קרב החווה הסינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החווה הסינית
עימות: מלחמת יום הכיפורים תאריך: 15 באוקטובר-18 באוקטובר 1973 קרב לפני: קרבות הבלימה קרב אחרי: קרבות החיץ החקלאי וכיבוש מרחבי פאיד מקום: 30°27′0″N, 32°24′0″E, צפונית לאגם המר הגדול, ממזרח לתעלת סואץ תוצאה: כיבוש מתחם החווה הסינית, מעבר כוחות ישראליים לצדה המערבי של תעלת סואץ
הצדדים הלוחמים
ישראל	מצרים
מפקדים
אריאל שרון, אמנון רשף, עוזי יאירי	?
כוחות
חטיבת השריון 14 מאוגדת שרון; חטיבת הצנחנים מאוגדת ברן; כוחות מסופחים נוספים	?
אבדות
120 הרוגים מחטיבה 14 בלילה שבין 15 באוקטובר ל16 באוקטובר	?

החווה הסינית הייתה מתחם צבאי מצרי בקרבת האגם המר הגדול שבחצי האי סיני , אשר שימש זירה לאחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת יום הכיפורים בין ה15 באוקטובר ל18 באוקטובר 1973. כיבוש מתחם החווה הסינית במסגרת מבצע אבירי לב אפשר את מעבר כוחות צה"ל לצידה המערבי של תעלת סואץ, כיתור הארמיה השלישית המצרית וחדירת כוחות צה"ל עד לעומק של 101 קילומטרים מהבירה קהיר.

תוכן עניינים 1 גיאוגרפיה 1.1 מאפיינים טקטיים 1.2 מקור השם 2 הרקע לקרב 3 ליל ה15 באוקטובר 3.1 סדר הכוחות 3.2 המודיעין 3.3 מהלך הקרב 3.4 תוצאת הקרב 4 ה16 באוקטובר 5 ה17 באוקטובר 6 ה18 באוקטובר 7 הצליחה 8 הזכרון ההיסטורי מן הקרב 9 החווה הסינית בתקשורת ובתרבות 10 החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים (מיועד לשכתוב-התוכן יועבר בפירוט לסעיפים הקודמים) 10.1 האם הושגו מטרות הקרב? 11 קישורים חיצוניים

[עריכה] גיאוגרפיה

החווה הסינית הינה חווה חקלאית גדולה שנמצאת בחצי האי סיני, מצדה המזרחי של תעלת סואץ ובצמוד לקצהו הצפוני של האגם האגם המר הגדול. אזור החווה שטוח ומחורץ בתעלות השקיה רבות. החווה הוקמה כפרויקט חקלאי מצרי, בסיוע יפני, שנועד לפתח את החקלאות בחצי האי סיני ולספק תעסוקה לתושביו. מרכז החווה נמצא ב30°27′0″N, 32°24′0″E. במפת הקוד הצה"לית סיריוס נקרא המתחם בשמות מיסורי ואמיר. בשטח החווה הסינית עברו הצירים לקסיקון, שיק, אושה, נחלה וטרטור.

צילום לויין של מערב סיני, מזרח מצרים האפריקאית ותעלת סואץ. החווה הסינית נמצאת באזור הכתם הכהה, מעל ומימין לאגם המר הגדול.

צילום לווין של האגם המר הגדול. החווה הסינית נמצאת בקצה השמאלי והתחתון של התמונה, מעל לתעלה. הערה: בגלל מגבלות טכניות זמניות התמונה הפוכה (צפון כלפי מטה)

[עריכה] מאפיינים טקטיים

[עריכה] מקור השם

שמו של המתחם ניתן לו על ידי ראשוני חיילי צה"ל שנכנסו אליו ומצאו אותו נטוש במלחמת ששת הימים. על פריטי ציוד רבים היו כתובות, הוראות שימוש ותויות ביפנית. החיילים שסברו בטעות שהכתב הוא סינית העניקו למתחם את הכינוי החווה הסינית.

[עריכה] הרקע לקרב

ב6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובחזית סיני צלחו כוחות הצבא המצרי את תעלת סואץ לכל אורכה ובתוך זמן קצר כבשו רצועה בעומק של כ-10 קילומטרים בתוך סיני. הכוחות המצריים נבלמו על ידי כוחות צה"ל באזור קו התעוזים וציר חת"מ. ב8 באוקטובר החלה אוגדה 162 (אוגדת ברן) של פיקוד הדרום במתקפה נגד הצבא המצרי בצפון תעלת סואץ שנועדה לסלק את הכוחות המצרים מסיני ולצלוח לצידה המערבי של תעלת סואץ. מתקפה זו נכשלה, וכוחות צה"ל חזרו לעמדותיהם באזור ציר חת"מ. פיקוד צה"ל הבין שהכרעת המלחמה בחזית סיני מחייבת מעבר ממגננה למתקפה על ידי צליחת תעלת סואץ והעברת הלחימה לשטח מצרים וכך, לאחר כשלון המתקפה של אוגדה 162, חיפש פיקוד הדרום הזדמנות מתאימה לביצוע הצליחה. ב14 באוקטובר ביצעו המצרים התקפת שריון חזיתית לרוחב כל גזרת תעלת סואץ, שנבלמה על ידי כוחות השריון של צה"ל שהסבו אבידות כבדות לשריון המצרי. פיקוד צה"ל החליט שכשלון ההתקפה המצרית יוצר הזדמנות טובה לצליחת תעלת סואץ. החווה הסינית - הצמודה לתעלת סואץ ולצפון האגם המר הגדול נבחרה להיות נקודת הצליחה משיקולים טקטיים: האגם המר הגדול שמדרום לנקודת הצליחה הווה אגף מוגן לכוחות הצולחים הפגיעים; אזור הצליחה היה קו התפר בין הארמיה המצרית השניה לארמיה המצרית השלישית, ובכך הווה נקודת חולשה במערך ההגנה המצרי; ובצד הישראלי הוכנה מבעוד מועד סוללת עפר שנועדה להקל על צליחת הכוחות. באזור החווה הסינית התבצרו כוחות מצריים רבים שנועדו למנוע מכוחות צה"ל להתקדם מערבה לכיוון תעלת סואץ. אוגדת שרון קיבלה את משימת כיבוש החווה הסינית וצליחת התעלה. בליל ה14 באוקטובר מפקדת האוגדה הטילה את משימת כיבוש החווה הסינית על חטיבה 14. על חטיבות השריון הנוספות של אוגדת שרון הוטלו משימות גרירת אמצעי הצליחה ההנדסיים, צליחת התעלה, רתק והטעיה. במהלך שעות היום של ה15 באוקטובר תיכננו מפקדי חטיבה 14 את כיבוש החווה הסינית ובמקביל הכינו את כלי הלחימה - טנקי המג"ח ונגמ"שי הM113 - לקרב.

[עריכה] ליל ה15 באוקטובר

בליל ה-15 באוקטובר 1973 נשלח אל עבר מתחם החווה הסינית כוח המילואים של סיירת 80 של הצנחנים, בפיקודו של נתן שונארי. הכוח ספג אש כבדה ונהדף בקלות, נפגעים רבים נותרו בשטח וקשה מאוד היה לפנותם.

[עריכה] סדר הכוחות

[עריכה] המודיעין

[עריכה] מהלך הקרב

[עריכה] תוצאת הקרב

[עריכה] ה16 באוקטובר

בליל ה-16 באוקטובר קיבל גדוד 890 של הצנחנים, בפיקודו של יצחק מרדכי, שינוי משימה על ידי המח"ט עוזי יאירי (שנהרג שנתיים אחר כך בפריצה למלון סבוי), והוטס במסוקים מרפידים לקרבת "ציר עכביש" הסמוך לחווה הסינית. בשל בעיות של משקל יתר במסוקים הורד ציוד רב וחשוב מהמסוקים ובו גם המרגמות הכבדות, שנשלחו במשאיות, במקום זאת, אל שטחי הכינוס.

למפקדי הכוח נאמר שעליהם להיכנס לשטח ולטהרו מחוליות "ציידי טנקים" המצויידים בטילים, אשר מסתובבות בשטח ומפריעות למעבר הכוחות ב"ציר טרטור".

בפועל, נתקלו הצנחנים בכוח חטיבתי ערוך ומצוייד, שהלם בהם בירי מקלעי גוריאנוב, ירי בכינון ישיר של תותחי נ"מ, ירי טנקים ופצצות מרגמה.

עד מהרה היו רוב חיילי הכוח פצועים או הרוגים, והקרב הפך למאמץ נואש לפינוי הפצועים, אשר גרם לפצועים והרוגים נוספים. מתוך 80 חיילי הכוח כ-60 נפצעו או נהרגו.

הכוח נסוג לבסוף לאחר 17 שעות של קרב גבורה.

[עריכה] ה17 באוקטובר

הא הא

[עריכה] ה18 באוקטובר

[עריכה] הצליחה

[עריכה] הזכרון ההיסטורי מן הקרב

[עריכה] החווה הסינית בתקשורת ובתרבות

[עריכה] החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים (מיועד לשכתוב-התוכן יועבר בפירוט לסעיפים הקודמים)

• הערה: כל העובדות הקשורות בסדרת הקרבות שהתחוללה בחווה הסינית וסביבה, כמו גם המסקנות הנובעות מהן, נתונות במחלוקת עזה עד ימינו. התיאור להלן מתחשב חלקית במימצאים עדכניים כפי שהוצגו בסרטו של ניר טויב בשנת 2004.

במהלך קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, שלוו בתבוסות קשות, התגבשה ההכרה כי רק מתקפה מיידית והנחתת כוחות משמעותית בחוף המערבי של התעלה, "אפריקה" בפי הלוחמים, תוציא את הצבא המצרי משיווי משקלו, תשנה את מהלך הקרבות, תעביר את היוזמה לידי ישראל ותציל את המערכה ואת המדינה כולה.

על מנת להגיע לתעלה היה צורך להזרים כוחות ולהסיע את חלקי גשר הגלילים הכבד על הציר המכונה "ציר טרטור".

הזרמת כוחות זו נתקלה בקשיים רציניים ביותר: הגשר אוחסן במרחק 17 קילומטרים מן התעלה (במקום 3 ק"מ כנדרש), הפלוגה שהתאמנה להובלתו לפני המלחמה נמצאה כעת בחזית רמת הגולן ולמעשה נוצר פקק מוחלט שנבע מכלי רכב ונגמ"שים שנפגעו מאש מצרית.

[עריכה] האם הושגו מטרות הקרב?

לכאורה לא הושג היעד, אך הטענה הנשמעת כיום היא שמטרת הקרב הייתה להעסיק את הכוח המצרי - ובה בעת להזרים את הכוחות וחלקי הגשר אל עבר חוף התעלה.

ערב הקרב הספיק כוח צנחנים של דני מט וגדוד השריון 430 לצלוח את התעלה באמצעות תמסחים ולעבור לחוף "אפריקה". היה צורך דחוף להביא את הגשר, לגשר על התעלה ולחבור לכוח שצלח, ואלמלא כן היה הכוח הצולח מחוסל, ותנופת המתקפה הנגדית נעצרת. האוחזים בטענה זו טוענים שכוח הצנחנים שימש למעשה "בשר תותחים", זאת כדי לאפשר את מעבר הכוחות החיוניים על הציר ומבחינה זו הקרב השיג את מטרתו.

מנגד, יש חולקים על כך וקובעים שטענה זו אינה סבירה, משום שאם זו הייתה המשימה, לא ברור מדוע נשלחו הצנחנים במצב פריסה ומדוע נשלחו בשקט בעוד קרב הסחה הוא קרב שנעים אליו ברעש על מנת למשוך תשומת לב האויב ולהעסיקו. מכאן, לשיטתם, נובע שטיעון זה "נולד" בדיעבד על מנת לחפות על התקלות שהיו.

מספר לוחמים, רובם קצינים, קיבלו עיטורים על תפקודם בקרב, אולם גם עליהם קיימת מחלוקת רבה. בין מקבלי העיטורים המג"ד יצחק מרדכי וסגנו, יהודה דובדבני.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• החווה הסינית: הסיפור שלא סופר החווה הסינית, אורי מילשטיין.
• מדוע הוכנסו לוחמי גדוד 890 בצורה כל כך גרועה לחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים ד"ר עמיקם צור
• אינדקס החווה הסינית מעל 50 קישורים