קסנון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 54 | ||||
| סמל כימי | Xe | ||||
| סדרה כימית | גזים אצילים | ||||
| צפיפות | 5.9 kg/m3 | ||||
| מראה | חסר צבע |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 131.293 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | 216 pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 18, 8 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | גז | ||||
| טמפרטורת התכה | -111.72°C | ||||
| טמפרטורת רתיחה | -107.78°C | ||||
| לחץ אדים | אין מידע Pa ב _°K | ||||
| מהירות הקול | 1090 מטר לשנייה ב298°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 2.6 | ||||
| קיבול חום סגולי | 158 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | אין מידע/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 0.00569 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 1170.4 kJ/mol | ||||
קסנון (Xenon), הוא יסוד כימי ממשפחת הגזים האצילים שסמלו כימי Xe ומספרו האטומי 54.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
בעבר קסנון כונה "גז אינרטי", היום ידוע שהגדרה זו לא מדויקת מכיוון שניתן ליצור מספר תרכובות שמכילות קסנון. קסנון מסוגל להתמוסס ולהכלא בין רשת מולקולות מים.
[עריכה] שימושים
השימוש העיקרי בקסנון הוא במנורות בפלאשים למצלמות, מנורות סטרובוסקופיות, לייזרים, מנורות קוטלות חיידקים ועוד. שימושים נוספים:
- ייצור מנורות HID (ראשי תיבות של High Intensity Discharge) שבהן נמצא בחלל הנורה קסנון ושתי אלקטרודות שביניהן נמצאת קשת חשמלית. לנורות אלו ייתרון משמעותי על מנורות הלוגן, גם בזכות השיפור המשמעותי ביעילות הנורה וגם בזכות העובדה שאין בהן חוט להט שיכול להישרף או להיקרע.
- מכיוון שקסנון הוא יסוד אציל כבד יחסית, משתמשים בו במנועי יונים, היוצרים דחף באמצעות האצת סילון של יונים בניגוד לכיוון התנועה הרצוי, בדומה למנוע רקטי.
- האיזוטופ Xe-133 הוא רדיואיזוטופ יעיל.
- בכימיה אנליטית, לתרכובות H4XeO6 שימושים כחומר מחמצן.
[עריכה] היסטוריה
קסנון (מקור השם במילה היוונית "זר") התגלה באנגליה על ידי ויליאם רמזי (William Ramsay) ומוריס טרברס (Morris Travers) ב-1898 בשאריות שנשארו מאידוי אוויר נוזלי.
[עריכה] צורה בטבע
קסנון נמצא בכמויות זעירות (שני חלקיקים מתוך 20 מיליון) באטמוספירת כדור הארץ ומופק מסחרית במיצוי מאוויר נוזלי. האיזוטופים Xe-133 וXe-135 מיוצרים בכורים גרעיניים בהקרנת נויטרונים.
[עריכה] תרכובות
לפני 1962, קסנון וגזים אציליים אחרים נחשבו לאדשים לחלוטין מבחינה כימית. מאז, יותר ויותר עדויות מעידות שקסנון ושאר הגזים האציליים יוצרים מספר תרכובות. עד היום יוצרו תרכובות קסנון עם פלואור, חנקן, מימן, נתרן ועוד מספר יסודות אחרים. בנוסף לכך, ידועות 80 תרכובות של קסנון, פלואור וחמצן.
[עריכה] אמצעי זהירות
קסנון הוא לא יסוד רעיל, אך תרכובות שלו הם חומרים מחמצנים חזקים, רעילים שמסוגלים לגרום לנזק.
בגלל שקסנון כבד יותר מהאוויר, מהירות הקול בו נמוכה יותר נמוכה יותר וכשנשאף גורם לקול צורם (כמו בשאיפת בלוני הליום). ישנן מספר סיבות למה יותר מסוכן לשאוף קסנון מאשר הליום. אחת מהן היא שלקסנון השפעה מאלחשת, בדומה לגז צחוק (N2O).
בגלל שחשיפה אליו התבררה כמסוכנת (ובגלל מחירו הגבוה), אוניברסיטאות רבות הפסיקו להשתמש בו בניסויים בכימיה. הגז SF6 מהווה תחליף אליו.
