קדושה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קדושה כוונתה מצב של להיות קדוש. מושג זה מתאר מקומות, זמנים, אנשים וחפצים. תפיסת הקדושה מצוייה כמעט בכל הדתות.
תוכן עניינים |
[עריכה] קדושה ביהדות
המילה קדושה מהשורש ק.ד.ש.
בתנ"ך ובספרות היהודית, מופיע שורש זה בהטיות ובהקשרים שונים כגון: קידושין שהוא שלב בנישואים, קְדֵשָׁה שהיא סוג של זונה, וקדושה.
ניתן לתהות מה הקשר בין קדושה, קדשה וקידושין ? איזו מילה בלתי מובנת היא זו, שמכנים בה נושאים נבדלים כקדושה וקידושין ואף נושאים מנוגדים כקדושה וקדשה ?
לקדש ישנן מספר משמעויות:
- פרישות.
- ייחוד וזימון.
- יתכן גם שימוש בשורש ק.ד.ש בלשון סגי נהור.
לקמן יובהרו בהתאם למשמעויות אלו, הנושאים השונים בהם מצוי שורש זה וכך יתבהר מושג הקדושה.
[עריכה] קידושין
קידושין הוא אחד משלבי הנישואים ביהדות ובמהלכם הגבר אומר לאשה, "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".
פירשו התוספות במסכת קידושין (דף ב, עמוד ב) שני פירושים:
- "כלומר להיות לי מקודשת לעולם בשבילי" - לפי פירוש זה הכוונה במילה "מקודשת" היא מלשון הפרשה. שמעתה והילך תהיה מופרשת מכל הגברים האחרים שבעולם כדין אשת איש.
- "ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי מזומנת לי" - לפי פירוש זה המילה "מקודשת" משמעה שהאשה נהיית מעתה והילך מיוחדת ומזומנת לבעלה.
[עריכה] קדשה
כתוב בתורה (דברים פרק כג, פסוק יח), "לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה, מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
למילה "קדשה" ניתנו מספר פירושים:
- אישה המפקירה את גופה תמורת כסף או חינם - לפי זה 'קדשה' היא לשון סגי נהור ל'קדושה'. לפי שאינה מפרישה את גופה מאף אחד ואינה מזומנת ומיוחדת לה'.
- אישה המייחדת את עצמה לעבודת אלילים - ולפי זה 'קדשה' מלשון קדושה, שמיוחדת ומזומנת לעבודת האליל. בעת העתיקה היה נפוץ בעמים שונים פולחן אלילי שכלל גם קיום יחסים עם כהנת כסמל של התחברות האל והאלה (שמים וארץ, גשם ותבואה). על כן קדישה היא במקור כהנת בהקשר של פולחן אלילי. המונח משמש (כנראה) בהשאלה לזונה גם למי שאינה קשורה בפולחן כזה.
- אישה המייחדת את עצמה לעבודת בית המקדש - גם לפי פירוש זה 'קדשה' מלשון קדושה, שמיוחדת ומזומנת לעבודת בית המקדש.
[עריכה] קדושה
כתוב בתורה (ויקרא פרק יט, פסוקים א-ב), "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם:"
רש"י מסביר, "קדשים תהיו. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה; שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה." כלומר שהציווי "קדשים תהיו" הוא להמנע מאיסורים כעריות.
הרמב"ן כותב, "ולפי דעתי אין הפרישות הזו לפרוש מן העריות כדברי הרב רש"י, אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד, שבעליה נקראים פרושים:"
ממשיך הרמב"ן ומבאר,"והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין; א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:
לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות."
כלומר שהציווי "קדשים תהיו" הוא להמנע אף מהנאות מותרות מבחינה הלכתית.
[עריכה] שיא של קדושה
ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה היה הכהן הגדול, שהוא האדם הכי קדוש, נכנס לקודש הקודשים שהוא המקום הקדוש ביותר, להקטיר קטורת ולהתפלל לפני ה'.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נסים ישעיהו, ללכת על גשר צר מאד - באתר 'ארץ הצבי'.
- הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג, קנין ואיסור בקידושין - דיון עיוני (ברמה מתקדמת).
- אראל סגל, מהי קְדֵשָה ומהו קָדֵש? - באתר העיון בתנ"ך.
- קודש - כל הפסוקים.
- מיכאל ויגודה, על המקומות הקדושים - בין הלכה למנהג - באתר 'דעת'.
