשטחים גיאוגרפים שם הם מקבלים בלעדיות.
[עריכה] קרטלים בישראל
דוגמאות לקרטלים בארץ:
- קרטל מכסות - שוק הביצים והחלב.
- קרטל שיווק - מועצת הפירות.
- קרטל מחירים - שוק המוניות, חברות הביטוח, חברות סלולריות.
- קרטל מחירים ומכסות - שוק המוניות בתיאום מכסות העבודה לנהג.
- קרטל גאוגרפי - כבלים.
תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים לפקח ולמנוע התאגדות של קרטלים. יחד עם זאת, לחברות מסוימות ניתנת הרשות לתאם מחירים בתנאים מיוחדים וזאת על מנת לעודד השקעות ופיתוח המשק.
בשנות התשעים הועמדו לדין חברות ביטוח גדולות בישראל, באשמת הקמה של קרטל לתיאום מחירי פרמיות, צמצום כיסויים והגבלת הנחות. החברות כלל, סהר ציון, מגדל, המגן ומנורה הגיעו לעסקת טיעון עם פרקליטות המדינה, ואילו החברות איילון והפניקס המשיכו בהליך המשפטי והורשעו. על החברות שהורשעו נגזרו קנסות כבדים (12 מיליון שקל על חברת הפניקס ו-6.6 מיליון שקל על חברת איילון), ועל מנהליהן הוטלו עונשים של קנסות ועבודות שירות. מנהלי כל החברות שהשתתפו בקרטל נאלצו להתפטר מתפקידם.
כיום טוענים שגם החברות הסלולריות פועלות כקרטל בכך שהן מתאמות את מחירי השיחות בניגוד לחוק ומונעות בכך תחרות אמיתית.
נטען גם שערוץ 2 מתאם את זמני הפרסומות ביחד עם ערוץ 10 (בעיקר במהדורות החדשות) ובך הם יוצרים קרטל בניגוד לחוק.
קיימים גם קרטלים במוצרי דת. ציבור שומרי המסורת הרוכשים מידי שנה את ארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדסים, וערבות) לחג הסוכות, נחשף מידי שנה לקרטלים בין יבואני הלולבים.
