קפאין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפאין (Caffeine) הוא חומר ממריץ המצוי בעיקר בפולי קפה, גואראנה, עשב המאטה, עלי הקקאו והתה ובכמויות קטנות גם בפולי קקאו.
קפאין נמצא בכמויות קטנות יותר גם במשקאות קולה, בשוקו, ובשוקולד.
תה נטול קפאין אינו מיוצר מעלי תה, אלא מחליטה של צמחים אחרים, שבהם אין קפאין.
עבור הצמח המכיל אותו הקפאין הוא קוטל מזיקים טבעי, מכיוון שהוא משתק והורג חלק מהחרקים שמנסים ליזון מהצמח.
הקפאין הוא אלקלואיד, צבעו לבן וטעמו מר. הרכבו הכימי הוא C8H10N4O2.
תכונתו הפרמקולוגית העיקרית גירוי מערכת העצבית המרכזית, גירוי מערכת הנשימה, גירוי קצב הלב והשפעה משתנת קלה.
קפאין, כמעלה לחץ דם ומגביר דופק, נחשב יעיל וממריץ פעילות גופנית כך שמומלץ, על פי רוב, ליטול אותו לפני פעילות גופנית גדולה.
הקפאין רעיל במינונים גבוהים, מינון של כ־192 מ"ג קפאין לק"ג משקל גוף (מקביל בערך ל־72 כוסות קפה ביום לאדם) קוטל מחצית מאוכלוסיית הניסוי. תסמיני הרעלת קפאין הם חוסר מנוחה, עצבנות, התרגשות יתר, נדודי שינה, הסמקה ואי סדירות בעיכול והטלת שתן מרובה. התסמינים יכולים להופיע כבר לאחר צריכת 250 מ"ג קפאין ביממה. צריכה של יותר מ־1 גרם קפאין ביום עלולה להביא לתסמינים של עווית שרירים, שטף דיבור ומחשבה לא הגיוניים ופרפור חדרי הלב.
חרף זאת נצרך הקפאין מדי יום על ידי מיליארדי אנשים, בעיקר במשקאות קפה ותה, אם כי יש המקפידים לצרוך משקאות אלה בצורתם נטולת הקפאין.
[עריכה] מיצוי הקפאין מפולי קפה והכנת קפה נטול קפאין
בעבר יוצר קפה נטול קפאין מפולי קפה רגילים, שנטחנו והושרו במתילן כלוריד (חומר מסרטן). מתחילת שנות ה-90 החל השימוש בדו תחמוצת הפחמן - CO2 לצורך המיצוי. בלחץ אטמוספרי רגיל יכול דו-תחמוצת הפחמן להמצא כמוצק (קרח יבש) או כגז, ובלחצים גבוהים הוא עשוי להיות גם נוזל.
אם נסגור בכלי CO2 נוזלי וגזי ונביא את המערכת ללחץ שהוא פי 73 בערך מהלחץ שאנו חווים באטמוספירה, ונחמם לטמפ' של כ-30 מעלות, נגיע למצב צבירה הנקרא נוזל סופר-קריטי (Supercritical Fluid). החומר יתנהג כגז וימלא את כל נפח המיכל, אבל ישמור על תכונות של נוזל ונוכל להמיס בו חומרים.
כשמזרימים דו-תחמוצת הפחמן במצב "סופר-קריטי" למיכל של פולי קפה ירוקים (לפני שלב הקליה בתנור), החומר יתפשט כגז, יחדור לתוך הפולים, ימיס את הקפאין ( שנמס מצוין בדו חמוצת פחמן נוזלית), ויישטף החוצה. שם מופק הקפאין הנקי לשימוש במשקאות קלים. היתרון הגדול הוא, כמובן, שלאחר התהליך, בלחץ רגיל אין שאריות. ה-CO2 הופך לגז ומתנדף מהמוצר.
[עריכה] השפעת הקפאין על הגוף
הקפאין חוסם את קולטני האדנוזין (Adenosine ATP), שבתאי מערכת העצבים המרכזית. (למעשה הוא פועל על כל התאים בגוף משום שבכל תא קיימים קולטני אדנוזין)
כאשר אדנוזין נקשר לתא עצב הוא מאט את פעילות התא. תהליך זה מתרחש, בין היתר, בזמן שינה. מולקולות הקפאין, הדומות לאדנוזין, נקשרות לאותם קולטנים אך לא גורמות להאטת פעילות התא. במקום זאת הקפאין חוסם את את הקולטנים ומונע את פעילות האדנוזין. כתוצאה מכך הפעילות העצבית המוגברת גורמת לשיחרור ההורמון אפינפרין (אדרנלין), שבתורו גורם למספר תופעות כגון הגברת קצב הלב, עליית לחץ הדם, הגברת זרימת הדם לשרירים, הפחתת זרימת הדם לעור ולאיברים הפנימיים ושחרור גלוקוזה על ידי הכבד.
בנוסף לכך, הקפאין, הדומה לאמפטמין, מעלה את רמת המוליך העצבי דופמין במוח.
קפאין מפריע לספיגת ברזל בגוף, לכן ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנשים הרות ומניקות להגביל את שתיית הקפה לשלוש עד ארבע כוסות ביום בלבד [1].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תזונה בריאה בעת הריון והנקה, מאתר ארגון הבריאות העולמי
