קספר ויינברגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||
קספר וילארד ויינברגר (18 באוגוסט 1917 - 28 במרץ 2006), פוליטיקאי אמריקני רפובליקני שכיהן כשר ההגנה במשך שבע השנים הראשונות של ממשל רונלד רייגן, תקופת הכהונה הארוכה ביותר של מזכיר הגנה אמריקני. ויינברגר נודע בעיקר כמי שהיה אחראי על יוזמת ההגנה האסטרטגית ובשל מעורבותו בפרשת איראן-קונטראס.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] צעירותו
ויינברגר נולד ב-18 באוגוסט 1917 בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, לאביו, הרמן ויינברגר, מהגר צ'כי יהודי, ולאם נוצרייה בשם קריס האמפסון. הוא קיבל תואר ראשון בשנת 1938 ותואר דוקטור בשנת 1941, שניהם מאוניברסיטת הרווארד. בזמן מלחמת העולם השניה, לאחר סיום לימודיו, הוא התגייס לצבא ארצות הברית כטוראי בשנת , קודם בתפקידו, ושירת בדיביזה ה-41 באוקיינוס השקט. בסוף המלחמה הוא היה למפקדו של דאגלס מקארתור, מי שלימים היה למושלה הצבאי של יפן. כבר אז הוא החל לגלות התעניינות רבה בפוליטיקה והיסטוריה, ובהמשך חייו הערצה מיוחדת לווינסטון צ'רצ'יל, שלו הייתה לדעת רבים השפעה מכרעת על התקדמותו הפוליטית בעתיד.
בשנת 1945 פרש ויינברגר מהצבא, ובין שנה זו לשנת 1947 הוא עבד כפקיד למשפט, לפני הצטרפותו לחברת עורכי דין בסן פרנסיסקו.
[עריכה] קריירה פוליטית
בשנת 1952, נבחר ווינברגר למועצה המחוקקת של קליפורניה מטעם מפלגת הרפובליקנים, ונבחר מחדש גם ב1954 ו-1956. למרות שלאחר שנתיים, בשנת 1958, הוא נבחר ברוב גדול יחסית למשרת התובע הכללי של קליפורניה, הוא המשיך להיות פעיל בפוליטיקה ונהיה ליושב ראש המפלגה הרפובליקנית של קליפורניה בשנת 1962.
בשנת 1967, מינה אותו נשיא ארצות הברית דאז, לינדון ג'ונסון, לתפקיד האחראי על העמלות במחלקת הכלכלה והמיסים של קליפורניה, ובתחילת 1968 הוא קודם על ידי ג'ונסון לתפקיד האחראי הפיננסי הכללי על קליפורניה. בשנת 1970, עבר ויינברגר עבר לוושינגטון ונעשה לאחראי הפדרלי על העמלות והמסחר. לאחר מכן, הוא כיהן תחת הנשיא ריצ'רד ניקסון כסגן (בין 1970 ל-1972) וכמנהל (בין 1972 ל-1973) של משרד התקצוב וניהול הכספים וכן כמנכ"ל של משרד הבריאות, החינוך והרווחה האמריקאי בין השנים 1973 ל-1975. בחמש השנים הבאות, עד 1980, שנת היבחרו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, היה ויינברגר סגן הנשיא והיועץ הראשי של תאגיד בצ'טל, חברה שעסקה באדריכלות והנדסה.
למרות שלא היה בעל וותק ונסיון רבים, ולא כיהן בתפקידים חשובים מאוד, לויינברגר היה קיים בוושינגטון מוניטין של מנהל טוב, מסור ואחראי. יכולתו להוציא את המיטב מעבודתו הביאה לו את הכינוי "הסכין". לאחר היבחרו של רייגן בשנת 1980, ויינברגר היה שותף לדעתו כי ברית המועצות הקומוניסטית מהווה איום ממשי על ארצות הברית והעולם המערבי בכלל, ושארצות הברית צריכה להיות מוגנת ובטוחה מכל צרה שלא תבוא. ויינברגר תמך בפנטגון בתוכניתו של הנשיא רייגן להגדלת כוחו, תקציבו ועוצמתו של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. כוננות, עמידה על המשמר והתקדמות טכנולוגית נעשו הסיסמאות של מחלקת ההגנה. בשנותיו בפנטגון, תמך ויינברגר רבות בהצעות לשיפור כוחה הצבאי והבטחוני של ארצות הברית.
ב-21 בינואר 1981 מונה ויינברגר על ידי הנשיא רייגן לתפקיד מזכיר ההגנה של ארצות הברית (תפקיד מקביל לשר הביטחון). בתפקיד זה כיהן ויינברגר כמעט שבע שנים, עד 1987, תקופת הכהונה הארוכה ביותר של מזכיר ההגנה.
החל משנת 1983 קידם ויינברגר פרויקטים רבים לשיפור מאגר הנשק הגרעיני של ארצות הברית כנגד התחזקותה של ברית המועצות במלחמה הקרה, דבר שעלה בשילוש חובה הלאומי של ארצות הברית. ויינברגר גם היה אחד התומכים הבולטים ביותר ביוזמת ההגנה האסטרטגית, הידועה גם בכינוי מלחמת הכוכבים.
בשנת 1985 היה ויינברגר אחד הגורמים העיקריים לעונש הכבד שהוטל על ג'ונתן פולארד. בשנה זו, נתפס ג'ונתן פולארד באשמת ריגול לטובת ישראל והועמד לדין. הוא הסכים לעסקת טיעון, הודה והרשע בריגול עבור מדינה ידידותית ללא כוונה לגרום נזק לארצות הברית, והתביעה ביקשה להטיל עליו עשרים שנות מאסר. מספר ימים לפני גזר הדין, העביר ויינברגר מזכר בן 46 עמודים לידיו של השופט. במזכר החסוי פורטו הנזקים שגרם, כביכול, פולארד לביטחון הלאומי של ארצות הברית, בהם טענה כאילו היה קשור למרגלים של ברית המועצות והובעה דרישה להחמיר בעונשו. בעקבות המזכר, גזר על פולארד בית המשפט, שאינו מחויב לעסקת הטיעון, מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו לעולם. על אשתו אן נגזרו חמש שנות מאסר.
אף על פי שויינבגר טען מאוחר יותר כי התנגד עקרונית לעסקה, הוא היה שותף בשנת 1987 בעסקת המכירה של טילי נ"ט על ידי ארצות הברית לאירן בשלטון האייטולות, בתיווך ישראלי, פרשה הידועה כפרשת איראן-קונטראס. בשנה זו, בעקבות גילוי הפרשה וגרעונות גדולים במשרדים שהיה אחראי עליהם ויינברגר - בעיקר ביטחון והגנה, ובעקבות לחץ הולך וגדל, הוא הכריז על התפטרותו מתפקידו כמזכיר הגנה ב-23 בנובמבר, 1987. נימוקו של ויינברגר לפרישה הייתה "בעיות בריאות".
[עריכה] לאחר הפרישה
לאחר פרישתו, הואשם ויינברגר במתן עדות שקר והסתרת פרטים מהקונגרס בעניין פרשת מכירת הנשק, אך לבסוף, בדצמבר 1992, הנשיא בוש האב העניק חנינה נשיאותית לקספר.
ויינברגר כיהן בתפקיד מזכיר ההגנה שש שנים ועשרה חודשים, יותר מכל מזכיר אחר עד היום. לאחר שקספר ויינברגר עזב את וושינגטון והתפטר, הוא הצטרף לתאגיד פורבס (Forbes Inc) בשנת 1989, כמוציא לאור של מגזין פורבס, מגזין העוסק בעיקר בנושאי כלכלה ועסקים, ונעשה ליושב ראש המגזין בשנת 1993. במשך עשור, הוא כתב לעיתים קרבות מאמרים בנושאי ביטחון והגנה. בשנת 1996, פרסם ויינברגר ספר על עתידו של הצבא האמריקאי לאחר סיום המלחמה הקרה ופתיחת עידן חדש. הספר עורר כעס רב כלפי ויינברגר בקרב עמיתיו במשרד ההגנה תחת שלטון רונלד רייגן.
[עריכה] מותו
בשנותיו האחרונות חי ויינברגר על "אי המדבר" שבמדינת מיין (אחד מהאיים הגדולים ביותר בארצות הברית). ב-28 במרץ 2006, מת ויינברגר כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות, והוא בן 88.
בעקבות מותו אמר נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש:
-
- "קספר ויינברגר היה מדינאי אמריקאי שהקדיש עצמו למען הכלל. הוא לבש מדים במלחמת העולם השנייה ושירת בחזית, היה מנהל מספר משרדים, ושירת תחת שלושה נשיאים. בכהונתו כשר ההגנה תחת שלטונו של הנשיא רונלד רייגן, ויינברגר פעל למען העצמת כוחה של ארצות הברית במלחמה הקרה. בכל שנותיו, איש טוב זה עשה רבות למען עמנו. אמריקה כולה אסירת תודה לשירותו המסור של ויינברגר. לורה (אשתו של ג'ורג' בוש) ואני שולחים את תנחומינו ותפילתנו למשפחת ויינברגר". [1]
[עריכה] מקורות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של קספר ויינברגר
- ראיון מוקלט עם ויינברגר (קובץ MP3)
- מת קספר ויינברגר, שר ההגנה של רייגן - דיווח ב-Ynet על מותו של ויינברגר
- מת שר ההגנה של רייגן - על ויינברגר ופועלו באתר NRG
- דיווח על מותו - באתר ה-BBC
- קספר ויינברגר מת בגיל 88 - כתבה במגזין פורבס
